אינטראקציות בין מדללי דם למזון

נוטלים תרופות לדילול דם? הכירו את המזונות שעליכם להימנע מהם, ואת אלו שעליכם להגביל את צריכתם.

מתוך הספר: האמת על התרופות

דוגמאות לתרופות מדללות דם: אספירין – Aspirin, קרדיופירין – Cardiopirin, קרטיה – Cartia, מיקרופירין – Micropirin, טבעפירין – Tevapirin, קומדין – Coumadin (Warfarin), הפארין – Heparin, פלאביקס – Plavix, קלוד – Clood, קלופידקסל – Clopidexcel (Clopidogrel).

תרופות אלו משמשות למניעת קרישי דם, תסחיף ריאתי ושבץ מוחי. אולם תהליך הקרישה לכשעצמו אינו דבר רע. אם לדמנו לא הייתה היכולת להיקרש, היינו מדממים למוות מכל חתך קל. בכל פעם שאנחנו נפצעים ומדממים, תאים מסוימים, הנקראים טסיות דם, מצטברים יחד וסותמים את החור שנוצר בכלי הדם. ה"פקק" שיוצרות הטסיות מתחזק ככל שגורמי קרישה אחרים בזרם הדם מעודדים את התהליך.

ויטמין K מעורב בתהליך זה מכיוון שהוא מסייע לנו לייצר חומרי קרישה. בקרב אנשים הסובלים מהפרעה בזרימת הדם על רקע התקשות העורקים, כמות עודפת של כולסטרול, רובד טרשתי בעורקים ועוד, טסיות הדם רק נדבקות לדופנות העורקים ומפריעות לזרימת הדם למוח (ובכך גורמות לשבץ) או ללב (התקף לב). זו הסיבה לכך שתרופות מסוימות משמשות למניעת היצמדות טסיות הדם או לדילול הדם. כל תרופה נוגדת קרישה פועלת בדרך הייחודית לה למניעת היווצרותם או הידבקותם של קרישי דם.

קומדין (וורפרין) פועל באמצעות מניעת הייצור של חומרי קרישה בכבד, ולכן, זו התרופה המועדפת למניעת קרישים בעומק העורקים. לעיתים, הדם פשוט הופך סמיך מדי, ובמקרה זה, אספירין הוא כנראה התרופה היעילה ביותר, שכן הוא מדלל את הדם ומונע מהטסיות להידבק יחד.

תמונה: pixabay


רוצים לקבל את המבצעים של הוצאת פוקוס ישירות לווטסאפ? קליק כאן להצטרפות לקבוצת הווטסאפ הסודית 🤫


עובדות שחשוב לדעת על אינטראקציות בין מדללי דם לבין מזונות ומשקאות:

סלטים וירקות עליים: מזונות אלה מכילים כמות גבוהה של ויטמין K, שעוזר לחומרי הקרישה לעבות את הדם. פירושו של דבר הוא שאם תאכלו הרבה סלטים, תזדקקו לכמות גדולה יותר של קומדין. שימו לב: אם אתם נוטלים פלאביקס, מותר לכם לאכול סלטים וירקות עליים ללא חשש. לעולם לא אומר לכם לוותר על ירקות עליים, שכן הם בריאים ומועילים לגוף בדרכים רבות כל כך. לדעתי, עליכם להקפיד על עקביות וכך סוברים גם מומחים אחרים מהשורה הראשונה. אכלו כמות דומה של ירקות מדי יום – למשל, מנה אחת של סלט ומנה אחת של ירקות ירוקים מאודים כמו קייל, מנגולד, תרד או ברוקולי. הרופא שלכם יוכל להתאים לכם את המינון התרופתי הנכון. לאחר שהמינון המתאים לכם ייקבע על-פי הרגלי האכילה שלכם (מנה בגודל קבוע של סלט או ירקות), כל שינוי בתפריט יגרום לרמת התרופה לנסוק או לצנוח, וכאן, למעשה, טמונה הבעיה.

Feverfew: תוסף צמחי זה נודע בזכות יכולתו למנוע מיגרנות ואלרגיות. כמו צמחים רבים אחרים, הוא עלול לדלל את הדם ולכן, השילוב של Feverfew עם תרופות נוגדות קרישה גורם לדילול מוגבר מדי של הדם, מה שעלול להוביל לנטייה לחבורות, דימומים מהאף או דימומים במערכת העיכול.

שום, ג'ינג'ר, כורכום וגינקו בילובה: מזונות אלה מצטיינים בדילול טבעי של הדם ולכן עלולים להגביר דימומים.

סו פלמטו: מכיוון שצמח זה עלול להגביר דימומים יש להשתמש בו בזהירות.

בצלים: כמות גבוהה מכ-120 ג' עלולה להעלות את רמת הקומדין בדם.

ויטמינים במינון גבוה מדי: נטילת ויטמין E (במינון העולה על 400 יב"ל ליום) וויטמין A (יותר מ-10,000 יב"ל ביום) יחד עם תרופות לדילול הדם עלולה לגרום להשפעה מוגברת ולנטייה לדימומים.

פירות הדר וויטמין C: עלולים להפחית את הספיגה של תרופות מסוימות לדילול הדם, כולל קומדין.

תה ירוק ותה מאצ'ה: לסוגי תה אלה יש השפעה רבה על כלי הדם. הם מסייעים למניעת חסימות וגם מדללים מעט את הדם. זו השפעה חיובית, אבל אחרי כמה שבועות תצטרכו לבקש מהרופא שלכם להוריד את מינון התרופות.

אשכוליות ומיץ אשכוליות, מיץ רימונים ומיץ תפוזים: אשכולית עלולה להגביר את ההשפעה של מדללי דם מסוימים עד לרמה מסוכנת. בפרק 3 תוכלו למצוא רשימה מלאה של התרופות שיש להן אינטראקציה עם אשכוליות. כפי הנראה, מיץ רימונים ומיץ תפוזים פועלים בדרך דומה, ולכן עלולים לגרום לאותם סיבוכים.

חלב סויה: עלול להגביר דימומים.

אבוקדו: זהו מזון מזין ביותר, אך כפי הנראה, הוא מפחית את ההשפעה של הקומדין, ולפיכך, מטפלים רבים מזהירים את המטופלים שלהם שלא לצרוך אותו. למרות זאת, לדעתי מותר לאכול אבוקדו בזמן הטיפול במדללי דם, שכן הוא עשיר מאוד בנוגד החמצון גלוטתיון. פשוט בקשו מהרופא המטפל שיקבע את המינון המתאים להרגלי האכילה שלכם, והקפידו על צריכת כמות קבועה של אבוקדו.

קואנזים Q-10: אף שתוסף זה עלול להפחית מעט את ההשפעה של תרופות נוגדות קרישה, לא הייתי מוותרת עליו. זהו נוגד חמצון עוצמתי שמגן על הלב. במידת הצורך, מומלץ לבקש מהרופא לשנות מעט את מינון התרופה.

פרע (היפריקום): צמח זה מפחית את ההשפעה של תרופות נוגדות קרישה.

ספרים נלווים:

דלג לתוכן מרכזי