הסטטינים, יתרונות וחסרונות

מתוך הספר: האמת על הסטטינים

הכולסטרול נמצא במזונות מן החי, בנוסף לייצורו על-ידי הגוף, בו הוא ממלא תפקידים חשובים. הוא מהווה חלק בלתי-נפרד מהדופן שמקיף כל תא בגופנו, ומונע את דליפתם החוצה של החומרים שבתוך התא. הוא אבן-הבניין של מולקולות אחרות שגופנו זקוק להן כדי לתפקד, כגון ויטמין D, ושל הורמונים רבים. הכולסטרול משמש לייצור חומצות-מרה, שעוזרות בעיכול.

הכולסטרול נע בזרם הדם בעזרת חלבונים ייעודיים שמכונים ליפופרוטאינים, שמוגדרים בהתאם ליעדם (ליפו – lipos ביוונית משמעותו "שומן"). מכאן שכולסטרול-LDL (low-density lipoprotein) הוא כולסטרול ליפופרוטאין בצפיפות נמוכה ("כולסטרול רע"), וכולסטרול-HDL (high-density lipoprotein) הוא כולסטרול ליפופרוטאין בצפיפות גבוהה. כולסטרול-VLDL (very low-density lipoprotein), שמכיל בעיקר טריגליצרידים, הוא ליפופרוטאין בעל צפיפות נמוכה מאוד; כאשר רמתו של זה בדם גבוהה מאוד, גובר הסיכון למחלת הלב וכלי-הדם (atherosclerotic
cardiovascular disease - ASCVD). יחדיו מכונים ליפופרוטאינים אלה "שומנים בדם" (blood lipids). אף על פי שהכולסטרול חיוני בהחלט לחיים, רמה גבוהה של ליפופרוטאינים מסוימים (ורמה נמוכה של הכולסטרול הטוב) עלולה להזיק; זאת, משום שהיא מגבירה את הסיכון להתפתחות רבדים טרשתיים (משקעים) בעורקים, כלי-הדם שדרכם מגיע דם נושא חמצן אל כל תאי הגוף. תהליך זה, שמכונה טרשת עורקים (atherosclerosis), הוא הגורם לרוב התקפי הלב ומקרי השבץ.

רמת הליפופרוטאינים בגופנו נקבעת על-ידי התורשה ועל-ידי אורח החיים שלנו. לדוגמה, לאנשים שתזונתם עתירת-פחמימות עמילניות יש, לעיתים קרובות, רמה גבוהה של טריגליצרידים בדם. אצל אנשים שאוכלים כמויות גדולות של שומן מהחי (שנמצא בבשר ובמוצרי חלב כגון משקה חלב, חמאה ויוגורט) ניתן, תכופות, למצוא רמה גבוהה של כולסטרול רע. יש שירשו ממשפחתם נטייה נדירה לכולסטרול גבוה, ורמת הכולסטרול הרע בדמם גבוהה מאוד אפילו כשהם צמחונים מובהקים.

איך מודדים כולסטרול

בדרך כלל מודדים כולסטרול וטריגליצרידים בדם אחרי צום. תתבקשו לצום במשך 12 שעות (אתם רשאים לשתות מים, אבל אסור לכם לאכול או לשתות כל דבר שיש בו קלוריות). עובד המעבדה ייקח מכם דגימת דם ויסחרר אותה בצנטריפוגה, כדי להפריד את תאי הדם האדומים מהנוזל הצלול של הדם (פלזמה). אחר כך תבדוק מכונה את הפלזמה, ותמדוד את הכולסטרול הכללי, את רמת הטריגליצרידים ואת הכולסטרול הטוב (HDL). בהמשך תחושב רמת הכולסטרול הרע (LDL) באמצעות נוסחה (אפשר למדוד אותו ישירות, אבל שיטה זו מיושמת רק אם רמת הטריגליצרידים בדם גבוהה מאוד, משום שבמקרה זה התוצאה אינה מדויקת).

ערכי הכולסטרול מוצגים כמיליגרם לדציליטר, ובקצרה mg/dl. גרם הוא יחידת משקל, מיליגרם הוא אלפית הגרם. צ'יפס אחד שוקל בערך גרם אחד (אלף מיליגרם), מכאן שאנחנו מדברים על כמויות קטנות. דציליטר הוא עשירית הליטר או בערך 85 גרם נוזל. לכן, כולסטרול כללי ברמה של 250 mg/dl משמעותו שב-95 גרם פלזמה יש כולסטרול במשקלו של רבע צ'יפס.

תרופה-על-בסיס-הוכחה

חולים רבים מקבלים סטטינים אף שהם אינם עומדים בהנחיות שחלות על השימוש בתרופות אלה. היום דוחקים ברופאים לנהוג בשיטת "תרופה-על-בסיס-הוכחה". במילים אחרות, דוחקים בנו להשתמש אך ורק בתרופות או בהליכים שמחקר קליני, מבוסס מבחינה מדעית, הוכיח שהתועלת בהן רבה על הסיכון.

את התשובה לשאלות מתי ואיך לטפל בכולסטרול, על בסיס ההוכחות המדעיות הטובות ביותר שעומדות לרשותנו, אפשר למצוא בהנחיות Adult Treatment Panel III מהתוכנית הלאומית להדרכה בנושאי כולסטרול (National Cholesterol Education Program - NCEP), שהוקמה על-ידי המכון הלאומי ללב, לריאות ולדם. לרוע המזל, ההנחיות נכללות במאמרים ארוכים שהרופא הממוצע עסוק מדי מכדי שיוכל להעמיק בהם. רופאים רבים קוראים שכולסטרול רע "מיטבי" צריך להיות פחות מ-100, והם מאמינים שכל אדם שרמת כולסטרול ה-LDL בדמו גבוהה יותר, צריך לקבל תרופה. התוצאה היא שרבים נוטלים תרופות ממשפחת הסטטינים שלא לצורך, וחלק גדול מהם ניזוק בשל כך.

בין תופעות הלוואי הידועות היטב של הסטטינים אפשר לכלול כאבים ודלקות בשרירים, ונזקים לאיברים רבים אחרים, כולל הכבד, הגידים, העצבים והמוח. מאחר שהכולסטרול חיוני להתפתחות הנורמאלית של העובר, עדיף שנשים הרות, או נשים שעומדות להרות, לא ייקחו תרופות אלה.

  מקור: pixabay

ספרים נלווים: