סיפור הבריאות של איילת אפרת

איילת אפרת, אמא צעירה ל-2 מקריית גת

רציתי לספר על השינויים התזונתיים שהחלטתי לעשות בעקבות הספרון הבריאות בידינו, שאני חוזרת אליו שוב ושוב, ובעקבות הספרים הבאים:

פשוט משפחה בריאה
ירוק לחיים
סדנה להערכה עצמית

כל אחד מהספרים האלו עזר לי לחולל שינויים מבורכים ששיפרו משמעותית את איכות החיים שלי.

אזרתי אומץ והכנתי גלידה ביתית על בסיס המתכון מהספר "פשוט משפחה בריאה". בעקבות טיפים מספר זה, אנחנו מקפידים לבחור בחנות רק ארטיק עם אחוז ניכר של רכיבי פרי, ובכל ארוחת ערב אנחנו מניחים על השולחן צלחת עם ירקות חתוכים.

תמונה: Canva

בעקבות הספרים "ירוק לחיים" ו"פשוט משפחה בריאה":

• הצלחתי להיגמל מהצורך במנה מבושלת
• אני מכינה שייקים ירוקים על בסיס קבוע
• אני מכינה ארטיקים ביתיים בתבניות מיוחדות לאחסון במקפיא
• לארוחת בוקר אנחנו צורכים מחיות פרי
• אני מכינה ממרח עדשים ביתי
• הצלחתי להוריד את צריכת הלחם/כריך בארוחות ובמקומם לצרוך פרי / מחית פרי / דייסת שיבולת שועל ללא גלוטן / שייק ירוק
• אני מכינה על בסיס קבוע ממרח חילבה עם כוסברה טחונה. בריא וטבעוני
• החלטתי לצאת לפעילות גופנית האהובה עליי- הליכה (צעידה / ג'וגינג)
• אני הולכת ברגל בכל הזדמנות גם אם יש אופציה של אוטובוס פנימי

עד לא מזמן חיפשתי לישון בכל הזדמנות, הכוח היה נגמר הרבה לפני 10 בלילה, הייתי מותשת ולא מוצאת את עצמי בשעות הערב. הייתי חווה הרבה לחץ, מתח, קושי לבצע משימות.
לאחר יישום המידע והעצות מהספרים אני מרגישה שיפור ניכר בהמון היבטים. יש לי כוח גם ב-10 בלילה, המתח ירד, ואיתו גם הלחץ והקושי לבצע משימות. אני כבר לא מחפשת לישון בכל הזדמנות, אני יותר בטוחה בעצמי, והחיוניות שלי השתפרה פלאים.
המידע שבספרים הנ"ל עזר לי ללקט את הבסיס, והחוברת "הבריאות בידינו" הייתה הדחיפה שנתנה לי את התנופה לפעול בעניין ולבחור לעשות שינוי מתוך יוזמה שלי.

סיפור נוסף התרחש בשנה שעברה, כאשר באחד מימי הקיץ הרגשתי כאב בצד ימין בבטן, ולא ייחסתי לכך חשיבות. מיום ליום זה התגבר עוד ועוד, עד שהגעתי למצב שבו הכאב היה חזק מאד.

החלטתי לברר את העניין ביסודיות.

לאחר סדרת בדיקות בקופ"ח שלא העלו כלום, קיבלתי הפנייה לגשת למיון, שם עברתי בדיקות יסודיות יותר, רנטגן, אולטרסאונד מספר פעמים, מעבדה, וגם אולטרסאונד מעמיק כדי לשלול אפנדיציט. לאחר 9 (!) שעות במיון וסדרה שלמה של בדיקות, קיבלתי טופס שחרור והמשפט ששמעתי מהרופא היה "אני למעשה שולח אותך הביתה בלי שום אבחנה".
ואני חשבתי לעצמי: אז מה בכל זאת שורש העניין? ואיך אני אדע מה השורש הרגשי שיושב שם?

ישבתי וחשבתי מה באמת השורש הרגשי שיושב שם, ואחרי בירור הבנתי שאני חווה עומס רגשי ומשימתי כבד.
בשנה שעברה גרנו בקומה שלישית בלי מעלית, עם שני ילדים צעירים, שקיות של קניות שצריך להרים, וגם שילמנו במקביל שכירות ומשכנתא. הטיפול האינטנסיבי בילדים, כולל לעלות איתם 3 קומות, ולהעלות קניות 3 קומות בלי מעלית...
ב"ה עברנו לדירה לקומה ראשונה עם מעלית בשכונה טובה יותר. אני משתדלת לא להרים משאות כבדים. שלא יהיה עומס פיזי. אנחנו משלמים רק משכנתא ללא שכירות במקביל, ובחרתי לי חוויות מהעבר שאותן אני רוצה לעבד בשביל לשחרר אותן מתוכי, ועשיתי זאת על ידי כתיבה.

המתח הנפשי ירד, עומס המשימות ירד, ואני חווה הקלה משמעותית במגוון תחומים. למדתי שעומס משימתי / פיזי / רגשי הוא לא טוב עבורי. הנפש שלחה לי אותות מצוקה, והם אלה שדחפו אותי לעשות שינוי.

ספרים נלווים: