טיפים לחשיפה נכונה לשמש

מתוך הספר: חבקו את השמש

מתי הכי טוב להיחשף לשמש?

בשעות הצהריים כשהשמש במרום השמיים, הזמן הנדרש לייצר כמות מקסימלית של פוטו-נוטריאנטים בעור, כולל ויטמין D, הוא הקצר ביותר, ולכן זהו הזמן הטוב ביותר להיחשף לשמש. אין צורך בשהייה מרובה כדי לייצר את הדרוש ואין צורך להגיע למצב של צריבת העור, כאמור לעיל. ככל שמתרחקים מזמן הצהריים צריך לשהות בשמש יותר כדי להפיק את אותה התועלת – תוך חשיפה ארוכה מדי לאורכי גל שעלולים להזיק וללא אזהרת הצריבה של ה-UVB. לכן דווקא הסיכון לפתח פגיעות בעור (כולל ניוון/זקנה וסרטן העור) עולה כשאנחנו נחשפים לשמש בשעות אחה"צ המאוחרות או שעות הבוקר (כן, האמת המדעית הפוכה ממה שתמיד אמרו לנו!). עם זאת, אנשים שתזונתם עתירת אנטיאוקסידנטים ופיטוכימיקלים מהצומח מוגנים הרבה יותר מסרטן העור (ראו פרק 5), לכן אין להם סיבה לדאגה: גם אם הם נחשפים בשעות הפחות אפקטיביות לסעודת פוטונים משביעה, הם עדיין נהנים מנשנוש תוצרים אחרים שמופקים בעור החשוף לשמש גם בשעות אלו.

ומה אם אין חשיפה מספקת לשמש (בגלל זיהום אוויר, עננים, קור בחוץ, הרבה ביגוד, עבודה במשך היום, משמרות לילה, חוסר זמן, והיעדר מקום או הזדמנות לחשוף את רוב העור לשמש כפי שהיה בטבע)? האם מספיק ללכת למכון שיזוף וליהנות ממיטות שיזוף אולטרה-סגולות כדי לייצר ויטמין D בעור?

אכן אפשר לייצר ויטמין D במכוני שיזוף, אך יעילות הייצור בעור נמוכה יותר בטווח התדרים המלאכותי והצר שמספקות מיטות השיזוף. כדי לפצות על כך, הקרינה במיטות השיזוף חזקה יותר, ויש בה סיכון מסוים אם מגזימים בה. נוסף על כך, פוטו-נוטריאנטים אחרים המופקים ממכלול התדרים של ספקטרום קרינת השמש לא ייווצרו. יותר טבעי לנו לשהות בשמש ולהפיק תועלת מכל הפוטונים המגיעים לעור ממנה. אך אם אין זה אפשרי, נוכל במקום זאת להעניק לעור הזנה סולארית רחבת-יריעה (תזונה פוטונית) בביתנו, כפי שמתואר בפרק 13. כך ניתן להתענג בו-זמנית מההרמוניה של כל תדרי הפוטונים של אור השמש, ולהעצים את התפוקה של כל הפוטו-נוטריאנטים (לא רק ויטמין D ) בדומה למתרחש בטבע.

אם אתם ממליצים על שהייה סדירה בשמש, האין זה חוסר אחריות בהתחשב בכך שיש חקלאים, גננים וספורטאים שמסתובבים עם כמות גדולה של קרצינומות על הפנים, האוזניים והזרועות?

נזכיר לקוראים שוב את העובדה שקרצינומות העור אינן גורמות לתמותה אלא רק במקרים נדירים ביותר. נהפוך הוא, הן קשורות לתמותה ותחלואה נמוכות ביותר בהשוואה למלנומה ולמחלות סרטן קטלניות אחרות (ראו תיעוד בפרקים 1, 3, 5). חקלאים, גננים וספורטאים שנחשפים פי 5 או 10 לשמש רק באזורי עור גלויים במיוחד, בעוד שהתזונה שלהם ממשיכה להיות עשירה בשומנים מזיקים ומחומצנים וענייה באנטיאוקסידנטים, מגבירים את הסיכון לקרצינומות עור נפוצות אלה, שאינן פולשניות חוץ מבמקרים נדירים שאותם ניתן למנוע בקלות. קל להאשים את השמש לבדה ולהתעלם מהתזונה כגורם חשוב (ראו תיעוד מדעי בפרק 5). ובכל זאת, אנשים הנחשפים שעות רבות ללא הפסקה (וממשיכים בתזונה המזיקה לעור) יוכלו להקטין את הסיכון על ידי חשיפה לסירוגין ושימוש בכובע או ביגוד מתאים אחר, כפי שההיגיון מחייב. חשיפה בשעות הצהריים, לזמן קצר יחסית, מקטינה את הסיכון לקרצינומה מכיוון שהיא מייצרת בעור את הכמות המרבית של ויטמין D ואלמנטים אנטי-סרטניים אחרים. לעומת זאת, החשיפה במשך שעות רבות בבוקר ואחרי הצהריים גורמת לנזקים חמורים יותר בטווח הארוך, מכיוון שהיא כמעט לא מייצרת ויטמין D, בעוד שהיא מאפשרת קרינה בתדרים שגורמים לרדיקלים חופשיים להצטבר בעור, וללא תחושת צריבה שמהווה אזהרה לצאת לצל. חלק הארי של קרינת השמש הוא קרניים אינפרה-אדומות, ולאורך זמן הן אלה שמייצרות את רוב הרדיקלים החופשיים שפוגעים בעור¹⁸, מזקינים אותו, ומגבירים את הסיכון לקרצינומות. אשמח מאוד אם חקלאים וגננים אלו יתמגנו מהשמש בביגוד מתאים בשעות החשיפה בבוקר ואחר הצהריים, ויחשפו את רוב עורם לשמש לזמן קצר לפני מנוחת הצהריים, על מנת לקבל כמות מספקת של פוטו-נוטריאנטים מגִנים.

 מקור: pixabay

ספרים נלווים: