הסכנות החבויות במשקפי שמש

מתוך הספר: מאיר עיניים

אנשים בתרבות שלנו נוהגים להרכיב משקפי שמש ברגע שהם יוצאים מהבית ליום שטוף שמש. אנשים רואים את השמש כמעין אויב שעומד להזיק לעיניים שלהם. רופאים מזהירים אותנו מפני הסכנות שבחשיפה לשמש, ואין ספק שיש סיבות שבגללן כדאי לנו לנקוט צעדי זהירות מתאימים, כדי להגן על גופנו מפני חשיפה רבה מדי לאור אולטרה-סגול. אולם העיניים שלנו למעשה נועדו לתפקד בצורה הטובה ביותר כשהן נחשפות למנעד הרחב של אור וחושך.

תיהנו מהשמש וגם מהחשכה בלילה. הרכיבו משקפי שמש רק לעיתים רחוקות, משום שהם מחלישים את האישונים. תיהנו מהשמש לכל אורך היום, ואל תשתמשו בפנס כשאתם מהלכים בחשכה. תיהנו מהתרחבות האישונים בלילה. הוסיפו מרץ וחיות לעיניים שלכם. העניקו להן תחושת אהבה, כך שבמובנים רבים תאהבו את החיים שלכם ואת היקום. אַפשרו לעיניים לפתח חוסן, FIXATION טוב, שהוא היכולת לאפשר לכמות הנכונה של אור לחדור אל האישונים, כדי לראות טוב יותר בכל מצב שבו תמצאו את עצמכם. כשהאישונים יהיו איתנים יותר ולא רפויים, תגיעו לחוסן גדול יותר של העיניים וכך תאפשרו לכמות הנכונה של אור לחדור לתוכן – הכמות שאתם זקוקים לה כדי שהראייה שלכם תשתפר.

בשעות היום תוכלו לראות פרטים בבהירות רבה יותר. כך יוסרו המעמסה והמתח מחלקים אחרים של מערכת הראייה, כמו הרשתית והעדשות. בשעות הלילה יתרחבו האישונים שלכם במידה מספקת, כדי שתוכלו לראות את כל מה שנמצא מסביבכם בחשכה. מערכת הראייה כולה תתחזק יותר בשל יכולתם של האישונים שלכם לספוג יותר אור.

אם תתעלמו מהעיניים ולא תעניקו להן מספיק חשכה או אור, תחלישו את המערכת כולה. שיקום הכוח שלנו, על-ידי הפחתת משך הזמן שבו אנחנו מרכיבים משקפי שמש, ועל-ידי הפחתת משך הזמן שבו אנחנו מבלים בתוך הבית – כל אלה ישפיעו עלינו מאוד. היזהרו מחרדת השמש.

רוצים לקבל את המבצעים של הוצאת פוקוס ישירות לווטסאפ? קליק כאן להצטרפות לקבוצת הווטסאפ הסודית 🤫

משקפי השמש הפנימיים שלכם

אנשים רבים לא יודעים שיש בעיניים פיגמנטים שמחשיכים את האור. פיגמנט המלנין נמצא בכורואיד (Choroid, דמית, השכבה שבין לובן העין והרשתית והאזור שמזין את הרשתית), והוא מהווה שכבה שלמה ברשתית עצמה. אחת מעשר השכבות של הרשתית היא מלנין, כך שיש ברשתית עצמה שכבה של אותו פיגמנט שמחשיך את האור. לכן יש לכם משקפי שמש בתוך הרשתית עצמה! הרכבת משקפי שמש מבטלת את התועלת שבשכבה הזו בתוך הרשתית, והגוף ימעט לייצר מלנין. משקפי השמש גם מחשיכים את האור שמגיע אל הרשתית, ולכן אתם לא משתמשים בפיגמנט שלכם עצמכם, שאמור להחשיך את האור. כתוצאה מכך עובר הפיגמנט אל הצד האחורי של הרשתית, הוא מייצר פחות מלנין לרשתית ולגוף והוא לא יעיל כפי שהיה יכול להיות.

תאמינו או לא, משקפי שמש מזיקים לרשתית שלכם בדיוק כשם שקביים מזיקים לרגליים. אם הרגליים שלכם חלשות ואתם מתחילים מהר מדי להשתמש במקל או בקביים כדי ללכת, ייתכן שלעולם לא תוכלו לוותר עליהם. אבל אם תעבדו קשה מאוד על חיזוק הרגליים, ייתכן בהחלט שתחזרו להשתמש בהן במלואן. במקרים מסוימים לא קיימת אפשרות כזאת, ואז הקביים מועילים מאוד, אבל אם אתם יכולים בכל זאת לחזק את הרגליים בכוחות עצמכם, אל תשתמשו בקביים כשיטה לריפוי, מאחר שעדיף שתעבדו כדי להגיע לעצמאות הגוף.

הרכבת משקפי שמש מפחיתה ייצור של מלנין

דברים אלה נכונים גם לגבי משקפי השמש. ככל שאתם משתמשים יותר במשקפי שמש, כך האישונים שלכם נחלשים יותר. אתם מחלישים גם את מנגנון ההגנה שקיים ברשתית, ושהיה קיים גם ברשתיות של אבות-אבותינו במשך מיליוני שנים. נוסף על כך, כאשר אתם מרכיבים משקפי שמש, אתם מייצרים פחות מלנין, אשר לאחר מכן משפיע על העור שלכם, כמו גם על העיניים. שמעתי על מחקרים המראים כיצד כמה כפרים של האבוריג'ינים באוסטרליה התבשרו מפי מומחים רפואיים כי הם חייבים להרכיב משקפי שמש, וזו הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה שהם נכוו מהשמש כתוצאה מכך. הסיבה היא שייצור המלנין הוא עניין מערכתי: אנחנו צריכים לייצר מספיק מלנין כדי להגן על עצמנו מפני השמש, כדי להכהות את האור. זה כמו נייר צילום שבו משתמשים צלמים כדי להפחית את עוצמת האור בחנות הצילום. אותו הדבר קורה עם מלנין: זה מכהה את האור, ולכן האור יכול להתרכז טוב יותר ברשתית. הרכבת משקפי שמש עושה את העבודה של הפיגמנטים שלנו, ולכן אנחנו מייצרים פחות מהם. אבל זה ייצור שמשפיע על העור שלכם ומשפיע גם על מצב הרוח, כי בלי אור טוב, קשה כמעט לכל אדם להיות במצב רוח טוב. במילים אחרות, המלנין משפיע על הראייה, על מצב העור ועל היכולת של הגוף להתמודד כראוי עם אור השמש החזק – והוא יכול להשפיע גם על מצב הרוח.

אני גר בעיר שהרבה אנשים אוהבים לעזוב מדי פעם בגלל הערפל. אנשים רבים שחיים בסיאטל הגשומה, כמו גם בסקנדינביה, סובלים מדיכאון כי אין להם מספיק אור. אנחנו זקוקים לאור על מנת לצמצם את תחושת הדיכאון שלנו, כי הודות לו נגרמת פעילות כימית, כמו שחרור של סרוטונין. האור, בשילוב עם המוגלובין, יוצרים הצטברות אשר דומה לתהליך הפוטוסינתזה, אף שהתהליכים שונים מטבעם, ומשחררים סרוטונין, וסרוטונין מוביל לאופטימיות. אין תרופה – כולל פרוזאק או כל תרופה נוגדת דיכאון אחרת – אשר יכולה לעורר בכם אופטימיות כמו אור שמש, אם אתם קולטים אותו כמו שצריך.

אם תבצעו תרגיל שמש במשך 20 דקות ביום לפחות, תגלו שהעיניים שלכם מסתגלות ביתר קלות לשמש. במשך השנים תרגישו נוח יותר בשמש. תגלו גם שקל לכם יותר להתמודד עם חשכה. כשהאישונים שלכם יתרחבו ותאי הרשתית ייעשו רגישים יותר, החשכה לא תיראה לכם חשוכה כל כך. והדובדבן שבקצפת - אתם תיהנו לפקוח את העיניים לרווחה באור החזק ביותר ובאור החלש ביותר. אתם גם תהיו מאושרים יותר, משום שהשילוב בין קרני השמש וההמוגלובין בדם משחרר הורמונים רבים ונוירוטרנסמיטרים כגון סרוטונין, שיוצרים תחושת שמחה. קרוב לוודאי שהפרשת המלטונין במוח תתאפשר ביתר קלות ומבלי ליטול ויטמינים או תרופות, פשוט בזכות החשיפה לשמש. השמחה שתיגרם על-ידי כל אלה תוביל לעוד דברים רבים וטובים בחייכם.

אם העיניים שלכם רגישות לשמש והן לא מתרחבות מספיק בחשכה, ייתכן שהמנגנונים האחרים, גם אם הם בריאים, לא יתפקדו עד מיצוי הפוטנציאל שלהם. מערכת הראייה עושה דבר אחד עיקרי והוא קליטת האור ועיבודו. לכן חשוב שתהליך זה יהיה קל וירגיע את הגוף.

ספרים נלווים: