האם הכספית שבסתימות אמלגם נספגת בגוף?

מחקרים הוכיחו נזק מספיגת כספית מדליפה מסתימות אמלגם לאורך זמן

מתוך הספר " גילויים על רפואה ותזונה"

זו שאלת המפתח שה-ADA נוטה להתכחש לה. העובדה שהכספית דולפת מסתימות אמלגם, התגלתה לראשונה ב-1926 על-ידי מדען גרמני בשם ד"ר אלפרד סטוק.4 אמיתות ממצאיו הוכחה שוב ב-1979 על-ידי ד"ר גאי וחוקרים אחרים5, וב-1981 על-ידי ד"ר קארל סוואר.6 ד"ר סוואר ערך ניסויים בקרב מתנדבים מבין הסטודנטים שלו לרפואת שיניים, במטרה לגלות האם סתימות האמלגם שבפיהם משחררות כספית. אחת הסטודנטיות, שבעקבות ההמתנה הארוכה לניסוי חשה רעב, יצאה מהחדר וחזרה אליו כשהיא אוכלת משולש פיצה. ממצאי הבדיקה שלה הדהימו את הרופא, שכן הם הצביעו על רמה גבוהה ביותר של כספית. הרופא חשב שהפיצה היא זו שהכילה את כמות הכספית הגדולה, אך כאשר בדיקת הפיצה הניבה תוצאה שלילית, הוא ביקש מהסטודנטית שלו לחזור על בדיקת הנשיפה, אך הפעם היא התבקשה ללעוס צינורית גומי. גם בבדיקה החוזרת ערכי הכספית שהתקבלו היו מרקיעי שחקים.

חוקרים אחרים חזרו על "ניסוי לעיסת הגומי" בתנאים מבוקרים טובים יותר, והגיעו לתוצאות דומות, שהצביעו על כך שלעיסה מגבירה את שחרור הכספית מסתימות אמלגם בשיעור ניכר.7 הסוכנות להגנת הסביבה בארה"ב קבעה כי המינון המרבי של כספית (מלבד הכמות המצויה באוויר) הוא 10 מק"ג. סתימת אמלגם ממוצעת מכילה 750,000 מק"ג כספית, ולכן, סתימות האמלגם שלנו הן מאגר בלתי מבוטל של מתכת רעילה זו.

אחד החוקרים גילה כי לעיסת מסטיק במשך חמש דקות מגבירה פי 3 את שחרור אדי הכספית מסתימות אמלגם. בניגוד לכך, אצל נבדקים ללא סתימות אמלגם לא נמצא כל שינוי ברמת הכספית בעקבות הלעיסה. כאשר משתתפי המחקר שטפו את פיהם במים חמים, הופיעה אצלם עלייה נוספת בשחרור הכספית. החוקר הגיע למסקנה שסגסוגת האמלגם אינה יציבה והיא מהווה מקור לחשיפה ארוכת טווח לכספית. מסקנתו הייתה שמבחינה טוקסיקולוגית, היא אינה מתאימה לשימוש ברפואת שיניים.8 רבים נוהגים ללעוס מסטיק, לא רק במשך חמש דקות אלא במשך שעות רבות. בנוסף, כמעט כולנו אוכלים מזונות חמים או שותים משקאות חמים באופן יומיומי. אצל אנשים שנוהגים ללעוס מסטיק ולצרוך מזונות ומשקאות חמים, ניתן למצוא את הרמות הגבוהות ביותר של אדי כספית, וכתוצאה מכך, גם את הרמות הגבוהות ביותר של כספית בדם וברקמות.

 ספיגה בגוף של כספית מסתימות אמלגם

כמו כן, חשוב לדעת כי כ-80% מהכספית שמשתחררת מהסתימות, נספגת בגוף ומאוחסנת בו. לדוגמה, אם הסתימות שלכם משחררות 12 מק"ג כספית ביום, תוך שבוע תספגו 67.2 מק"ג ותוך חודש – 288 מק"ג. חלק קטן מהכמות הזה יופרש החוצה, אך רובה תאוחסן בגוף. ידוע לנו זה מכבר שהכספית שנספגת מצטברת במערכת העצבים. למעשה, מחקרים הוכיחו שרמות הכספית במוח עולות פי 4-3 אצל אנשים שלהם סתימות אמלגם, בהשוואה לאנשים אחרים. ממצאים מחקריים מעידים על כך שכספית מאמלגם נספגת ברקמות החניכיים ובעצם הלסת.

יש לציין כי כספית שמקורה באמלגם אינה משתחררת באותה מידה אצל כולם. מחקר שנערך בשבדיה, העלה כי אצל חלק מהאנשים הכספית משתחררת בשיעור של 63-23 מק"ג לגרם קריאטינין ביום, מה שמוביל לספיגה יומית של 100 מק"ג, כמות הנחשבת לרעילה ביותר.11 מספר זה גדול פי 10-5 מהכמות הממוצעת שנמדדה אצל האוכלוסייה הכללית בשבדיה.

בכל יום אנחנו עושים דברים רבים שמגבירים את שחרור אדי הכספית מסתימות האמלגם שלנו – לועסים מסטיק, מצחצחים שיניים, משתמשים במברשת שיניים חשמלית, עוברים ניקוי שיניים וצורכים מזונות ומשקאות חמים. אפילו הרדמה כללית מהווה הליך מסוכן, שכן החדרת צינור ההנשמה מגרה את השיניים.

הוצאת סתימות אמלגם ללא נקיטת אמצעי זהירות מתאימים מגבירה בשיעור ניכר את רמות הכספית בדם למשך חודש. אחד המחקרים מצא כי לאחר הוצאת סתימות האמלגם, רמות הכספית בדם עולות פי 4-3 ורמות הכספית ברקמות עולות ב-50%. כמו כן, שחרור מרוכז כזה של אדי כספית עלול להחמיר משמעותית בעיות נוירולוגיות קיימות.

לאחר החלפת סתימות האמלגם יורדות רמות הכספית לאט. אחד המחקרים בדק 17 מטופלים שסתימות האמלגם שלהם הוחלפו, ומצא כי בשבוע הראשון שלאחר הטיפול עלו רמות הכספית אצלם ב-30%, אך ירדו באיטיות במהלך השנה שלאחר מכן.12 במחקר זה, זמן מחצית החיים הממוצע של הכספית בדם היה 95 יום. למרבה הצער, לא ניתן לפנות את כל הכספית ממערכת העצבים, והתהליך עצמו מתנהל בקצב איטי הרבה יותר.

חשוב לציין כי שתי קבוצות גילאים נמצאות בסיכון גבוה במיוחד לספיגת כספית מסתימות אמלגם – נשים בגיל הפוריות (39-20) וילדים בני 9-6. כפי שנראה, מוחו המתפתח של הילד חשוף לסיכון הגבוה ביותר.

מילת אזהרה לגבי מחקרים שנערכו בחיות – לעיתים קרובות אנו מניחים שההשפעות של חשיפה לרעלים אצל חיות תואמות להשפעותיה אצל בני אדם, אך לעיתים המצב שונה. לדוגמה, בהשוואה לבני אדם, לחתולים יש עמידות גבוהה פי 10 למעבר של מתיל-כספית דרך המחסום דם-מוח. כדי ליצור חוסר איזון כימי (אטקסיה) באמצעות כספית אצל חתולים, יש צורך במינון של 46 מק"ג/ק"ג ביום ורמות של 8-6 חל"מ בדם. בבני אדם, מצב של אטקסיה מתרחש לאחר חשיפה למינון של 4 מק"ג/ק"ג ביום בלבד או 0.6 חל"מ של כספית בדם. פירושו של דבר הוא שבני אדם רגישים לכספית הרבה יותר מחיות. תופעה דומה קיימת גם לגבי אמפטמינים. לחיות רבות יש מערכות ביוכימיות ופיזיולוגיות שונות מאלו של בני האדם, ולמרות זאת, ככל הידוע לנו, בני אדם, חולדות ועכברים מגיבים לכספית בצורה דומה.

 

 

מקור:Pixabay

ספרים נילווים:

 

 

דלג לתוכן מרכזי