כאב כרוני ומחלות שנגרמות מסיבות רגשיות

מתוך הספר: ריפוי הכאב הכרוני

תסמינים "פסיכוסומטיים" ותסמינים "גופניים-נפשיים" הם שמות נרדפים לאותה תופעה. בספריי הקודמים לא השתמשתי במונח "פסיכוסומטי", שכן אנשים רבים האמינו שמונח זה מעיד על כך שהתסמינים "דמיוניים", וכי מי שסובל מתסמינים אלה הוא אדם חלש שאינו מסוגל להתמודד היטב עם המציאות. למרבה האירוניה, תסמונות פסיכוסומטיות הן תופעה נפוצה ורחבת היקף בחברה המערבית, ולכן זה "נורמאלי" לסבול מהן. זכרו:

1.תסמינים פסיכוסומטיים (גוף-נפש) כוללים מגוון רחב של בעיות גופניות לא מסוכנות כמו כאבי ראש, כאבי בטן, אלרגיות ובעיות עור.

2.כולנו חווים תסמין אחד או יותר מהם במהלך חיינו.

3.הם אינם דמיוניים, טיפשיים או היפוכונדריים.

4.הם אחראים למגפת תסמונות הכאב מסוגים שונים שפוקדת כיום את העולם המערבי, כולל רוב כאבי הגב, הצוואר, הכתפיים והגפיים, ורבות מהתסמונות האחרות המפורטות בחלקו השני של הספר.

5.תסמונות אלו הפכו לאתגר בתחום בריאות הציבור, שכן הרפואה הקונבנציונאלית אינה מקבלת את העובדה שיש להן גורם רגשי, ולכן אינה מסוגלת להתמודד איתן כראוי.

המילה שמקיפה את כל הבעיות הגופניות שנגרמות מסיבות רגשיות, היא "פסיכוגני". בעיה פסיכוסומטית היא סוג של ביטוי פסיכוגני. הרשימה שלפניכם מפרטת את התהליכים הפסיכוגניים השונים. אסביר כל אחד מהם:

1.כאב אזורי פסיכוגני (המרה, היסטריה)

2.החמרה פסיכוגנית של תסמינים

3.הפחתה או היעלמות פסיכוגנית של תסמינים

4.תסמינים פסיכוטיים (דמיונות-שווא)

5.הפרעות פסיכוסומטיות (גוף-נפש)

רוצים לקבל את המבצעים של הוצאת פוקוס ישירות לווטסאפ? קליק כאן להצטרפות לקבוצת הווטסאפ הסודית 🤫

כאב אזורי פסיכוגני

אלן וולטרס, נוירולוג קנדי, הציע להשתמש במונח "כאב אזורי פסיכוגני" במקום "כאב היסטרי" – המונח המסורתי שטבעו פרויד ועמיתיו, שכן רבים מהמטופלים הסובלים מתסמונות הכאב אינם היסטריים כלל, אף שמקור הבעיה שלהם הוא אמנם רגשי. המונח "המרה" היה אף הוא בשימוש בתקופתו של פרויד ושימש לתיאור מצב רגשי שהוּמַר למצב גופני. בקטגוריה זו, מצבים רגשיים גורמים לתסמינים תנועתיים, תחושתיים וחושיים מבלי לגרום לשינויים פיזיולוגיים בגוף.

החמרה פסיכוגנית של תסמינים

פחד או חרדה עלולים להחמיר כל תסמין. זהו התהליך הפסיכוגני היחיד המוכר על-ידי הממסד הרפואי. רופאים רבים מכנים זאת "המרכיב הפסיכולוגי".

למרבה הצער, הרעיון הזה משמש גם לתיאור הפרעת כאב כרוני, ואני חולק על כך בכל תוקף. ארחיב על הנושא הזה בחלקו השני של הספר.

הפחתה או היעלמות פסיכוגנית של תסמינים

הכוונה לירידה, הפחתה או אפילו להיעלמותו של תסמין כמו כאב. זו תופעה נדירה בחיי היומיום, שכן, לרוב, כאב ותסמינים אחרים מלווים בדרך כלל ברמות משתנות של מצוקה רגשית. לעומת זאת, הנרי ביצ'ר, אחד החוקרים הראשונים בתחום הכאב, גילה בתקופת מלחמת העולם השנייה שחיילים שנפצעו קשה היו זקוקים למינון נמוך ביותר של מורפיום – אם בכלל – להפחתת הכאבים. אף שהם היו פצועים קשה, תחושת השמחה וההקלה העצומה על כך שהם שרדו ונשארו בחיים ולא היו צריכים עוד להתמודד עם זוועות הקרב, גרמה לכך שהם כמעט לא הרגישו כאב. זוהי דוגמה נוספת ויוצאת דופן לכוחה של הנפש. פציעות בסדר גודל דומה בחיים האזרחיים עלולות להיות מלוות בתחושת חרדה גבוהה ובצורך בכמויות גדולות של מורפיום.

תסמינים פסיכוטיים (דמיונות-שווא)

כמו כאבים אזוריים פסיכוגניים, תסמינים אלה מתרחשים במוח בלבד, בשל מחלת נפש קשה. אין לי ניסיון בטיפול בהם, אך כללתי אותם כאן מכיוון שיש להם מקור רגשי.

מקור:Pixabay

הפרעות פסיכוסומטיות (הפרעות גוף-נפש)

הפרעות אלו, שיתוארו בחלקו השני של הספר, כוללות:

TMS – תסמונת כאבי שרירים שמקורם במתח

רוב כאבי הגב והרגליים

רוב כאבי הצוואר, הכתפיים והזרועות

חולשה או כאב בעצב הגולגולת (העצב הקרניאלי החמישי והשביעי)

פיברומיאלגיה

מתח שרירי

תסמונת כאב מיופציאלי

כאבים במפרק הלסת

תסמונת כאבי גידים

כאבים בשורש כף היד (תסמונת התעלה הקרפלית)

פגיעת מתח חוזרת

תסמונת RSD (Reflex Sympathetic Dystrophy)

תסמונת פוסט-פוליו

רוב הכאבים הכרוניים

רוב המקרים המאובחנים כתסמונת עייפות כרונית

רוב המקרים המאובחנים כתסמונת אפשטיין-בר

תסמונות מקבילות ל-TMS

הפרעות במערכת העיכול

הפרעות במערכת זרימת הדם

בעיות בעור

הפרעות במערכת החיסונית

הפרעות במערכת המין והשתן

הפרעות שפירות בתפקוד הלב

הפרעות שונות

הפרעות שעשויות לכלול מרכיב רגשי

מחלות אוטואימוניות

סרטן

מחלות לב וכלי דם

תסמיני גוף-נפש קיימים מכיוון שהם משרתים מטרה כלשהי. אם נסכל את המטרה זו באמצעות העלמת התסמינים מבלי להתמודד עם הגורמים להם, המוח שלנו פשוט ימצא תסמין אחר או תסמונת אחרת ש"ימלאו את מקומם".

זו הנחת היסוד שלי – מצבים רגשיים יכולים לגרום לתסמינים גופניים, עם או בלי שינויים פיזיולוגיים ברקמות מסוימות בגוף.

ספרים נילווים: