דה-טוקסיפיקציה: מה זה, בעצם, ולמי זה נחוץ?

מאת ד"ר פנינה בר סלע (Ph.D)
סילוק רעלים נחשב ברפואה הטבעית לכלי ריפוי עיקרי. אילו בעיות בריאות מרמזות על נחיצותו?
 

תהליך המטבוליזם הנורמלי הוא תהליך של הוצאת הפסולת מתוך התאים, עם גמר השימוש בחומרים שבתוכם, ובנייה של תוכן התאים ממזון וחמצן חדשים. כלומר: כל זמן שהאדם בחיים, מתרחשים בתאי גופו, באמצעות אנזימים, תהליכים כימיים של פירוק פסולת וסילוקה, הכנסת חומרים חדשים ובנייה של מרכיבי התא. לאחר שהחומרים המשומשים פורקו, הם מופרשים החוצה דרך מערכת השתן, העיכול, הנשיפה והעור.
 
הצורך בתהליך מוגבר של דה-טוקסיפיקציה, כלומר הגברת קצב העבודה של המערכות המפרישות רעלים, נובע מכך שעקב אורח חיים שגוי אנו מכניסים לגופנו רעלים המתיישבים בתאים, משבשים את העבודה הנורמלית שלהם וגורמים למחלות.
 
מקור: pixabay

תהליכי המטבוליזם הנורמלי, במערך חיים רגיל, לא מצליחים להוציא רעלים אלה, ולכן נדרש תהליך מוגבר שיעבוד בתנאים מיוחדים, בעיקר מנוחה והתנתקות מענייני היומיום לזמן מסוים, ויותאם לבריאותו או למחלתו של האדם.

בעולם השפע שלנו יש מקורות זיהום רבים, ורעלים רבים חודרים לגוף ולנפש: אוויר מזוהם, עשן סיגריות, קרינה, חומרי הדברה במזון, תרסיסים, גורמים פתוגניים, מזון מהונדס, מתכות רעילות, קרינה מטלפון סלולרי ומיקרוגל, כמויות גבוהות של סוכר ומלח במזון מתועש ועוד.

הגוף משדר דרך סימנים קלים עד קשים שהוא סובל מעומס-יתר של רעלים: תשישות, כאבי ראש, אלרגיות, גודש בדרכי נשימה, עיגולים כהים או נפיחות סביב לעיניים, בעיות בדרכי העיכול, עצירות, בעיות עור, עלייה במשקל, דיכאון ועוד.

הרפואה הטבעית רואה בתהליך הדה-טוקסיפיקציה אמצעי עיקרי לריפוי התאים ותיקון השיבוש שחל בהם עקב קינון הרעלים בתוכם ולהשבת הבריאות.

מה עלינו לסלק מהגוף?

חומרים שנקלטים מהסביבה: כימיקלים מזיקים כגון חומרי הדברה במזון, מתכות כבדות כעופרת וכספית, צבעי מאכל, חומרים משמרים, קוטלי עשבים, חומרי זיהום באוויר ובמים, תכשירים כימיים שמורחים על העור, תרסיסי ניקיון, תוצרי תעשייה ועוד.

חומרים פנימיים: מולקולות של רעלנים שמפרישים חיידקים החיים בגוף, מולקולות של חומרים שהגוף השתמש בהם כבר, כגון הורמונים משומשים, תוצרי לוואי של המערכת החיסונית, נוירוטרנסמיטורים משומשים או, למשל, אמוניה שנוצרת ממטבוליזם החלבון ועוד. כל החומרים האלה צריכים לעבור שינוי ביוכימי גדול, כדי שניתן יהיה להפרישם ולסלקם (לא נתייחס כאן לגורמים הנפשיים. גם גורמי נפש שליליים יוצרים רעלים כימיים).

סילוק הרעלים הוא תהליך ביולוגי מורכב, המצריך השקעת אנרגיה רבה בכל השינויים הכימיים המתרחשים ברעלן היושב בתאים עד סילוקו מהגוף.

התהליך הביולוגי של סילוק רעלים כרוך בעיקרו בסינתיזה של חומרים אחרים, ואין הוא רק תהליך של פירוק, כפי שנדמה ממבט ראשון. הוא תלוי בפעילותן של מערכות אנזימתיות רבות. כשצריכים להיפטר ממולקולה מסוימת, חייבים להפוך אותה לבלתי רעילה, כדי שתוכל להיכנס לדם. זה נעשה על-ידי הצמדתה למולקולה אחרת.

שינוע והתמרת מולקולות הרעל

את תהליך סילוק הרעלים ניתן לחלק לשני שלבים:

1. על מולקולות הרעלן להפוך נוחות לשינוע, כדי שיוכלו להגיע לדם ומשם למערכות המסלקות את הרעלן החוצה. לשם כך התהליך הכימי הופך אותן ל"דביקות". לעיתים זה כרוך בפירוק של מולקולה גדולה ליחידות קטנות יותר, אך בדרך כלל קורה התהליך ההפוך: נוצרת סינתיזה בין המולקולה ל"משאית" המשנעת אותה, תלוי באופי הרעלן. לעיתים המולקולות הופכות רעילות יותר, בשלב הראשון עד לנטרולן, אך מסוגלות להיצמד לחומר שינוע.
 
תהליכים אלה קשורים למערכות אנזימתיות רבות, ובעיקר למערכת האנזימים ציטוכרום P450, שהופכת את מולקולות הרעלן לדביקות. ברוב המקרים הרעלנים "נארזים" לקראת הפרשתם מן הגוף בתהליך שיוצר "מארז" שנפחו גדול מהנפח המקורי של הרעלן, אבל הוא לא יהיה רעיל. כלומר, חל שינוי במולקולת הרעלן עצמו, והוא הופך לדביק או שנוסף לו חומר מדביק.

2. יצירתן של המולקולות המשנעות מצמידה אליהן את הרעלנים ומנטרלת אותם, כך שהם עוברים לדם כחומרים בלתי רעילים. כל מולקולה פעילה ורעילה, או שאריתה, מוצמדת למולקולה נשאית. רעילותה מנוטרלת והיא הופכת למסיסה בדם, מסיסה בנוזל המרה, מסיסה בשתן, ומופרשת מהגוף דרך המעיים או הכליות. מחלות משפיעות לרעה על תהליכי סילוק רעלים של המטבוליזם הנורמלי, ואם חל שיבוש בתהליכים אלה, חלה החמרה גם במערכות אחרות.

 

 ספרים נלווים: 

דלג לתוכן מרכזי