בעיית המיאזמה: הנטייה האנרגטית שלנו לחולי

מיאזמות יוצרות השפעות אנרגטיות/פיזיולוגיות הגורמות לנטיית האדם לסוגי חולי מסוימים

מתוך הספר "רפואת תדרים"

המיאזמות הן נטיות אנרגטיות הגורמות לאדם רגישות לחולאים מסוימים.  המיאזמות עוברות מדור לדור או שהאדם רוכש אותן במהלך חייו. האנמן אבי ההומיאופתיה האמין שהמיאזמות הן הגורם העיקרי לכל המחלות הכרוניות, והן תורמות למחלות קשות רבות.

המיאזמות מייצגות השקפה שונה לגמרי על גורמי מחלות.  אדם עשוי לקלוט מיאזמה מחשיפתו לחומר זיהומי, אבל הזיהום עצמו אינו מיאזמה. אף שאפשר אולי לחסל את האורגניזם הגורם למחלה בעזרת אנטיביוטיקה, עדיין נותרים בגוף עקבות אנרגטיים מעודנים, בלתי-נראים, של החומר הזיהומי. עקבות אלה, של אנרגיה הקשורה במחלה, חודרים אל תוך השדה הביו-מגנטי והגופים המעודנים הגבוהים  של האדם. המיאזמות נשארות שם עד שהפוטנציאל הרעיל הסמוי שלהן משתחרר אל רמת המולקולות/תאים של הגוף וגורם שם לשינויים מזיקים או חולאים.

אולם המחלה שהשתהתה בהתגלמותה שונה מהמחלה שהופיעה בעקבות החשיפה לגורם המקורי שלה. מיאזמות מחלישות את הגנות הגוף הטבעיות באזורים מסוימים, ויוצרות נטייה להופעת סוגי מחלה שונים במועד מאוחר יותר. האדם עשוי לקלוט מיאזמות על-ידי חשיפה לחומרים מזיקים שונים כולל בקטריות, וירוסים, כימיקלים רעילים ואפילו קרינה.

המחקר הקונבנציונאלי רמז לתופעות רפואיות הכרוכות במיאזמות. לדוגמה, וירוסים מסוימים גורמים לא רק לתסמינים הקשורים למחלה; ה-דנ"א שלהם מסוגל להשתלב בכרומוזומים של הפונדקאי האנושי שלהם. כשתאי הגוף מתחלקים, דנ"א ויראלי זה מועתק בטעות יחד עם הכרומוזומים של הגוף. אם ה-דנ"א הוויראלי משתלב בתאי המין של הגוף (כלומר בתאי הזרע והביציות), תיאורטית ייתכן שיעבור גם אל הדורות הבאים. תנאי מתח סביבתיים ופנימיים-פיזיולוגיים עלולים להפעיל דנ"א ויראלי זה והווירוס הסמוי עלול להתעורר.

יש רופאים המאמינים שתיאוריה זו חלה על גורמים לסוגים מסוימים של סרטן. כשבודקים גידולים מסוימים, כגון סרטן השד, במיקרוסקופ אלקטרוני, מתגלים בהם חלקיקים ויראליים. אף שעדות זו אינה מוכיחה בהכרח את הקשר בין סרטן השד ווירוס, היא מעלה חשד שחלקיקים ויראליים עשויים להיות חלק מהיווצרות הסרטן. ייתכן שהווירוסים המתגלים ברקמות שד ממאירות, אינם תוצאה של זיהום, אלא תוצר לוואי של דנ"א ויראלי סמוי שהיה קיים בתאי הגוף והשתחרר. במילים אחרות, צופן ה-דנ"א שמבטא וירוסים אלה, מועבר שלא במודע מדור לדור לפני שהוא מתבטא כסרטן השד. שילוב של מגוון גורמי מתח – ביולוגיים, סביבתיים ורגשיים – עלול לסייע ל-דנ"א הוויראלי ולגרום לשינויים אנורמאליים בתאי הגוף, שבסופו של דבר מתבטאים בגידול. אף שהמודל הוויראלי מנסה לשער איך גורמים רעילים עשויים להשפיע לרעה על האדם ועל צאצאיו, המנגנונים העיקריים המעורבים בקליטת מיאזמות והעברתן לדורות הבאים, הם בדרך כלל גורמים אנרגטיים מעודנים ולא מולקולאריים בטבעם.

מאחר שהן מועברות מדור לדור, המיאזמות מייצגות מסלול אנרגטי שדרכו מועברים אירועים בחיי ההורה אל הצאצא שלו. המיאזמות מספקות פרשנות מעניינת לביטוי "פוקד עוון אבות על בנים על שילשים ועל ריבעים".

המיאזמות מאוחסנות בגופים המעודנים, בעיקר בגוף האתרי, הרגשי, המנטאלי, ובמידה פחותה בגוף האסטרלי. מיאזמות מסוימות מועברות בצורה גנטית לדור הבא, על-ידי חדירה למולקולות של הגוף הפיזי, שבהן נמצא הקוד הגנטי. מיאזמה אינה בהכרח מחלה; היא פוטנציאל למחלה. למעשה, מיאזמות הן דפוס גבישי של קארמה. מיזוג כוחות הנשמה והתכונות השמימיות קובע האם מיאזמה תתעורר בגוף הפיזי ותהפוך למחלה פעילה. מצב זה קורה רק כשהדפוס השמימי של המיאזמה מוקרן אל תוך הגוף הפיזי מהגופים המעודנים. מיאזמות עשויות להתקיים זמן רב בגופים המעודנים ובאאורה כשהן רדומות. הן מאוחסנות בגופים המעודנים וחודרות בהדרגה אל המולקולות, דרך השדות הביו-מגנטיים סביב הגוף הפיזי, ומשם אל התאים (תאים בודדים), ולבסוף אל הגוף הפיזי.

ישנם שלושה סוגי מיאזמות: פלנטריות, מוּלדות ונרכשות. מיאזמות פלנטריות מאוחסנות בתודעה המשותפת של כדור הארץ והכוכבים. הן מסוגלות לחדור לגוף הפיזי אולם אינן מאוחסנות בו. מיאזמות מולדות מאוחסנות בזיכרון התאי של בני-האדם. מיאזמות נרכשות הן מחלות חמורות או זיהומיות או כאלה הנרכשות בעקבות חשיפה לרעלים פטרוכימיים. אחרי השלב החמור של המחלה מתיישבות מיאזמות נרכשות אלה בגופים המעודנים, במולקולות ובתאים, ומשם הן מסוגלות לגרום לבעיות נוספות.

יש גם מיאזמות נרכשות הנובעות מהשפעות סביבתיות רעילות. מיאזמות אלה חשובות לחקר חולאים סביבתיים ואקולוגיה קלינית. הן מייצגות השפעות אנרגטיות מעודנות שרוב הרופאים המטפלים במחלות תעסוקתיות לא מכירים בהן עד היום. שלוש המיאזמות העיקריות השייכות לקבוצה זו, הן מיאזמת הקרינה, המיאזמה הפטרוכימית ומיאזמת המתכות הכבדות.

המיאזמה הפטרוכימית נגרמת על-ידי גידול רב במוצרי דלק וכימיקלים בסביבה שבה אנו חיים.                                             

בין הבעיות הנגרמות על-ידי מיאזמה: הצטברות נוזלים בגוף, סוכרת, נשירת שיער, חוסר פריון, חוסר כוח-גברא, הפלות, הלבנה מוקדמת של השיער, מחלות ניוון שרירים, כתמים בעור והתעבות רקמות העור. אדם שרכש מיאזמה זו סובל מחילוף חומרים בלתי-מאוזן, הגורם להצטברות רקמות שומן, וקשה לו יותר להתמודד עם מתח ופסיכוזות, בעיקר סכיזופרניה קלאסית ואוטיזם. היא גורמת גם ללויקמיה וסרטן העור והלימפות, ומקשה על ספיגת ויטמין K, תופעה הגורמת להפרעות במחזור הדם ולחוסר איזון הורמונאלי.

 תמציות פרחים (ותרופות תדרים אחרות) הן שיטה אחת להשפעה על הנטייה לחולי שנגרם על-ידי מיאזמה. בעבר כבר נעשה שימוש בתרופות הומיאופתיות כטיפול במיאזמות, וקרוב לוודאי שהן יעזרו גם בטיפול במיאזמות החדשות יותר. תמציות פרחים מציעות גישה שונה מעט לשחרור הרעילות הפוטנציאלית של מיאזמות, בגלל ההשפעות האנרגטיות החזקות שלהן. כשהן מטפלות במיאזמות, הן אינן מטהרות ישירות את הגופים המעודנים, אלא משתלבות בצ'קרות הגבוהות של הגוף ומאפשרות לתודעת האדם לעבור לרמה שם תוכל לפלוט רעלים אלה מהמערכת הביו-אנרגטית.

תמציות פרחים אינן משככות ישירות את המיאזמות; הן פשוט יוצרות תודעה נקייה שמשפיעה על האישיות, הגוף הפיזי והקוד הגנטי, וכך גורמות לחיסול המיאזמות בגוף הפיזי והגופים המעודנים. תמציות פרחים המשפיעות על צ'קרת הכתר והגופים המעודנים מחלישות את כל המיאזמות, וכך מסוגל הגוף לפלוט אותן מתוכו.

מקור:pixabay

מוצרים נלווים:

דלג לתוכן מרכזי