סיפור הבריאות של יהונתן זרובבל

יהונתן זרובבל, בן 20 מתל אביב

אתחיל בזה שכל חיי היו סביב גבינות, מעדנים, פיצות, קוטג', פסטות ובעיקר מוצרי חלב...

הספר של ד"ר אריה אבני שקניתי מהוצאת פוקוס פתח לי את העיניים. שמו של הספר הוא "שוטי החלב".

מגיל קטן אני זוכר שתמיד הייתי נפוח ושמנמן עם כרס קטנה.

בנוסף לכך היו לי גם פטריות שמש (בעור וברוב חלקי הגוף) וכל קיץ הייתי צריך לקחת אנטיביוטיקה (דוקסילין).

כדי "לרפא" את הבעיה, שיניתי גם פעמיים את סוג האנטיביוטיקה - דבר שלא עזר...

כל קיץ מחדש חזרה פטריית השמש שוב להרבה אזורים בגוף.

בתחילת תקופת הקורונה קניתי מכם את הספר "שוטי החלב" ואט אט התחלתי להימנע מצריכת מוצרי חלב עד כדי התנזרות מוחלטת מהם.

מקור התמונה: pixabay

כבר בשבועיים הראשונים הורדתי כ-3 ק"ג ללא שום מאמץ או שינוי בתזונה (חוץ ממוצרי החלב שהוחלפו בעוף/בשר/דג/טופו).

המשכתי בשגרת חיים רגילה עם שני אימונים בשבוע כמו שהיה לפני כן, ונדהמתי לגלות שהאימונים היו לי יותר קלים. הרגשתי הרבה יותר אנרגיה, יותר חי!

והדובדבן שבקצפת: אני כבר שנתיים ללא מוצרי חלב, ללא שום כדורי אנטיביוטיקה, פטריית השמש נעלמה כלא הייתה, אני נחשף לשמש מספר פעמים בשבוע באופן מבוקר ללא קרם הגנה ושום סימני חיים מפטריית השמש.

בקיצור, החיים יפים ללא מוצרי החלב וללא פטריית השמש הנוראית שהייתה הופכת כל קיץ בשבילי לתקופה הכי כואבת בשנה, כואבת תרתי משמע:

א. פיזית - כאב לי להיחשף לשמש גם עם בגדים וגם בלי, פשוט היה שורף ומגרד בעור ברמה קיצונית.

ב. נפשית - כאב לי לוותר על ים, חברים, יציאות לטיול עם הכלב באור יום. כאב לי גם להגיע לעבודה/בית הספר עם שרוולים ארוכים וקפוצ'ון גם בשיא הקיץ כי זה טיפה פחות שרף כך...

ההתנזרות ממוצרי חלב השתלמה בגדול!

ספרים נלווים: