תעשיית התרופות והממסד הרפואי

מתוך הספר: האמת על הסטטינים

כשהרופא מקבל מתנה פשוטה מאוד, כגון עט, פנקס או כוס קפה, עשויה להיווצר אצלו הטיה לא-מודעת לעבר מתן אמון במה שנציג של חברת תרופות אומר על המוצר שלה. האומדן הוא שתעשיית התרופות מוציאה שלושים מיליארד דולר לשנה על שיווק. תהא זו תמימות להאמין שהחברות האלה מוציאות סכומי כסף כאלה ללא הוכחה שהם עוזרים בהגדלת המכירות.

המתנות הזולות שניתנות לרופאים פעילים במקצועם, מסוכנות לבריאות ולבטיחות שלנו. אבל מסוכנת עוד יותר היא ההשפעה של תעשיית התרופות ושל החברות לייצור מכשור רפואי על המרכזים הרפואיים האקדמיים, המבצרים, לכאורה, של המחקר המדעי האתי ושל הטיפול הרפואי המתקדם. מאמר שפורסם בשנת 2003 בכתב-העת Journal of the American Medical Association, דיווח על סקר של מרכזים רפואיים אקדמיים, וסיפר שכמעט שני שלישים מהם החזיקו בבעלותם מניות של חברות שמימנו מחקר בתוך המוסד עצמו.³ המחברים גם מצאו מתאם מובהק בין החסות שנתנה התעשייה למחקר לבין התוצאות שתמכו באותה תעשייה. במילים אחרות, כשחברת תרופות העניקה חסות למחקר על אחת מתרופותיה, קרוב לוודאי שהמחקר מצא שהיא מועילה, הרבה יותר מאשר היה מוצא לולא מומן על-ידי החברה שייצרה את התרופה שנבדקה. נמצא גם קשר בין החסות שהתעשייה מעניקה למחקרים לבין הגבלות על פרסום ושותפות בנתונים.

מרסיה אנג'ל כתבה כך בשנת 2010 בכתב-העת Boston Review: "הגבולות בין הרפואה האקדמית... ותעשיית התרופות התמוססו מאז שנות השמונים, וההבדלים החשובים בין המשימות שלהן הולכים ומתערפלים. התוצאה היא שהמחקר הרפואי, ההשכלה והעבודה הקלינית סובלים בשל כך."⁴

בתי ספר לרפואה ובתי החולים שמסונפים להם, מלמדים דורות חדשים של רופאים ומעסיקים אלפי אנשים. הם זוכים לכבוד רב מצד הציבור, מנהלים מחקרים חדשניים ומטפלים גם באנשים החולים והעניים ביותר. יש להם פטור מתשלום מיסים שרק מעטים יכולים לחמוק מהם, בהתחשב בתועלת החברתית שהם מעניקים. מטרתה של התעשייה הרפואית, מצד שני, היא להגדיל למקסימום את רווחיה, ולשמור על שביעות רצונם של בעלי המניות על-ידי חלוקת דיבידנדים והעלאת ערך המניות שלהם. אחרי שאמרתי כל זאת איני מכחישה שחברות לייצור תרופות גילו תרופות רבות ששיפרו והצילו חיים. בפרק זה אני מבקשת להדגיש את ההשפעה העצומה שיש היום לדולרים של תעשיית התרופות על בתי ספר לרפואה ועל איגודים רפואיים מקצועיים רבים, כמו "עמותת הלב האמריקאית".

כפי שאמרה ד"ר אנג'ל במאמרה, ייתכן בהחלט שלא יהיה אפשר ליישם מייד על חולים את תוצאותיו של מחקר בסיסי שבודק את הבסיס המולקולרי של מחלה ומנסה לחשוף את הסודות של המטבוליזם התאי; ואולי הוא גם לא יוביל ישירות לייצורה של תרופה חדשה. דברים אלה סותרים מחקרים קליניים רבים, שלעיתים קרובות נעשה שימוש בתוצאותיהם, כדי להצדיק את השימוש הרב בתרופה, שמועילה לשורה התחתונה של תעשיית התרופות.

השפעת התעשייה על העמותות
הרפואיות המקצועיות

גם לתעשייה יש השפעה רבה על עמותות רפואיות מקצועיות כגון הקולג' האמריקאי לקרדיולוגיה, הקולג' האמריקאי של הרופאים ועמותת הלב האמריקאית, ואלה רק כמה מהן. העמותות הרפואיות המקצועיות מושכות אליהן רופאים בעלי התמחויות ותחומי עניין משותפים; מעניקות חסות להשתלמויות רפואיות; עורכות כנסים שנתיים שבהם מוצגים ממצאים מחקריים חדשים; כותבות הנחיות לרופאים; שולחות שתדלנים לקונגרס; מפרסמות כתבי-עת רפואיים יוקרתיים ומגדירות נורמות אתיות עבור חבריהן. לכן, בכל ניגוד אינטרסים בכוח או בפועל, טמון הפוטנציאל לנזק רב.

מאמר משנת 2009, שפורסם בכתב-העת Journal of the American Medical Association, דיווח כך על עמותות אלה: "מימון הפעילויות שלהן על-ידי התעשייה, אף שהוא שונה ממקרה למקרה, מחלחל עמוק מאוד." למימון צורות רבות. תעשיית התרופות והחברות לייצור מכשור רפואי רוכשות, לעיתים קרובות, דוכני תערוכות שמוצבים במרכזי כנסים שבהם מתכנסות ועידות מדעיות. בדוכנים אלה הם מחלקים מתנות וחוברות שמתארות את מוצריהם. כמו כן, אותן חברות משלמות לרופאים שמשתתפים בוועידות מענקים, כדי שיוכלו לנסוע לכנסים, מעניקות חסות לסעודות בזבזניות בחינם ועורכות אירועים חברתיים אחרים.¹⁵

התעשייה תומכת גם בכתבי-עת שמוצאים לאור על-ידי העמותות הרפואיות המקצועיות, באמצעות רכישה של שטחי פרסום; וכספים של התעשייה משמשים גם כמימון לקורסי השתלמות רפואיים מאושרים, שמוצעים על-ידי עמותות אלה, בעודה תומכת כך גם בפרסום והפצה של הנחיות לעבודה רפואית. כמו כן, חברות לייצור תרופות תומכות בכתבי-עת רפואיים, על-ידי הזמנת אלפי עותקים של מאמרים, בתנאי שאלה מדווחים על ניסויים קליניים שבדקו את תרופותיהם ושהניבו תוצאות חיוביות. נציגי המכירות של חברות אלה מציעים אחר כך עותקים אלה לרופאים בזמן ביקוריהם אצלם.

 מקור: pixabay

 ספרים נלווים: