חשיבותה של מודעות

מדוע חשוב להיות קשובים למערכת העיכול שלנו? מהן הדרכים שבהן נוכל לעשות זאת?

מתוך הספר: חוכמת הקישקע

מודעות היא היכולת להכיר ולכבד את המסרים ששולחים לכם התסמינים שלכם. אם היה לי מטה קסמים והייתי יכולה לסלק את כל כאבי הבטן של המטופלים שלי, רוב הסיכויים שהם היו חוזרים לעשות בדיוק את אותם דברים שיצרו את בעיות הבטן מלכתחילה! כל תסמין מכאיב בבטן הוא חלק מ"חוכמת הקישקע" שלכם – הבטן מודיעה לכם שיש משהו שדורש טיפול. כשאנחנו מתעלמים מאורות האזהרה במכונית, אנחנו גורמים להרבה מאוד מכונאים להיות מאושרים ועשירים. כך בדיוק קורה כשאנחנו מתעלמים בקביעות מההדרכה ומאיתותי האזהרה ששולחת לנו הבטן. אנחנו גורמים אושר ועושר לחברות התרופות ולרופאים.

רבים מאתנו החלו להיות מנותקים מעצמם משום שאורח החיים התזזיתי שלנו כיוון אותנו לעבר המזון המהיר והתרופות השטחיות והרחיק אותנו ממה שבאמת מזין אותנו ומשפר את בריאותנו. איבדנו את מה שאנחנו באמת מרגישים, צריכים ורוצים. נעלנו או הדחקנו את העצב, הדמעות, הרצונות, הצרכים וההדרכה שיכולנו לקבל. הפכנו להיות ראשים מדברים הנמנעים מלהקשיב לחוכמת הרגשות והתחושות האצורים בבטן.


רוצים לקבל את המבצעים של הוצאת פוקוס ישירות לווטסאפ? קליק כאן להצטרפות לקבוצת הווטסאפ הסודית 🤫


"רגשות נוצרים על ידי תגובות של בלוטות הגוף ושל המעיים לסביבה. מסיבה זו יכולים הרגשות והתחושות לסייע לנו להיות מודעים לגורמי הלחץ בחיים שלנו ולאתר אותם. הם מכוונים אותנו לדעת מהן התשוקות שלנו, מהם הצרכים שלנו, מה חסר לנו ומה עדיין לא נרפא". כך טוענת ד"ר קנדס פרת בספרה Molecules of Emotion.

כדי להחלים, עלינו להיות מודעים למזון הגופני, הרגשי והנפשי שאנו מעניקים לעצמנו. הבטן והגוף שלנו זקוקים למזון אמיתי ולמרכיבי תזונה חיוניים כדי לתפקד בצורה מיטבית. הבטן שלנו פועלת היטב כשהמחשבות שלנו חיוביות ומזינות. עלינו לאפשר לרגשות שלנו לצוף, להרגיש בהם ולבטא אותם. כך נוכל לנוע למקום שבו נגלה מה חשוב לנו ומה נכון עבורנו. רק אז נוכל להטמיע אותם, לקחת את מה שמועיל ומסייע ולסלק את השאר. כשאנו מודעים, מבינים ומקשיבים ל"חוכמת הקישקע", אנחנו יכולים לקבל ולבצע החלטות התורמות לריפוי ולחיזוקה של הבטן ושל כל ישותנו.

תלמיד הלך למורו, אי שם בטיבט הרחוקה, וביקש ממנו מילות חוכמה:

"האם תוכל לומר לי דבר מה שידריך אותי ויעזור לי לעבור את ימי חיי?"

היה זה יום השתיקה של המורה ולכן הוא כתב על פתק את המילה "מוּדעות".

כשהתלמיד ראה זאת, הוא אמר, "זה קצר מדי, אתה יכול לפרט מעט יותר?"

לקח המורה את הפתק וכתב "מודעות, מודעות, מודעות".

אמר התלמיד, "טוב, אבל מה פירוש הדבר?"

המורה לקח את הפתק שוב וכתב, "מודעות, מודעות, מודעות, פירושה מודעות".


מקור: pixabay

מודעות היא המפתח. איש אינו יכול להראות לכם מה מסתתר בתוככם, משום שרק אתם יודעים מיהו האני האמיתי והעמוק שלכם. מה שאינכם מבינים, אתם מדחיקים. רק כשאתם מבינים, מרגישים ומשחררים, אתם יכולים לערוך בחירות חדשות ולהניח לתהליך ההחלמה להתרחש. הנה כמה דרכים שבעזרתן ניתן להזמין את המודעות:

¨      הקשבה, חיבוק ויצירת קשר.

¨      הנחת משהו חם על הבטן.

¨      נשימות עמוקות.

¨      שינויים בתזונה.

¨      ניקוי מעיים.

¨      טיהור.

¨      עיסוי בטן.

¨      תנועה.

¨      כתיבת יומן.

 (עיינו בפרק 8 למידע מפורט יותר).

כשהאדם מעמיד פנים, כל הגוף מתמרד.

אניס נין

הנפש, הרגש, הרוח והגוף שלנו קשורים וכרוכים זה בזה. כשאנו מכחישים את ה"קול" של הבטן ("חוכמת הקישקע"), אנחנו יוצרים עימות בין המוח לבטן, "מאבק" המתבטא בתסמינים ששולחת לכם הבטן. "קולות" אלה הם חיוביים, משום שהם מזהירים אתכם מפני הרגלי אכילה ואורח חיים לא בריאים. לעיתים קרובות אתם מקבלים מסרים על דפוסי מחשבה לא יעילים והדחקה מרעילה של רגשות באמצעות תסמינים כמו מצוקה של מערכת העיכול וההפרשה, דיכאון, חרדה ותסמינים גופניים ורגשיים נוספים. כפי שכבר ציינתי בספר זה, לרגשות רוויי מתח יש השלכות ביוכימיות על בריאות הגוף המתבטאות במיוחד בירידה בתפקוד מערכת החיסון. מעבר לכך, אני לא חושבת שפגשתי אי פעם אדם מדוכא או חרד דרך קבע שנהנה מהתזונה הבריאה ביותר. כשאנחנו חשים אי-שקט, אנו פונים ל"מזונות מרגיעים" שבדרך כלל רק תורמים למחלות הבטן שלנו.

כדי להחלים, יש לעצור את המרוץ המטורף, לנוח, להקשיב, לערוך שינויים – כי ריפוי היא מלה אחרת לשינוי. אני, באופן אישי, אוהבת מגוון אבל סולדת משינוי. שינוי זה דבר לא נוח. בדרך כלל הוא מכריח אותנו להאט את הקצב. הוא דורש מאמץ ולעיתים קרובות גם אומץ. הרבה יותר קל ליטול גלולה כדי לסלק את הכאב, ללמוד כיצד לחיות אתו או לקוות שהוא יעלם כשנקום מחר. אולם כשתסמינים קשים מתחילים לדפוק על דלתות הבטן, המשפט הידוע "העיקר הבריאות" נשמע אמיתי ונכון יותר מאי פעם.

הגוף מספר לנו בצורה הברורה ביותר את מה שאנו הכי רוצים להסתיר.

מריון רוזן

ספרים נלווים:

דלג לתוכן מרכזי