הדרך לוויסות רגשי

מתוך הספר: תורת הגוף והנפש

פרופ' באומייסטר ועמיתיו מציינים כי העיקרון הפסיכולוגי לפיו "הרע חזק יותר מאשר הטוב" חל בין היתר גם על תחום הרגשות, כלומר, רגשות שליליים עוצמתיים יותר ומותירים רושם עמוק יותר מרגשות חיוביים, לדוגמה: חרדה חזקה משלווה, ייאוש חזק מתקווה, קנאה חזקה מהכרת תודה ודיכאון חזק מאושר.

המהר"ל מפראג מדגים את העיקרון הזה על רגשי אהבה ושנאה – כלומר שנאה חזקה מאהבה – וכך כתב: "מי שיש לו שני בני אדם האחד הוא שונא שלו והאחד אוהב שלו... יותר ניכר הרושם של השנאה מה שהוא שונא של האחד ממה שניכר האהבה והרצון שהוא עם אוהבו".

פרופ' באומייסטר ועמיתיו מציינים כי הרע חזק יותר מהטוב כאשר הם שווים (רגש שלילי אחד מול רגש חיובי אחד, למשל), אבל הטוב יכול לנצח אם יהיה הרבה ממנו. במילים אחרות, היתרון של הרע עשוי להתבטל כאשר מרבים את הטוב, ואולי זו אחת הסיבות לכך שמלכתחילה הרע עוצמתי יותר, כדי שנשאף להגביר את הטוב.

רוצים לקבל את המבצעים של הוצאת פוקוס ישירות לווטסאפ? קליק כאן להצטרפות לקבוצת הווטסאפ הסודית 🤫

לנוכח העובדה שרגשות שליליים עוצמתיים יותר מרגשות חיוביים, מסיקים פסיכולוגים שכדי לחוות אושר ושגשוג עלינו לחוות במהלך היום פי כמה יותר רגשות חיוביים מאשר שליליים, או כלשונו של ד"ר ג'ון גוטמן, עלינו לשאוף "להכרעה של רגשות חיוביים".

ויסות רגשי הוא התהליך (בהא הידיעה) שעשוי לסייע לנו להגיע ל"הכרעה של רגשות חיוביים", שכן תהליך זה נועד להגביר רגשות חיוביים ולהפחית את העוצמה והתדירות של רגשות שליליים.

על פי פרופ' פרדריקסון, מה שקובע אם נחיה במצוקה, בהישרדות או בשגשוג הוא היחס בין כמות הרגשות החיוביים שנחווה אל מול כמות הרגשות השליליים; הדבר שקובע הוא "המאזן הכולל".

היא מסבירה שאם אנו חווים במהלך היומיום שלנו יותר רגשות שליליים מאשר חיוביים, נחווה מצוקה נפשית, אם אנו חווים כמות דומה של רגשות חיוביים ושליליים, נחווה תחושה של הישרדות, של "להחזיק מעמד", ואם אנו חווים "מאזן חיובי", כלומר "הכרעה של רגשות חיוביים", נחווה תחושה של שגשוג ורווחה נפשית.

לדבריה, "מאזן חיובי" שבכוחו לתרום לתחושה של שגשוג ופריחה ולאפשר בנייה של משאבי חוסן ורווחה, הוא יחס של שלושה על אחד, כלומר לפחות שלושה רגשות חיוביים על כל רגש שלילי אחד. למעשה, ככל שכמות הרגשות החיוביים שאנו חווים ותדירותם רבה יותר ביחס לרגשות השליליים, כך נחווה יותר חוסן ורווחה נפשית.

יש להדגיש, כי כדי לחוות "הכרעה של רגשות חיוביים" אין צורך להגיע לשמחה מתפרצת ולמצבי "היי" קיצוניים, אלא גם רגשות חיוביים "קטנים" – כלומר שנחווים בעוצמה נמוכה – כמו נוחות, נעימות וקרבה מצטרפים למאזן הכולל.

כמו כן, מובן שיש לתת מקום לרגשות שליליים – זה בסדר להרגיש לפעמים עצובים, מפוחדים או מתוסכלים. גם רגשות לא נעימים הם חלק בלתי נפרד של חיים מאושרים. גם טבעי הדבר שיהיו ימים שבהם נחווה יותר רגשות שליליים מאשר רגשות חיוביים וממילא נחוש מדוכדכים, ויהיו ימים שבהם נחווה "מאזן חיובי" וממילא נרגיש מאושרים יותר.

כדאי לציין, כי אצל מרבית האנשים כמות הרגשות החיוביים עולה בדרך כלל על זו של הרגשות השליליים. יחס הפוך מופיע במצבים שבהם שרוי האדם במצוקה, כמו בדיכאון או בחרדה.

בין ויסות רגשי לחוסן נפשי

המושג ויסות רגשות נוגע למושג חשוב נוסף בפסיכולוגיה אשר נחוץ בשביל להימצא ברווחה נפשית והוא "חוסן נפשי" (Resilience).

למושג חוסן נפשי יש כמה הגדרות ובהן: "היכולת של הפרט לחזור לעצמו [להתאושש] לאחר פגיעה שחווה"; "היכולת להסתגל בהצלחה לנסיבות שונות, אפילו קשות מאוד"; "התגברות על מכשולים העומדים בדרכו של האדם"; "המהירות שבה אדם מתגבר על מצוקה ומייצב את רמת הרגשות השליליים שהוא חווה בחייו".

המילה חוסן באנגלית Resilience נגזרת מן הפועל הלטיני Resilire שמשמעותו "לקפוץ בחזרה", כלומר לשוב למצב הקודם.

הקשר בין ויסות רגשות לבין חוסן נפשי הוא דו-כיווני: מצד אחד, היכולת לווסת רגשות – כלומר להגביר רגשות חיוביים (כדוגמת ביטחון, הכרת תודה, אופטימיות ותקווה) ולהפחית רגשות שליליים (כדוגמת חרדה, קנאה, פסימיות וייאוש) – עשויה לתרום לא רק לרווחתנו הנפשית אלא גם לחוסן הנפשי שלנו, שכן אם למשל נהיה יותר אופטימיים נוכל להתמודד טוב יותר עם כישלונות ומשברים.

מן הצד השני, כאשר יש לאדם חוסן נפשי הוא עשוי להתאושש מהר יותר ממצבי משבר ומרגשות שליליים, וממילא לחוות רווחה נפשית טובה יותר. כפי שכותבת סילביה קומאס: "ככל שהחוסן גדול יותר, ומכאן גדולה יותר מהירות ההתאוששות, הוא יחווה פחות רגשות שליליים ואפילו תהיה לו הגנה גדולה יותר מפני הפרעות נפשיות... החוסן, היכולת להתאושש מהר מהרגשות השליליים, זהו מנוע לרווחה נפשית".

יוצא אפוא כי ויסות רגשות תורם לחוסן הנפשי, וכן שחוסן נפשי תורם ליכולת לווסת רגשות.

לסיום, כל רגש הוא חשוב, יש לו תפקיד בקיום שלנו ומקום בחוויה האנושית; "אין לך דבר שאין לו מקום", כדברי חז"ל. הרגשות עשויים לאותת לנו כיצד לפעול, למשל, אשמה עשויה לאותת לנו להפסיק התנהגות שפוגעת בנו או באחרים. ומעבר לכך, הניסיון להימנע בכל מחיר מלחוות רגשות שליליים, כגון חרדה או דחייה, עלול להוביל ליותר סבל וליותר הימנעות.

רגשות שליליים יהיו תמיד חלק מהחיים, לכן הפתרון אינו לנסות לדכא או להכחיד אותם – דבר שכמובן אינו אפשרי ואינו נכון – אלא למצוא דרכים לווסת אותם כך שלא יעוררו סבל רב.

המטרה העיקרית של ויסות רגשות היא אפוא לאזן את הרגשות כך שלא יפגעו בתפקודים ובמשאבים שלנו ויתרמו לחוסננו ולרווחתנו הנפשית.

ספרים נלווים: