כך ממגרת תזונה טבעונאית את התפשטות הקנדידה

מתוך הספר: תזונת 80/10/10

סוגיית הקנדידה מלאה מידע שגוי כנראה יותר מכל תחום אחר במערכת הבריאות. ראשית עלינו לחשוף את כל תמונת הקנדידה, כי יש דברים רבים שעלינו ללמוד מחדש.

קנדידה היא סוג של פטריית שמרים שנמצאת באופן טבעי בזרם הדם של בני האדם. היא אמורה להיות שם. המיקרואורגניזם הזה ניזון מסוכר. מאחר שתמיד יש סוכר בזרם הדם (כשחולי סוכרת בודקים את רמות הסוכר, הם למעשה בודקים את כמות הסוכר בדם), תמיד יש מזון לאורגניזם הקנדידה.

מתכון לקנדידה (Julien Tromeur sxc)

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב המאמרים של "פוקוס" ישירות לפייסבוק שלכם

קנדידה אוכלת עודפי סוכר בדם

גודל "אוכלוסיית" מושבת הקנדידה בדם תלוי במישרין באספקת המזון שלה. אם רמות הסוכר בדם נמצאות תמיד בנורמה, כך גם גודל מושבת הקנדידה שחיה בדם. כשהסוכר שאנחנו אוכלים עובר מזרם הדם לשימוש תאי הגוף, כל פטריות השמרים העודפות מתות, כפי שהן אמורות לעשות.

עם זאת, אם רמות הסוכר בדם עולות, המיקרואורגניזמים מתרבים במהירות וניזונים מעודפי הסוכר. לאחר שעשו זאת ורמות הסוכר בדם חוזרות לנורמה, יורדת גם כמות המיקרואורגניזמים בהתאמה. הגאות והשפל האלה הם חלק נורמלי בפיזיולוגיה האנושית שאינו גורם לכל בעיות בריאותיות או תסמינים בלתי נעימים.

אם רמות השומן בדם גבוהות באופן תמידי בגלל תזונה עתירת שומן, הסוכר נותר בזרם הדם ומזין את מושבות הקנדידה הגדולות במקום את 18 טריליון תאי הגוף. התאים הרעבים לדלק כבר אינם יכולים להפיק אנרגיה. אתם מתעייפים ומרגישים מותשים.

חשוב להבין את ההשלכות של העלייה ברמת הסוכר בדם. אם הגוף אינו מסוגל להשיב על כנן את רמות הסוכר בדם, נוצר מצב מסוכן. המנגנון היחיד שנותר להורדת רמת הסוכר הוא הקנדידה.
למעשה, הקנדידה שבדמנו היא מיקרואורגניזם מציל חיים שאיננו רוצים להשמיד. היא משמשת כמערכת גיבוי נוספת – שסתום בטיחות שמסייע להוריד את רמת הסוכר בדם לנורמה במקרה שהלבלב ובלוטות יותרת הכליה אינם מסוגלים לעשות זאת.

אנחנו גורמים קנדידה לעצמנו

כפי שתיארתי לעיל, רוב האנשים יוצרים בעצמם את התנאים שגורמים להתשת הלבלב ובלוטות יותרת הכליה, לאורך היום ובכל ארוחה. לכן אין פלא שבעיית הקנדידה תוקפת עד שאנחנו משנים את אורח החיים. התפרצויות קנדידה הן תמרור האזהרה שלכם שגופכם מתקרב במהרה לסוכרת, ושמוטב שתפחיתו במידה רבה את כמויות השומן שאתם צורכים פן תיאלצו לשאת בתוצאות קשות.

ושוב, העצה הקבועה של קהילת המטפלים, בין קונבנציונליים או אלטרנטיביים, אינה פוגעת במטרה. בהבנתם רק את התסמינים ולא את הבעיה הבסיסית שבתזונה עתירת השומן, הם מורים לנו להימנע מכל סוגי הסוכר, כולל פירות. אך אכילת פירות לא גרמה לבעיית הקנדידה, והימנעות מפירות לא תטפל בסוגיה האמיתית.

אין ספק שלאחר שיצרתם את בעיית הקנדידה בגופכם מאכילה של תזונה עתירת שומן, אכילת פירות מתוקים תחריף לכאורה את הבעיה. אך הימנעות מפירות לא תעלים את הגורם לבעיה שלכם, רק את התסמינים. בנוכחות כמות גדולה של שומן בדם, אפילו כמות מועטה של סוכר, מכל מקור שהוא, עלולה לגרום לעלייה קיצונית של רמות הסוכר בדם. בנוסף, אתם חשים מותשים בגלל הניסיונות להוריד את רמות הסוכר בדם. הניסיון להעלים את הקנדידה באמצעות שליטה ברמות הסוכר בדם נועד לכישלון, ולכן אנחנו רואים אלפי אנשים שנאבקים בקנדידה לאורך שנים ללא הצלחה אמיתית.

היות שכל הפחמימות, השומנים והחלבונים שאנחנו אוכלים מומרים לסוכרים פשוטים (גלוקוז) לשימוש כדלק לתאים, הדרך לצאת מהמחזוריות הזו אינה הפחתה בכמות הסוכר, אלא בכמות השומן. כשרמות השומן צונחות שב הגוף לעבד ולחלק את הסוכר, ורמות הקנדידה צונחות באין לה עוד סוכר עודף לאכול.
אורך חייו של מיקרואורגניזם הקנדידה קצר מאוד. אם הסובלים מבעיית קנדידה יאכלו תזונה דלת שומן, רובם יגלו שהבעיה תיעלם תוך ימים ספורים. מובן שעדיין יהיה עליהם לפתור את בעיית הלבלב ובלוטות יותרת הכליה המותשים. בריאות מגיעה רק מאורח חיים בריא.

 ספרים נלווים: