עד כמה באמת משפיעה הגנטיקה על התהוות המחלות הכרוניות?

מתוך הספר: מחקר סין

אני יכול לקבוע בבטחה שהמקור לכל מחלה הוא גנטי. הגנים שלנו הם הקוד לכל מה שקורה בגופנו, טוב או רע. ללא הגנים, לא היינו חולים בסרטן. ללא הגנים, לא היינו סובלים מהשמנת יתר, סוכרת או מחלות לב. אולם, ללא הגנים, לא היו לנו חיים.

עובדה זו עשויה להסביר מדוע אנו מוציאים מאות מיליוני דולרים בניסיון לגלות מהם הגנים שגורמים למחלות השונות וכיצד ניתן להשתיק גנים מסוכנים. עובדה זו מסבירה גם מדוע נשים צעירות ובריאות החליטו לעבור כריתת שדיים מונעת לאחר שהתברר להן כי הן נושאות את הגן לסרטן השד. עובדה זו מהווה גם הסבר לכך שרוב המשאבים בתחום המדע והרפואה בעשור האחרון הופנו למחקר גנטי.

האם המחקר הגנטי יגאל אותנו מהמחלות? (cc-PD)

רוצים לקבל את המבצעים של הוצאת פוקוס ישירות לווטסאפ? קליק כאן להצטרפות לקבוצת הווטסאפ הסודית 🤫

התזונה כמשפעלת גנים

אולם, ההתמקדות הזו בתחום המחקר הגנטי מתעלמת מעיקרון אחד, פשוט אבל חשוב: לא כל הגנים באים לידי ביטוי מלא כל הזמן. אם הם אינם מופעלים, או באים לידי ביטוי, הם נשארים רדומים מבחינה ביוכימית. לגנים רדומים אין השפעה על בריאותנו. עובדה זו מובנת מאליה לרוב המדענים ולחלק ניכר מהציבור, אך משמעותו של הרעיון הזה אינה מובנת דיה. מה גורם לגנים מסוימים להישאר רדומים ולגנים אחרים לבוא לידי ביטוי? התשובה היא: הסביבה, ובעיקר התזונה.

אם נחזור לדימוי שכבר הזכרנו, ניתן להשוות את הגנים לזרעים. כמו שכל גנן טוב יודע, הזרעים יגדלו ויהפכו לצמחים רק בתנאים המתאימים – אדמה עשירה, מים ואור שמש. גם הגנים שלנו יבואו לידי ביטוי רק אם יהיו להם תנאים סביבתיים מתאימים. בגופנו, התזונה היא הגורם הסביבתי שמשפיע על הפעלת הגנים. כפי שראינו בפרק 3, הגנים הגורמים לסרטן הושפעו בצורה משמעותית מצריכת חלבונים. במסגרת המחקר שערכתי הצלחנו לכבות ולהפעיל את הגנים "הרעים" באמצעות שינוי כמות החלבונים בתפריט.

מעבר לכך, במסגרת מחקר סין, מצאנו הבדלים משמעותיים בשיעורי התחלואה במחלות השונות בקרב אנשים עם רקע גנטי זהה. אלו הם אנשים שנחשבים לבעלי גנים דומים, אך עם זאת, הם מקבלים מחלות שונות בהתאם לתנאי הסביבה שבה הם חיים. עשרות מחקרים תעדו את העובדה שכאשר אנשים מהגרים למקום חדש, הם מאמצים את סיכוני התחלואה של הארץ שאליה הם היגרו. ברור שהם אינם משנים את המבנה הגנטי שלהם, ולמרות זאת, הם נופלים קורבן למחלות בשיעורים שנחשבים לנדירים בארצות מוצאם.

בנוסף, היינו עדים לשינויים כה דרסטיים בשיעורי התחלואה במחלות שונות, עד כי לא יהיה זה אפשרי מבחינה ביולוגית להאשים בכך את הגנים. ב-25 שנה, אחוז הסובלים מהשמנת יתר הכפיל את עצמו ועלה מ-15% ל-30%. גם סוכרת, מחלות לב ומחלות שפע אחרות היו נדירות בעבר. אין ספק שהקוד הגנטי שלנו לא היה יכול להשתנות בצורה כה משמעותית ב-25, 100 או אפילו 500 השנים האחרונות.

אם כך, למרות שאנחנו יכולים לקבוע שהגנים חיוניים לכל התהליכים הביולוגיים, יש בידינו הוכחות משכנעות לכך שדרך ההתבטאות של הגנים, שהיא גורם חשוב הרבה יותר, נשלטת על ידי הסביבה שלנו, ובמיוחד התזונה.

אין קיצורי דרך

ביטוי הקוד הגנטי שלנו מייצג עולם שלם של תגובות והשפעות ביוכימיות הדדיות ומורכבות בצורה אינסופית כמעט. "עולם" ביוכימי מקיים השפעות הדדיות עם מערכות רבות ושונות, כולל תזונה, שבעצמה מייצגת מערכות ביוכימיות מורכבות. אני חושש שהמחקר הגנטי גורם לנו לנסות ולמצוא קיצורי דרך ולעקוף את הטבע, מה שיותיר אותנו, בסופו של דבר, במקום גרוע יותר משהיינו.

האם פירושו של דבר שהגנים אינם חשובים? מובן שלא. אם ניקח שני אנשים שחיים באותו מקום ונאכיל אותם מדי יום באותו תפריט עשיר בבשר למשך כל חייהם, לא אתפלא אם אחד מהם ימות מהתקף לב בגיל 54 והשני ימות מסרטן בגיל 80. מה מסביר את ההבדל ביניהם? הגנים. הגנים הם אלה שקובעים את הנטייה שלנו למחלות מסוימות. לכל אחד מאתנו יש סיכוני תחלואה שונים, שנקבעים לפי המבנה הגנטי השונה שלנו.

אולם, למרות שלעולם לא נדע בדיוק מהם הסיכונים הגנטיים שלנו, אנחנו יודעים כיצד לשלוט בהם. בלי קשר לגנים שלנו, אנחנו יכולים לשפר ככל האפשר את סיכויינו להפעיל את הגנים הנכונים באמצעות יצירת הסביבה המיטבית בגופנו, ובמילים אחרות, באמצעות צריכת המזונות הטובים ביותר. למרות ששני האנשים בדוגמה שהבאתי בפניכם נכנעו למחלות שונות בגילאים שונים, ייתכן ששניהם היו ממשיכים לחיות במשך שנים רבות באיכות חיים גבוהה, אילו הם היו מקפידים לצרוך תזונה מיטבית.

 ספרים נלווים: