דברים שכדאי לכם להרחיק מהמזון שלכם

מתוך הספר: מזון - מה כבר נשאר לנו לאכול?

מזונות מעובדים לא בריאים

בני האדם מעבדים מזונות משחר ההיסטוריה. לפני תקופת המקררים, זו הייתה הדרך היחידה שבה יכולנו לשמר מזונות מתכלים כדי לאכול אותם לאורך זמן. גם בישול הוא צורה של עיבוד. גם שימור, ייבוש, עישון והתססה, והרשימה רק הולכת ומתארכת. אין צורך להימנע ממזונות מלאים שמעובדים בשיטות מסורתיות ובעזרת מרכיבים מסורתיים. למעשה, חלק מתהליכי העיבוד משפרים את המזון, שכן הם הופכים את הרכיבים התזונתיים שלו לזמינים או לעוצמתיים יותר. אנחנו פשוט חייבים להבין מהם המזונות המעובדים שאנחנו יכולים לאכול בבטחה (נרחיב על כך בהמשך), ומהם המזונות המעובדים שמהם אנחנו צריכים להתרחק. התרחקו, למשל, ממזונות כאלה:

• כל מוצר שמכיל מרכיבים שקשה לבטא את שמם. מוצרים אלה בוודאי מכילים מרכיבים שמקומם הראוי הוא במעבדת כימיה ולא בגופנו.
• כל מוצר שלא היה קיים כשסבתא שלכם הייתה צעירה – או אפילו בימי חייה של סבתא-רבתא שלכם (תלוי בגילכם).
• כל מוצר שמכיל שמן סויה.
• כל מוצר שמכיל סירופ תירס עשיר בפרוקטוז.
• כל מוצר שרשימת המרכיבים שלו כוללת את המילים "שומן מוקשה".
• כל מוצר שמככב בפרסומות בטלוויזיה. האם ראיתם אי פעם פרסומת לברוקולי או לסרדינים ששודרה באמצע תוכנית טלוויזיה פופולרית? המזונות הגרועים ביותר זוכים למספר הגדול ביותר של דקות פרסום בטלוויזיה.
• כל מוצר עם שם חמוד או מתחכם. הדגנים הממותקים שנקראים "Fruit Loops" אינם מקור טוב לפירות.
• כל מוצר שאפשר לקנות בקיוסק או באחת מחנויות הנוחות (כגון החנויות בתחנות הדלק).
• כל מוצר שמכיל מונוסודיום גלוטמט (MSG), אף שה-FDA קבע שהוא בטיחותי לצריכה. זהו אקסיטוטוקסין – מוליך עצבי שידוע כבעל השפעות רעילות על תאי מוח. הוא אופייני למטבח הסיני, אבל חברות המזון משתמשות בו כמרכיב במוצרים רבים ללא ידיעתנו. הן אפילו מנסות להסוות את נוכחותו בשמות שונים, כמו "חלבון צמחי שעבר הידרוליזה", "חלבון צמחי", "חומרי טעם טבעיים" ואפילו "תבלינים". תבלינים? מטעה, נכון? והחדשות הגרועות ביותר הן שמונוסודיום גלוטמט גורם לרעב ולתשוקות לפחמימות, כדי שתאכלו ממנו עוד. זה מה שנותנים לחולדות מעבדה כדי לגרום להן להשמין!
• כל מזון שנמכר כתרסיס.
• כל דבר שנקרא "מזון דמוי-גבינה" (הוא אינו מזון ואינו גבינה).
• כל מוצר שמכיל ממתיקים מלאכותיים.
• כל מוצר שמכיל תוספים מלאכותיים, חומרים משמרים או חומרי צבע (שמהם אנחנו צורכים כ-1.2 ק"ג לאדם בשנה).
• כל מוצר עם יותר מ-5 מרכיבים על התווית, אלא אם כן אתם מזהים את כולם, כגון עגבניות, מים, בזיליקום, אורגנו ומלח.

חומרי הדברה וקוטלי עשבים

תוצרת חקלאית מגידול קונבנציונלי מרוססת בחומרים כימיים רעילים שמיועדים להרוג חרקים ומזיקים אחרים. האם זה צריך להפתיע אותנו שהחומרים האלה מזיקים גם לבריאות האדם? אין ספק שהפירות והירקות שאנחנו אוכלים מכילים שאריות של חומרי הדברה. כשהחומרים האלה מגיעים לגופנו הם גורמים שם לסרטן, למחלת פרקינסון, אוטיזם ולמחלות אחרות. הם גם מזיקים לנו בעקיפין, באמצעות זיהום האדמה והמים. אפילו חומרי דישון המבוססים על חנקן מזיקים לסביבה. במפרץ מקסיקו יש "אזור מת" בגודל של ניו ג'רזי, מכיוון ששאריות של חומרי הדברה גרמו לשגשוג יתר של אצות השולטות בריכוז החמצן המומס במים.

חקלאות אורגנית מספקת לנו חלופה בטיחותית יותר, אבל היא אינה תמיד זמינה ולעיתים גם יקרה יותר. אם אנחנו צריכים לבחור בין תוצרת לא אורגנית לבין הימנעות מפירות וירקות, מוטב שנבחר באפשרות הראשונה. אבל אני מאמין שאנחנו יכולים להשיג מזון איכותי יותר. רובנו יכולים לגדל בעצמנו לפחות חלק מהירקות והפירות שאנחנו אוכלים. זו דרך בריאה, בטיחותית וחסכונית לאכול מזון בריא. כמו כן, אנחנו יכולים לבחור את הירקות והפירות שהוכחו כמכילים את הכמות הקטנה ביותר של שאריות חומרי הדברה. אין צורך לקנות את כל הפירות והירקות שאנחנו אוכלים מתוצרת אורגנית. אם אנחנו קונים פירות וירקות עונתיים בשוקי איכרים או ממגדלים קטנים ומקומיים, סביר להניח שהם בריאים יותר. לבסוף, אנחנו יכולים להיעזר בנתוני ה-EWG ולפעול על פי המלצותיו. [נתונים אלה נכונים לארה"ב, אולם בסבירות גבוהה הם נכונים גם בישראל] ברשימה שלפניכם מופיעים 49 פירות וירקות על פי רמת הסיכון להימצאותם של חומרי הדברה, כשהפריטים הראשונים ברשימה הם הרעילים ביותר. אם אינכם יכולים להרשות לעצמכם לאכול תוצרת אורגנית בלבד, אתם יכולים לקנות את 30 הפירות והירקות האחרונים ברשימה מתוצרת קונבנציונלית. אם אתם רוצים לאכול את הפירות והירקות שמופיעים ב-20 המקומות הראשונים, מוטב שתקנו אותם אורגניים. (ראו את הרשימה הבאה.)

49 פירות וירקות על פי רמת הסיכון להימצאותם של חומרי הדברה:

תוספים מלאכותיים

כמה אחוזים מהמזון שאנחנו אוכלים אינם יכולים אפילו להיחשב כ"אוכל"? הרבה יותר ממה שבריא לנו. הילד האמריקאי הממוצע צורך כ-3.5 ק"ג של חומרים כימיים עד שהוא מגיע לגיל 5. יש יותר מ-15,000 חומרים כימיים שונים במזונות שאנו אוכלים. רבים מהם אינם חייבים להופיע ברשימת המרכיבים שעל האריזה, ויש גם רבים אחרים שבטיחותם מעולם לא נבדקה.

זו מחשבה מפחידה: עד שאנחנו מגיעים לגיל הבגרות, הגוף שלנו סופג אלפי חומרים שאינם מזון, דברים שמעולם לא נאכלו על ידי בני האדם. מדובר בקילוגרמים רבים של חומרים מזיקים. חומרים כימיים עם בסיס מדעי מפוקפק שהומצאו בשנים האחרונות כדי להקל את עיבוד המזון, לשמור על טריותו לזמן ארוך יותר ולהעניק לו צבע או טעם או מרקם שהיצרנים מאמינים שנאהב. מי יודע מהן ההשפעות ארוכות הטווח של החומרים האלה?

תפקידו של ה-FDA הוא להגן עלינו, אבל הוא לא תמיד עושה את עבודתו ביעילות. מדענים החלו לפקפק בבטיחותם של שומני הטרנס 50 שנה לפני שהם הוכרזו על ידי ה-FDA כלא בטיחותיים לאכילה. 50 שנה של נזק שנגרם לאלה שאכלו אותם מבלי להיות מודעים לסכנות הטמונות בהם. אפילו האריזות של המוצרים שאנו אוכלים מסכנות אותנו, מכיוון שהן מכילות פתלאטים וביספנול A (BPA), שרק לאחרונה גילינו שהם מסוכנים.

אם כך, מה הפתרון? אכלו אוכל, ולא חומרים דמויי-אוכל. לא תמיד זה אפשרי, אבל הקפידו להתרחק מהחומרים הגרועים ביותר. רשימת התוספים המלאכותיים המותרים לשימוש לפי החוק ארוכה מאוד. היא מזכירה ספר טלפונים. זו רשימה מאלפת, אבל רבים מאיתנו לא יצליחו לפענח אותה. למרבה המזל, יש ארגונים שדואגים לנו ועשו את העבודה הזו בשבילנו.

ה-EWG חיבר דו"ח מפורט על תוספים מלאכותיים, שכלל גם את רשימת 12 המזונות המזוהמים ביותר שמסכנים במיוחד את בריאותנו:

1.      ניטראטים וניטריטים (שהופכים לניטרוזאמינים מסרטנים בעקבות חימום בטמפרטורות גבוהות): חומרים אלה משמשים להוספת צבע וטעם ולשימור בשרים מעובדים כמו פסטרמה, נקניקיות ונקניקים. ארגון הבריאות העולמי קבע שהם "קרוב לוודאי" מסרטנים.

2.      אשלגן ברומאט: מצוי בלחם ובמוצרי מאפה אחרים. הוכח כקשור לסוגים שונים של סרטן. אסור לשימוש במזון בקנדה, אנגליה והאיחוד האירופי.

3.      פרופילפראבן: מצוי במאפים ונחשב למשבש אנדוקריני. בנוסף, ייתכן שהוא מסרטן.

4.      בוטיל הידרוקסיטולני (BHT): משמש חומר משמר בדגני בוקר ובמזונות אחרים. גרם לסרטן במחקרי חיות.

5.      בוטיל הידרוקסיאניסול (BHA): דומה ל-BHT. נחשב בקליפורניה לחומר מסרטן.

6.      פרופיל גאלאט: מצוי במזונות עם שומן מן החי, כמו נקניקיות. עלול להיות מסרטן.

7.      תאוברומין: מצוי בשוקולד, לחם ומשקאות ספורט. מחקרי חיות הצביעו על השפעותיו האפשריות על ההתפתחות ועל מערכת הרבייה.

8.      חומרי טעם, טבעיים או מלאכותיים: גם אם כתוב שהחומר הוא "טבעי", ייתכן שהוא יוצר בעזרת חומרים כימיים אחרים שאינם מופיעים ברשימה. בכל פעם שאתם רואים את המילה "טעם" או "תבלינים", זו סיבה לדאגה. טעם הווניל הטבעי מיוצר מבלוטות פי הטבעת של בונה. קראו על כך בעצמכם אם אינכם מאמינים לי.

9.      צבעי מאכל מלאכותיים: מחקרים מצאו קשר בין חומרים אלה לבין בעיות שונות, החל בסרטן ועד להיפראקטיביות אצל ילדים.

10.   דיאצטיל: זהו חומר טעם "חמאתי", כמו הטעם של פופקורן להכנה במיקרוגל. הוכח שדיאצטיל מזיק לעובדים במפעלים שעושים בו שימוש.

11.   פוספאטים: מצויים באלפי מוצרי מזון וקשורים לסיכון למחלת לב וכלי דם ולאוסטאופורוזיס.

12.   תרכובות אלומיניום: תרכובות אלו, כגון נתרן אלומיניום פוספאט ונתרן אלומיניום סולפאט משמשות חומרים מייצבים ויש להן השפעות רעילות על מערכת העצבים.

13.   סידן פרופריונאט: חומר משמר שמצוי בקמח ומשפיע על אוכלוסיית חיידקי המעי. בנוסף, הוא מייצר נוירוטוקסינים שגורמים ל-ADHD ולאוטיזם.

גם עמותת CSPI (Center for Science in the Public Interest) הרכיבה רשימה של תוספים מלאכותיים שמחולקים לפי קטגוריות כמו "בטיחותיים", "הפחיתו בצריכה", "זהירות", "אנשים מסוימים צריכים להימנע" או "הימנעו". את הרשימה המלאה תוכלו למצוא באתר הבא: http://cspinet.org/eating-healthy/chemical-cuisine. כדי לקצר עבורכם את התהליך, הנה רשימת התוספים המלאכותיים שיש להימנע מהם:

• אשלגן ברומאט
• צבעי מאכל מלאכותיים
• אספרטיים (NutraSweet)
• אזודיקרבונמיד (רכיב שנמצא במזרני יוגה ומשפר טעם במזון)
• בוטיל הידרוקסיאניסול (BHA)
• צבע קרמל
• מיקופרוטאין (תחליף בשר שעשוי מפטריות, הגורם לתגובות אלרגיות קיצוניות בקרב חלק מהאנשים)
• אולסטרה
• אשלגן יודאט
• פרופיל גאלאט
• סכרין 
• סודיום ניטראט
• סודיום ניטריט
• סוכרלוז 
• טרטא בוטיל-הידרוקינון (TBHQ)
• ממתיקים מלאכותיים

יש תרכובות רבות נוספות שצריכות להדאיג אתכם. כמעט כל מוצרי הלחם המסחריים מכילים את התוסף סידן פרופריונאט, שהוכח כגורם להתנהגות אוטיסטית אצל חולדות ובקרב ילדים. די בכך כדי לגרום לנו לתהות האם יש קשר בין העובדה שהאמריקאי הממוצע צורך כ-66 ק"ג קמח בשנה לבין השכיחות הגוברת של הפרעות של המוח, כמו ADHD, אוטיזם, דיכאון ועוד.

לא כל התוספים המלאכותיים מזיקים באותה מידה. ה-FDA פרסם רשימה ארוכה של תוספים שמוגדרים כבטוחים בדרך כלל לשימוש (GRAS - generally regarded as safe). תוכלו למצוא אותה כאן: http://www.fda.gov/food/ingredientspackaginglabeling/gras/.

אבל שימו לב לניסוח המתפתל. ה-FDA אינו קובע באופן חד-משמעי שהחומרים האלה אינם מזיקים. הוא רק אומר שנכון לעכשיו מקובל להניח שהם בטוחים לשימוש. אבל זה תמיד יכול להשתנות, ולכן, למה שנסתכן שלא לצורך? אם אינכם יודעים אם כדאי לכם לאכול משהו, כנראה התשובה היא שלילית. 

 ספרים נלווים: