התמודדות עם הצפה רגשית

מתוך הספר הורה רגיש מאוד

אימא רגישה מאוד מספרת:

אני חושבת שבאופן כללי חוויית ההורות הציפה אותי. ראשית, העבודה לעולם לא נגמרת. שנית, הציפיות מצד אימהות והורים אחרים. אם הייתי מנסה לנהוג כמו אימהות אחרות שאינן רגישות מאוד, קרוב לוודאי שלא הייתי מצליחה לשרוד יותר מיום אחד, ושהייתי משלמת על כך במשך חודשים ארוכים.

מחשבותיה של אימא רגישה מאוד נוספת:

הייתי שם, אבל לא שם. שרדתי את היום. הכנתי את הארוחות. שילמתי את החשבונות. עשיתי את הכביסה. שימשתי על תקן נהגת. הצלחתי לבצע את כל משימות החובה כמו רובוט, אבל שום דבר מעבר לזה, מפני שהן גזלו ממני את כל האנרגיה. כלפי חוץ, נראה שאני מתפקדת. מיותר לציין שלא בדיוק הייתי מקור בלתי נדלה של חום וביטחון עבור ילדיי או בעלי.

הצפה רגשית. חלק בלתי נפרד מחוויית ההורות של הורים רגישים מאוד. תמונה: Canva

מסקר המדגם שערכתי, עולה בבירור כי חוויית ההורות מעוררת בקרב הורים רגישים יותר סטרס והצפה רגשית בהשוואה להורים ללא התכונה. ברצוני להזכיר לכם שההורים הרגישים מאוד לא תמיד או בהכרח ניזוקו מהלחץ הנפשי שהם חוו. לחוצים או לא, הם גם היו יותר מכווננים לילדיהם בהשוואה להורים אחרים. לדוגמה, הם הסכימו עם ההצהרות הבאות: "אחת מהחוזקות שלי היא היצירתיות שאני מביא להורות" ו"כשהילד שלי חווה הצלחה או כישלון בקנה מידה גדול, הרגשתי כאילו שזה ממש קרה לי". אבל הפגנת יצירתיות מצריכה עבודה. הזדהות רגשית עלולה להותיר אתכם מרוקנים רגשית. כל זה מאוד מעורר. רמות עוררות גבוהות מרוקנות אתכם מאנרגיה, ואתם שמים לב לכך, מפני שאתם מרגישים פחות יעילים, כמו גם פחות שמחים.

אני חוזרת ואומרת: כל האנשים הרגישים מאוד עובדים קשה בלעבד ולהרגיש את הרגשות שלהם ביתר עוצמה, וכן בהפגנת אמפתיה כלפי אנשים אחרים. הם מהירים יותר ומדויקים יותר בכל הנוגע לזיהוי הבדלים דקים. והם הרבה יותר לחוצים לאחר שעות ארוכות במצב של רגישות גבוהה. שני הדברים תלויים וקשורים זה בזה.

דמיינו את עצמכם כסוללה (ובמובן מסוים אנחנו אכן כאלה, בהתחשב במערכת העצבים החשמלית-כימיקלית שלנו). אם אתם משתמשים במשאבים שלכם כדי להיות מכווננים יותר לילדכם, הסוללה שלכם תיגמר מהר יותר בהשוואה להורה שלא עושה זאת. ברגע שהאנרגיה כמעט אוזלת לכם, אתם הופכים פגיעים לאפשרות של הצפה מרעש, עומס של חפצים ותביעה לתשומת לב. הנטייה להילחץ בקלות רבה יותר, ובסופו של דבר חוויית ההצפה היא פשוט חלק מהחיים של הורים רגישים מאוד, ובייחוד של הורים לילדים קטנים, ובעיקר של הורים ליותר מילד קטן אחד.

מקורות הצפה נוספים הייחודיים להורים רגישים מאוד

התגובתיות הרגשית שלנו היא מקור נוסף להצפה רגשית. כשאתם מרגישים הכול בצורה עמוקה יותר, זו צורה של עוררות, כפי שאתם יודעים. עבור רבים, הקושי הגדול ביותר הוא העוררות הבלתי נמנעת בסיטואציות חברתיות. כפי שמתאר זאת הורה רגיש מאוד אחד:

הכי נורא זה כשאנחנו מזמינים חבר הביתה. עכשיו אני צריך להתמודד עם ילד נוסף!

בנוסף, ישנו עניין קבלת ההחלטות. הקשבתי להורים צעירים מתייסרים במשך שעות בעודם מנסים להחליט באיזה בייביסיטר, רופא ילדים, מעון או גן טרום חובה לבחור. הורים רגישים מאוד שוקלים לעומק אם לחזור לעבודה או להביא ילד נוסף.

אף אחת מההחלטות הללו איננה טריוויאלית. לפעמים מדובר בהחלטות הקשורות בערכים אישיים, אולם לעיתים קרובות יש מידע זמין שיכול לעזור. הבעיה היום היא למצוא את המידע הזה. כמה שעות תוכלו לשוטט ברחבי האינטרנט בניסיון לדלות מידע לפני שתגיעו למצב של תשישות והצפה רגשית? (אתייחס לנושא זה ביתר פירוט בפרק הרביעי.)

הגוף שלכם הוא מקור נוסף להצפה רגשית. במסגרת שאלון רגישות גבוהה, אנשים רגישים מאוד מדווחים כי הם רגישים יותר לכאב באופן כללי. כל ההורים עלולים לחוות שרירים תפוסים או כאבי שרירים, לדוגמה, אבל הורים רגישים מאוד ככל הנראה ירגישו אותם ביתר עוצמה. ההורה הרגיש מאוד חווה את כל הגירויים הפיזיים בעוצמה חזקה יותר, כולל מקרים שבהם אתם מענים את הגב שלכם כשאתם יושבים על כיסא לא נוח במהלך פגישה, מסתובבים בלונה פארק בנעליים לא נוחות, וכל ריח שאתם תופסים כמצחין.

גם דברים מורכבים עלולים להביא לידי מצב של הצפה רגשית, לדוגמה, כשאתם מנסים להבין הוראות מורכבות, לזכור משהו או להחליט על הצעד הבא שלכם. אתם יכולים לעבד את זה, אבל זה מצריך מכם אנרגיה.

בנוסף, ישנו גירוי המגיע משני מקורות או יותר – לדוגמה, הילדים שלכם פונים אליכם בזמן שאתם משוחחים בטלפון או מנסים לפענח מתכון.

גם גירוי בעוצמה בינונית, כגון טלוויזיה הפועלת ברקע, עלול להיות גירוי-יתר אם הוא נמשך זמן רב מדי, ואם במקביל נדרש מכם לעשות משהו נוסף, עליכם להשקיע בכך לא מעט מאמצים וריכוז. שליטה עצמית מצריכה אנרגיה מנטאלית, אשר מצריכה אנרגיה גופנית במובן שהמוח שלכם הוא איבר נוסף בגופכם שכדי להיטען ולהשתקם זקוק להזנה ומנוחה.

המידה שבה אתם מגלים חמלה לעצמכם בתוך מחשבותיכם עשויה לחולל הבדל עצום בעוצמה ובתדירות שבהן תגיעו לידי עוררות ועומס פנימי. ביקורת עצמית היא דבר מתיש.

ספרים נלווים: