מהו אושר והאם הוא מהווה מטרה טיפולית?

מתוך הספר הפסיכולוגיה של האושר - מהדורה שנייה, חדשה ומורחבת

אם נתבקש להגדיר את המושג "רגש", מבלי להשתמש במילה מאותו השורש ("הרגשה של..."), ניתן לומר כי רגש הוא חוויה פנימית או תחושה נפשית.

הדגשתי את המילה נפשית, כדי להבחין בין תחושה נפשית לבין תחושה גופנית. תחושה גופנית, כגון עייפות או רעב, איננה רגש (מצבים אלה יכולים כמובן לגרום להופעת רגש כמו עצבנות). לעומת זאת, תחושה נפשית, כגון תחושת בדידות או בושה, נחשבת רגש...

בפסיכולוגיה בכלל, ובפסיכולוגיה החיובית בפרט, רווחת החלוקה בין שני סוגי רגשות: רגשות המכונים "חיוביים" לעומת רגשות המכונים "שליליים". הביטוי "רגשות חיוביים" מתייחס לרגשות שמעניקים לנו תחושה נעימה. כנגד זה, הביטוי "רגשות שליליים" מציין את הרגשות שמעניקים לנו תחושה לא נעימה.

חשוב להדגיש, כי "רגש שלילי" אין פירושו רגש לא טוב (על עניין זה עמדתי בהרחבה בספרי "האטלס של הנפש", פוקוס, 2024), אלא רגש לא נעים; ובדומה לכך, "רגש חיובי" אין פירושו רגש טוב (למשל, הנאה יכולה להיות שלילית כמו במקרים של התמכרות), אלא רגש נעים...

מהו אושר, בעצם? תמונה: Canva

בטבלת הרגשות שתובא בעמודים הבאים מופיעים רגשות שנזכרים בספר, תוך חלוקה בין רגשות חיוביים לרגשות שליליים. לצד כל רגש שלילי נמצא הרגש החיובי שמנוגד לו או שקשור אליו.

טבלה זו תסייע לנו להבין בהמשך את הפסיכולוגיה של האושר.

טבלת הרגשות

מהו אושר?

ישנם מושגים רבים אשר עשויים לתאר תחושה טובה, כגון: אושר, רווחה נפשית (Well-being), שמחה, סיפוק, הנאה ועוד. אף שמדובר לכאורה במושגים קרובים, לאמיתו של דבר קיים הבדל ביניהם.

פסיכולוגים מזהים את המושג "אושר" עם המושגים "רווחה נפשית", "שביעות רצון מהחיים" ו"תחושת שלמות". מושגים אלה מבטאים הרגשה כללית טובה לאורך זמן. לעומת זאת, מושגים כמו "שמחה" ו"הנאה" מבטאים רגש חיובי קצר מועד – הרגשה טובה רגעית.

אנחנו עשויים ליהנות או לחוש שמחה בעקבות אירוע מסוים, ועדיין להרגיש שחיינו אינם מאושרים; וכן להיפך, לעיתים אנו חווים כאב או עצבות, ובכל זאת בסך הכול אנחנו מרגישים מאושרים בחיינו.

ההבחנה העקרונית בין "שמחה" ל"אושר" מקבילה להבחנה בין "עצבות" ל"דיכאון" (בהתאמה): "עצבות" מבטאת רגש שלילי קצר מועד, ואילו "דיכאון" מבטא הרגשה כללית רעה לאורך זמן.

המושג "אושר", הנזכר בספר הזה, אין פירושו אושר רגעי, או מצב רוח מרומם, אלא רווחה נפשית, דהיינו תחושה כללית טובה, ולא רק בנקודת זמן מסוימת. פרופ' סליגמן כותב כי "אושר ורווחה הם התוצאות הרצויות של הפסיכולוגיה החיובית".   

הפילוסופים עסקו באושר, לא רק בתור רגש חיובי, אלא גם כערך נעלה, אשר ראוי לשאוף אליו. אריסטו, למשל, קובע כי "אושר הוא משמעות ותכלית החיים, אליו מכוון כל הקיום האנושי".

כדאי לציין, שגם מי שאינו רואה את האושר כערך נעלה או כמטרה בפני עצמה, עשוי לראות בו אמצעי או משאב חשוב להשגת ערכים אחרים, שקשה לקדמם כשמצב הרוח ירוד, או לראות בו תוצאה של ערך נעלה אחר, כגון של הגשמת משמעות באמצעות תרומה לרווחתם של אחרים. ברוח משפטו של קירקגור – שצוטט על ידי ויקטור פרנקל – לפיו "הדלת לאושר תמיד נפתחת החוצה", כלומר אדם שיוצא מעצמו ועושה למען אחרים צפוי להרגיש מאושר יותר.

האם אושר הוא מטרה טיפולית?

אחת השאלות המסקרנות שעולות לגבי שיטת הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי (CBT – Cognitive Behavioral Therapy), היא האם מטרת הטיפול היא שהאדם ירגיש יותר טוב?

בעניין זה יש הבדל – או הֶדְגש שונה – בין הגל השני של CBT, המתייחס לגישה הקוגניטיבית, לבין הגל השלישי של CBT המתייחס בעיקר לגישת תרפיית קבלה ומחויבות (ACT – Acceptance and Commitment Therapy).

על פי גישת הגל השני מטרת הטיפול היא to feel better – להרגיש טוב יותר, זאת באמצעות הפחתת העוצמה של הרגש השלילי אשר בגללו הגיע האדם לטיפול. כך למשל, מטרת הטיפול עשויה להיות הפחתת העוצמה של חרדה ספציפית (כמו חרדת בחינות או פחד קהל) מעוצמה גבוהה לעוצמה נמוכה יותר.

לעומת זאת, המטרה הטיפולית על פי הגל השלישי אינה "להרגיש יותר טוב", אלא "יותר להרגיש" –to better feel . כלומר, המטרה היא שהאדם יוכל לפעול בחייו בהתאם לערכיו, דהיינו לעשות את הדברים שחשובים לו – וממילא לחיות חיים מלאים ורחבים יותר (בשונה מצמצום החיים שנגרם עקב הימנעויות למיניהן) – אף אם לשם כך יצטרך "יותר להרגיש" רגשות לא נעימים. כך למשל, לגבי אדם עם חרדה חברתית, המטרה תהיה שיעשה את הדברים אשר חשובים לו – יגיע לאירועים חברתיים, ידבר בפני אנשים וכן הלאה – תוך שהוא מסכים לחוות את החרדה שתופיע, לקבל אותה (מכאן שם הגישה – קבלה ומחויבות – מחויבות לפעול בהתאם לערכים, תוך הסכמה לקבל את הרגשות השליליים, לא נעימים ככל שיהיו).

עם זאת, מובן כי תוצר הלוואי של הרחבת החיים – בעקבות עשיית מה שחשוב לנו – הוא שנרגיש יותר חיוניים, מסופקים ומאושרים.

ניתן אפוא להבחין כי המחלוקת אם רווחה נפשית היא מטרה, או תוצאה של חיים מכווני ערכים ומשמעות, קיימת גם בעולם הטיפול. 

ספרים נלווים: