אוסטאופורוזיס - מניעה וטיפול

מהם הגורמים לאוסטאופורוזיס? כיצד נקטין את הסיכון לחלות במחלה?

רבים מאיתנו סבורים בטעות שהעצמות הן מבנים נוקשים שאינם משתנים. האמת היא שאלו הן רקמות דינאמיות שמשתנות ללא הרף, בדומה לרקמות הגוף האחרות. עם הגיל, הן נוטות להתכווץ, ולכן אצל קשישים רבים עמוד השדרה מתעקם והעצמות נשברות בעקבות לחץ מתון בלבד. האם זו תופעת לוואי של ההזדקנות, בדומה לקמטים, או שאנחנו יכולים לעשות משהו כדי למנוע אותה?

אוסטאופורוזיס משפיעה כיום על כ-20 מיליון איש בארה"ב. מיליוני נשים נוטלות טונות של סידן ביום בשל הפחד לפתח את המחלה המסתורית הזו, שמחלישה את העצמות ומעקמת את עמוד השדרה. נשים רבות נכנסות לפאניקה מהפחד לשבור את עצם הירך או את עמוד השדרה. כיצד החלה המהומה הזו והאם נטילה המונית של תוספי סידן אכן יכולה למנוע את המחלה הקשה?[1]

פירוש המילה "אוסטאופורוזיס" הוא "עצמות נקבוביות". אף שהשכבה החיצונית (הקורטיקאלית) של העצם אינה נפגעת משמעותית, השכבה הפנימית (טרבקולארית) נחלשת בעקבות ירידה ברמת המינרלים. ירידה זו היא תוצאה של איבוד סידן ומינרלים אחרים, כמו מגנזיום ואבץ. העצם הטרבקולארית דומה למבני התמיכה של מגדל רדיו. אם מבני התמיכה נחלשים, המגדל נשבר ונופל. שברים בעצמות הנוצרים בעקבות פעולות פשוטות כמו קימה מהמיטה או ניסיון לפתוח חלון, נפוצים בקרב הסובלים מאוסטאופורוזיס. פגיעות כאלו נפוצות בעיקר בנקודות לחץ אופייניות כמו צוואר הירך, עמוד השדרה התחתון ועצם הרדיוס שבאמת היד.

אוסטאופורוזיס אחראית ל-1.2 מיליון שברים בעצמות מדי שנה, שאצל קשישים, עלולים להיות קטלניים. על-פי ההערכות, 20% מהשברים בירך אצל קשישים מסתיימים במוות, ולמעלה מ-50% מאלה ששורדים את הפגיעה, זקוקים לטיפול סיעודי עד מותם. אין ספק שיש לכבד את הפחד מהמחלה הקשה הזו.

במצב התקין, צפיפות העצם היא הגבוהה ביותר בגיל 30, ולאחר מכן מתחילה לרדת. קצב דלדול העצם, במיוחד אצל חלק מהנשים, מהיר יותר לאחר תחילת הירידה ברמת האסטרוגן. נשים שעברו כריתת שחלות לפני גיל המעבר, נוטות לפתח אוסטאופורוזיס בגיל צעיר. מחקרים הוכיחו כי טיפול הורמונלי חלופי מפחית את שכיחות המחלה.

עם זאת, מחקרים הוכיחו כי נטילת כמויות גדולות של סידן ממלאת תפקיד קטן בלבד, אם בכלל, בשיקום תכולת המינרלים בעצמות או בהפחתת השכיחות של שברים. הסיבה לכך היא שהגורמים לאוסטאופורוזיס מורכבים יותר ממה שאנחנו נוהגים לחשוב, והיא אינה נגרמת רק מחסר בסידן. חסרים במגנזיום, אבץ, בורון, ויטמין K וויטמין D₃, כמו גם הפרעה באיזון חומצות השומן, תורמים אף הם למהלך המחלה. אחד המחקרים המדהימים בעיניי בדק למעלה מ-9,000 נשים עם צריכת סידן גבוהה, ומצא אצל אלו שנטלו תוספי סידן עלייה בשברים בירך ובחוליות. בדומה לכך, בקרב הנשים שנטלו טבליות "טאמס" (מוצר סותר חומצה שמכיל סידן קרבונאט), נרשמה עלייה בשכיחות של שברים בעצם הזרוע העליונה.⁴²⁵תוספת של ויטמין D לא שיפרה את ההגנה מפני המחלה.אוסטאופורוזיס אינה מוכרת באוכלוסיות שבהן התזונה האופיינית כוללת כמות קטנה בלבד של בשר, אם בכלל. גם מחקרים שנערכו בקרב צמחונים בארה"ב, הצביעו על שכיחות נמוכה ביותר של המחלה. הסיבה לכך היא שתזונה עשירה בחלבונים היא חומצית ביותר. בנוסף לתמיכה שהן מספקות למבנים שונים בגוף, העצמות מתפקדות ביעילות גם כמנגנון לסתירת חומצה. כשרמת החומציות בדם עולה, הן מפרישות סידן כדי לנטרל את החומציות. אם החומציות הופכת למצב כרוני עקב תזונה עשירה בחלבונים, הפרשת הסידן מהעצמות נמשכת וגורמת להיחלשותן.

על-פי ההערכות, ירידה של 30% בתכולת הסידן שבעצמות מחלישה אותן וגורמת לכך שהן יישברו בקלות רבה. כאשר רמת החומציות בדם גבוהה, התהליך מתרחש במהירות רבה.

ניתן למנוע מצבי חומציות בדם באמצעים תזונתיים. מחקר שנערך לאחרונה מצא כי השיטה היעילה ביותר להקטנת הסיכון לאוסטאופורוזיס הייתה תזונה עשירה בפירות וירקות, שמכילה כמויות גדולות של מגנזיום ואשלגן, סותרי חומצה רבי-עוצמה.⁴²⁶ בנוכחותם של סותרי חומצה אלה, הסידן נכנס בחזרה לתוך העצמות. נוסף על כך, הפלבונואידים שבמזונות הצמחיים מונעים אף הם את דלדול העצם.⁴²⁷ מזונות צמחיים מכילים גם מספר רב של ויטמינים ומינרלים, כולל בורון, אבץ, מגנזיום, ויטמין K וחומצות שומן מסוג אומגה-3, התורמים לחיזוק העצמות. מחקרים שנערכו לאחרונה מצאו כי חומצות שומן מסוג אומגה-3 מסייעות למניעת אוסטאופורוזיס.

אתם בוודאי שואלים את עצמכם כמה פירות וירקות עליכם לאכול כדי למנוע אוסטאופורוזיס. באופן כללי, התפריט שלכם צריך להתבסס על מזונות צמחיים, בעיקר ירקות. כלומר, עליכם לאכול מהם לפחות 10-7 מנות ביום. זו כמות גדולה מאוד, אך הכנת שייקים מפירות וירקות תקל עליכם לספק לגופכם את מלוא הכמות הדרושה לו (להרחבה בנושא תזונה, חזרו לפרק 10, לחלק העוסק בתוכנית התזונתית לבריאות כלי הדם).

מחקרים הוכיחו כי בגילים 50-20 העצמות אצל צמחונים אינן בהכרח חזקות יותר בהשוואה לכלל האוכלוסייה. אולם אחרי גיל 50 תהליך איבוד העצם באוכלוסייה זו איטי בהרבה, ולעיתים אינו מתרחש כלל.⁴²⁸ מלבד מגנזיום ואשלגן, רמות גבוהות של בורון וויטמין K בירקות עליים ירוקים חשובות אף הן לבריאות העצמות. הבורון מצמצם משמעותית את איבוד הסידן, ומחקרים הוכיחו כי ויטמין K משפר את הצורה הפעילה של אוסטאוקלצין בגוף, החיוני לפעילות תקינה של הסידן.⁴²⁹ טבליות טאמס ותוספי סידן אחרים אינם מכילים את הרכיבים החיוניים האלה.

מתוך כל צורות הסידן, הצורה הנספגת ביעילות הרבה ביותר היא סידן ציטראט. כמו כן, יש להימנע מכל צורות הסידן שמקורן באורגניזמים שהיו פעם חיים, כמו דולומיט או צדפות, שכן הן עלולות להכיל עופרת ו/או כספית.⁴³⁰

אחד המאפיינים של אוסטאופורוזיס הוא שהתאים בוני העצם, האוסטאובלסטיים, מצויים במצב תקין, אך התאים הורסי העצם, האוסטאוקלסטיים, פעילים יתר על המידה.⁴³¹ הבעיה נפוצה הרבה יותר בקרב נשים מאשר בגברים, ולרוב מתפתחת אחרי הפסקת הווסת. עובדה זו הובילה את החוקרים למסקנה שהאסטרוגן ממלא תפקיד חשוב במניעת דלדול רקמת העצם.

מחקרים מוקדמים גילו כי איזופלבונים, קבוצה של פיטואסטרוגנים המצויה בעיקר בפולי סויה, עשויים להפחית את איבוד הסידן במקרה של אוסטאופורוזיס, אולם בינתיים התגלו ממצאים מדעיים שהצביעו על הפרעה בתפקוד תאי הדם הלבנים אצל חלק מהאנשים שנטלו תוספי איזופלבונים. אחד המוצרים האלה – תמצית סויה שנקראת איפריפלבון – הוכח כמפחית משמעותית את אחד הסמנים הביוכימיים לאיבוד סידן.⁴³² אני מתנגד למוצרי סויה באופן כללי בשל החשש מרמות גבוהות של גלוטמט ותופעות לוואי שליליות אחרות, כולל סיכון מוגבר לסרטן השד. מוצרים איכותיים במיוחד, שאינם מכילים גלוטמט, עשויים להיות יעילים.

כאן המקום להזכיר את הקשר בין אוסטאופורוזיס לאקסיטוטוקסינים במזון. מחקרים שנערכו לאחרונה מצאו כי רקמות רבות, כולל מערכת העצבים, מכילות קולטני גלוטמט שמתנהגים כמו הקולטנים שבמוח. כלומר הם מעלים את כמות הסידן בתאים ומתפקדים בתור זרזים של פעילות תאית או מוות תאי בנוכחות כמות גבוהה מדי של גלוטמט.

מחקר שנערך לאחרונה דיווח על גילוי קולטני גלוטמט בתאי עצם אוסטאובלסטיים ואוסטאוקלסטיים כאחד. כיום עדיין לא ידוע לנו מה הקולטנים האלה עושים, אך אם עודפי הגלוטמט בדם מגרים יתר על המידה את התאים האוסטאוקלסטיים, ניתן להבחין בהאצה של תהליך דלדול העצם. ייתכן שגירוי-יתר עלול לגרום למותם של שני סוגי התאים, מה שמוביל למצב שבו העצם אינה יכולה לתקן את עצמה ביעילות. אנו זקוקים נואשות למחקרים נוספים בנושא זה.