בכל הנוגע לצואה – הגודל כן קובע

מאת ד"ר מייקל גרגר וג'ין סטון
הקשר בין גודל הצואה לבין סרטן המעי הוכח מחקרית, והוא עשוי להיות קשור לזמן המעבר של הצואה במעי. ככל שהצואה גדולה יותר, זמן המעבר שלה קצר יותר, שכן המעי צריך להתאמץ פחות כדי להניע אותה. מהי השיטה הפשוטה שבאמצעותה תוכלו לאבחן בעיה במערכת העיכול שלכם?

מתוך הספר: איך לא למות

ככל שהיציאות שלכם יהיו גדולות ותכופות יותר, כך תהיו בריאים יותר. מחקר שנערך בקרב 23 אוכלוסיות ב-12 מדינות מצא כי שיעורי התחלואה בסרטן המעי הגס היו גבוהים יותר ככל שמשקל הצואה היומי של המשתתפים היה נמוך יותר מ-225 ג'. לאוכלוסיות עם משקל צואה של כ-112 ג' יש סיכון גבוה פי 3 ללקות בסרטן המעי. ניתן למדוד את משקל הצואה בעזרת משקל ביתי פשוט. לא, לא כמו שאתם חושבים. פשוט הישקלו לפני ואחרי היציאות.

הקשר בין גודל הצואה לסרטן המעי עשוי להיות קשור לזמן המעבר שלה במעי, או מספר השעות שלוקח למזון שאנחנו אוכלים לעבור מהפה אל האסלה. ככל שהצואה גדולה יותר, זמן המעבר שלה קצר יותר, שכן המעי צריך להתאמץ פחות כדי להניע אותה. רבים אינם יודעים שגם אם יש להם יציאות מדי יום, ייתכן שהם עדיין סובלים מעצירות. לעיתים, מה שאתם רואים באסלה היום הוא מה שאכלתם בשבוע שעבר.

רוצים לקבל את המבצעים של הוצאת פוקוס ישירות לווטסאפ? קליק כאן להצטרפות לקבוצת הווטסאפ הסודית 🤫

כמה זמן לוקח למזון להגיע מקצה אחד של מערכת העיכול אל הקצה השני? התשובה תלויה במין ובהרגלים תזונתיים. אצל גברים שאוכלים תזונה צמחית, המזון עובר במערכת העיכול תוך 2-1 ימים, אבל אצל גברים שאוכלים תזונה קונבנציונאלית יותר, זמן המעבר עומד על 5 ימים או יותר. גם אצל נשים שאוכלות תזונה צמחית, המזון עובר במערכת העיכול תוך 2-1 ימים, אך אצל רוב הנשים שאוכלות תזונה קונבנציונאלית, זמן המעבר הוא 4 ימים. במילים אחרות, ייתכן שהיציאות שלהן סדירות, אך הן מאחרות ב-4 ימים. תוכלו לבדוק מהו זמן המעבר שלכם אם תאכלו סלק ותחכו לראות מתי הצואה שלכם משנה את צבעה לוורוד. אם יעברו פחות מ-36-24 שעות עד שזה יקרה, כנראה אתם מגיעים למשקל הצואה המומלץ של 225 ג'.

הקשר בין גודל הצואה לסרטן המעי
בכל הנוגע לצואה – הגודל כן קובע. תמונה: Canva

בכל הנוגע למערכת העיכול, עצירות היא התלונה השכיחה ביותר בקרב מטופלים בארה"ב, שמובילה מדי שנה למיליוני ביקורים אצל רופא. אבל מלבד אי-הנוחות שהיא גורמת, המאמץ הכרוך ביציאות קטנות וקשות עלול לגרור בעקבותיו מגוון רחב של בעיות בריאות, כולל בקע סרעפתי, דליות ("ורידים בולטים"), טחורים ובעיות כואבות כמו פיסורה אנאלית.

ניתן להתייחס לעצירות כאל מחלת חסר תזונתי, כשהרכיב החסר במקרה זה הוא סיבים תזונתיים. בדיוק כמו שאנחנו עלולים לפתח צפדינה בעקבות חסר בוויטמין C, אנחנו עלולים גם לסבול מעצירות בשל חסר בסיבים תזונתיים. מכיוון שסיבים מצויים רק במזונות מן הצומח, אין זה מפתיע שהגדלת כמותם בתזונה מקטינה את הסיכון לעצירות. לדוגמה, מחקר שהשווה בין אלפי אוכלי-כול, צמחונים וטבעונים מצא אצל אנשים שאכלו תזונה צמחית מוקפדת שכיחות גדולה פי 3 של יציאות יומיות סדירות. מסתבר שטבעונים הם אנשים "מסודרים" מאוד.

ספרים נלווים:

תזונה נכונה
דלג לתוכן מרכזי