כושר גופני לחולי סוכרת

מתוך הספר: מהפכת הכושר הגופני

לא במקרה הופיעה מגיפת הסוכרת במאה השנים האחרונות. סוכרת היא מחלה קלאסית של חוסר התאמה סביבתית. שימו אדם במשרד, חברו אותו למחשב, לטלפון הנייד, לטאבלט ולמחשב, תנו לו לאכול ג'אנק פוד, הניחו לו לרבוץ מול הטלוויזיה, ותקבלו תאונת סוכרת העומדת להתרחש.

הדעה הרווחת בציבור היא שסוכרת היא מחלה גנטית. חלק מהאנשים מבינים שהמחלה קשורה לאכילה עודפת של סוכר. ואולם, המחקר הרפואי מראה שסוכר איננו הגורם היחיד – כמעט כל שינוי סביבתי הגורם לחוסר התאמה סביבתית יכול לדחוף את המטבוליזם שלנו לכיוון הסוכרת. חסר בוויטמין D, רעלים סביבתיים, חוסר פעילות גופנית, עישון, ממתיקים מלאכותיים, חוסר שיווי משקל בין אוכלוסיית הבקטריות הידידותיות במעי (הפלורה הידידותית) לבין הבקטריות גורמות המחלות (הפלורה הפתוגנית), חסרים תזונתיים, אכילת גלוטן, קרינה אלקטרומגנטית וגורמים נוספים מעלים במידה ניכרת את הסיכון ללקות בסוכרת.

הדרך התרופתית לטיפול בסוכרת אמנם מסייעת בחלק מהמקרים לעכב את הופעת סיבוכי המחלה, אך היא כמובן איננה מתייחסת כלל לגורמים הראשוניים.

אני ממליץ לחולי סוכרת לבחון היטב את חוסר ההתאמות בחייהם ולנסות לשנותם.

פעילות גופנית הוכחה במחקרים רבים כמשפרת את רמות הסוכר בדם באותה מידה ואולי אפילו טוב יותר מתרופות. כך לדוגמה, בסקירת מחקרים שיטתית מטעם איגוד הלב האמריקאי (AHA) שפורסמה במסגרת הקווים המנחים של האיגוד ב-2008, נמצא שפעילות גופנית מורידה את רמות ההמוגלובין המסוכרר (HbA1c) ב-0.8% בממוצע – שיפור הדומה לזה של טיפול תרופתי בהפחתת הסיכון לסיבוכי סוכרת. הפעילות הגופנית משפרת את הרגישות לאינסולין, את האיזון הגליקמי ואת פרופיל השומנים בדם גם ללא ירידה במשקל או הפחתה באחוזי השומן בגוף, ונמצא שהקפדה על פעילות גופנית סדירה מפחיתה את הסיכון של חולי סוכרת ללקות באירועים מוחיים ובמחלת לב כלילית. לכן, חשוב ביותר לכל מטופל עם סוכרת לעסוק בפעילות גופנית.

מהי הפעילות הגופנית המומלצת לחולי סוכרת?

• פיתוח וחיזוק שרירים – הפעילות המועילה ביותר לחולי סוכרת היא פיתוח וחיזוק שרירים. מסת שרירים טובה גורמת לירידת הסוכר בדם. לכן, אני ממליץ לכם להיעזר במאמן כושר ולהתאמן לפחות כמה חודשים בחדר כושר, כדי ללמוד את התרגילים ולהבין איך מפתחים שרירים. במקביל, מומלצת עבודה יומית עם משקולת קטלבל ותרגילים איזומטריים  לפיתוח שריר במהירות.
• קפיצות במקום – אחת הבעיות הקשות של חולי סוכרת היא הפגיעה בכלי דם קטנים (Small vessel disease). פגיעה זו גורמת לכך שאיברי מטרה שונים, כגון רשתית העין ועצבים פריפריים, אינם מקבלים מספיק דם. גם הלב עצמו מתקשה כתוצאה מכך לספק לעצמו דם. כל זה מתדרדר לסיבוכים בכלי הדם, כמו רטינופתיה סוכרתית ונוירופתיה סוכרתית, ולמחלת לב סוכרתית, ובהמשך לעלייה משמעותית בפצעים קשיי ריפוי ובשכיחות של אלצהיימר. לכן, חמצון טוב של הרקמות ומחזור דם ולימפה יעילים הינם קריטיים לשמירה על בריאותם של חולי הסוכרת. כדי להניע את מחזור הדם, אני ממליץ על קפיצות במקום כתרגיל יומי חשוב ביותר. גם ריצות מהירות במקום, טפיחות חזקות על הגוף  ונשימות עמוקות ויעילות, לצד הזעה קלה בסאונה וחשיפה לחום ולקור לסירוגין במקלחת, הן דרכים יעילות להמרצת מחזור הדם.

בגלל הסיכון המוגבר של חולי סוכרת לדמנציה, רצוי לבצע על בסיס יום-יומי פעילות גופנית שמערבת את המוח ודורשת ריכוז ותשומת לב – ריקודי עם, פינג-פונג, נגינה בכלי, טאי-צ'י, תרגילי צ'י-קונג, ג'אגלינג, עבודה דינמית עם קטלבל, משחק במקל, תרגילי שיווי משקל ועצימת עיניים, תנועה ספונטנית ועוד. זכרו, מדובר באימון תרגילי-על שתבצעו כל החיים, ולכן חשוב להתמיד ולבצע אותו כל יום, כל היום. בכל יום יש לבצע תרגיל או תנועה המחייבים ריכוז, קואורדינציה ותשומת לב.

חולה סוכרתי עם עודף משקל חייב לבצע את כל הפעילות שלו מחוץ לבית, ורצוי באור שמש מלא עד כמה שאפשר, ועם מגע ישיר בין כפות הרגליים לאדמה. זאת, על מנת לטעון את הגוף המדולדל ממשאבי האנרגיה שלו בפוטונים ובאלקטרונים טריים מהסביבה.

לחולי סוכרת עם נוירופתיה בכפות הרגליים כדאי להימנע מהליכה יחפה על קרקע העלולה לגרום לפציעות. עם זאת, הם עדיין יכולים ליהנות מהתועלת של גירוי טוב של העצבים בכף הרגל על ידי ביצוע תרגילים במקום, ללא הליכה, על פני משטח אדמה בטוח כמו קרקע חולית או חלקת דשא בחצר ביתם או בפארק, אחרי שווידאו היטב שאין שום סכנה מחפץ חד ושהקרקע אינה חמה.

פירוט על התרגילים המצויינים בכתבה ניתן למצוא בספר בפרק 3.

 ספרים נלווים: