מזונות רעילים: לא מה שחשבתם

מאת ד"ר אלחנדרו חונגר (M.D)
ד"ר אלחנדרו חונגר מסביר כיצד הפכו המרכולים והייצור ההמוני את המזון הבסיסי ביותר שלנו לרעל חסר חיים, האחראי לא רק למיטב המחלות המודרניות אלא גם לאיכות החיים הירודה במערב

מתוך הספר: ניקוי רעלים

המזון הוא מקור החשיפה הכימית הקרוב ביותר אלינו. הוא המצרך החשוב ביותר לכל אורגניזם חי, אבל בניגוד לכל האורגניזמים האחרים אצל האדם הוא נמצא במישור שונה לגמרי. חיינו סובבים סביבו. אנחנו חוגגים אתו ומתאבלים אתו. רבים מבלים את הרגעים החשובים ביותר בחייהם עם משפחה וידידים, כשהם ישובים ליד שולחן, אוכלים ושותים. בסופו של דבר אנחנו מה שאנחנו אוכלים, משום שהמזון מספק לנו את החומרים לבניית גופנו.
 
מזון משפיע גם על היבטים אחרים של חיינו ומושפע על ידם. בעידן הפרהיסטורי התקבצו בני האדם סביב מקורות עשירים במזון ומים, ומקומות מגוריהם התפתחו בהדרגה לכפרים, עיירות וערים. הם קטפו את המזון מעצים, אספו אותו מהאדמה, צדו ודגו אותו ואכלו מייד מה שמצאו, משום שמזון התקלקל ללא קירור. בימינו אנו שינתה מערכת המזון המודרנית, תוך עשורים אחדים, את הדרך שבה אנחנו מקבלים, או לא, את המרכיבים התזונתיים שאנחנו זקוקים להם.
 
קניות במרכול. לא בריא (istockphoto)
 
 
מזון מהמרכול: ארוז, מעובד, מורעל
 
היום אנחנו קונים את המזון שלנו במרכולים מודרניים. הוא עמוס בכימיקלים שמסוגלים לגרום למחלות, לבדם או בשילוב עם אחרים. תשעים אחוז מהמוצרים בחנויות אלה נמצאים במכל כלשהו. כדי להאריך את תוחלת החיים שלהם מחוץ למקרר מוחדרים לתוך מוצרי המזון חומרי שימור – כימיקלים שהורגים חיידקים.
 
רוב המצרכים מכילים גם תוספים שמעניקים להם צבע, ריח, טעם ומרקם מושכים יותר, כדי לפתות אותנו לקנות ולאכול אותם. עשרת האחוזים הנותרים של המזונות שנמכרים במרכולים – תוצרת חקלאית, דגים, בשר ומוצרי חלב – עוברים גם הם מספר רב של שלבי עיבוד בלתי נחוצים. שיטת העיבוד ההמונית מגדילה את החשיפה לחיידקים רעילים, ולכן אנחנו שומעים כמעט מדי יום ביומו סיפורים על מזונות מזוהמים במרכולים וברשתות המזון המהיר, ועל הסרת מוצרי בשר, ירקות וחלב מהמדפים.
 
אחת הדרכים הטובות ביותר להפחתת החשיפה שלכם לרעלים והגדלת כמות המרכיבים התזונתיים שאתם צורכים היא לרכוש מזונות טריים ככל האפשר, ממקור בטוח, מקומי. כשמזונות עוברים דרך ארוכה מהשדה, החווה או האגם אל הצלחת שלכם, הם נחשפים לתערובת כימיקלים שכוללת דשנים, מדבירי עשבים ומדבּירי חרקים (כדי להרוג את החרקים שעלולים לחדור למזון), הורמונים (כדי להאיץ את השמנת בעלי החיים ולייצר כמות גדולה יותר של בשר וחלב) ואנטיביוטיקה (כדי למנוע מחלות של בעלי חיים עם מערכת חיסונית חלשה). המזון עובר קרינה (כדי לחסל חיידקים, ובדרך נהרסים גם מרכיבים תזונתיים), פסטור (חום חזק מאוד כדי לחסל פתוגנים, ובדרך נעלמים גם אנזימים חשובים לגוף), הידרוגנציה (שינוי שומנים ושמנים כדי להגביר את יציבותם ולהאריך את חיי המדף שלהם גורם לייצור מזון שמזיק לתאי הגוף,  ואפילו קוסמטיקה, כגון כיסוי בשעווה (כדי שהפירות ייראו יפים יותר).
 
ייצור המוני: בטוח בטווח הקצר, רעיל בטווח הארוך
 
התהליכים הטכנולוגיים שנועדו לייצור המוני "בטוח" ונוח הופכים את רוב המזונות שלנו לרעל. חשבנו לעצמנו שאם החלב טוב לתינוק הוא ודאי טוב גם לנו, ואנחנו שותים אותו ומשתמשים בו בייצור מוצרי מזון רבים אחרים. האדם הוא היונק היחיד ששותה חלב אחרי שהוא מפסיק לינוק משדי אמו. אנחנו גם לוקחים חלב מבעלי חיים אחרים, ומתעלמים מהעובדה שהוא מלא הורמונים ואנטיביוטיקה ומרעיל אותנו.
 
כפי שכבר סיפרתי, חזרתי מהודו לצפון אמריקה, התחלתי לרכוש מוצרים במרכול וחליתי. זה לא כל כך נדיר. באזורים מסוימים בעולם ניזונים אנשים ממזונות מקומיים, מסורתיים, שמבוססים על ירקות טריים שצמחו בקרקע מלאה מרכיבים תזונתיים ועל חלבונים מבעלי חיים שגדלים בתנאים טבעיים. מחקרים מדעיים מראים שכשאנשים אלה מהגרים לאזורים שבהם נהוגה תזונה מערבית, מלאה סוכרים, מזונות מעובדים ומשקאות כימיים, גדל שיעור השמנת-היתר, הסוכרת ומחלות הלב שלהם במהירות רבה – תוך דור אחד.
 
חיטה, מוצרי חלב, תירס וסויה ארוזים בפלסטיק
 
חולים מופתעים לפעמים כשאני אומר להם שהרעלים הנפוצים ביותר הם המאכלים שהם אוכלים. חיטה, מוצרי חלב וביצים, תירס וסויה גורמים לאלרגיה אצל אנשים רבים. סיבה אחת לכך היא שיטת הייצור של מזונות אלה היום, עם כימיקלים, אנטיביוטיקה ומדבירי מזיקים. סיבה אחרת היא שמערכת העיכול של האדם לא מסוגלת לעבד אותם בכמויות גדולות, משום שלא תוכננה לכך במקור.
 
הפסקנו להשתמש באריזות פשוטות וטבעיות למזון. במקום לקנות מוצרי מזון טריים בחנות הירקות או הקצב, לעטוף אותם בנייר או לקחת אותם בסל שלנו, אנחנו קונים מוצרים באריזות פלסטיק. חומר זה מפריש כימיקלים אל תוך המזון שאנחנו אוכלים אחר כך. פלסטיק, שהוא חומר מלאכותי מעשה ידי אדם, מכיל פתלטים, תרכובות כימיות נפוצות מאוד היום, שנועדו להבטיח את יציבותו. אנחנו נתקלים בתרכובות אלה בדרכים שונות, אבל הן נפוצות בעיקר בבקבוקי מים ומשקאות בכלל. הן מגיעות אל המזונות והמשקאות שלנו בכמויות זעירות, אבל ההשפעות שלהן מצטברות.
 
הכימיה של הפתלטים מחקה את הכימיה של ההורמונים, שהם נושאי המסרים בגוף. כשרמת חומרים אלה בגוף עולה במשך הזמן, משתבשת פעילות ההורמונים. התוצאה היא הפרעה לאותות שמועברים בגוף, ופגיעה בתפקודו הנורמאלי – ללא סיבה נראית לעין. מומחים לרעילות טוענים שאחד הגורמים העיקריים לגידול בשיעורם של שני סוגי סרטן שקשורים בהורמונים, סרטן השד וסרטן הערמונית, ולעלייה בשכיחות ההפרעות בפעילות בלוטת התריס, הוא תפוצת הפתלטים וחדירתם למזון שלנו.
 
חומר כימי אחר, סטירן, משמש לייצור אריזות ומחלחל מהן אל המזונות שנמצאים בתוכן. חוקרים בדקו קבוצת אנשים שאכלה מזון מאריזות כאלה, ומצאו אותו בשומן של 100% מהם. ביספנול-A הוא עוד חומר כימי, שמשמש לייצור מכלים מפלסטיק קשיח, כמו בקבוקי שתייה וקופסאות למזון. המחקר טוען שהצטברות חומר זה בגוף גורמת לסרטן.
 
כל הדברים האלה מעידים על כך שאכילה, שהכרחית להישרדות, הפכה קטלנית עבורנו.

 ספרים נלווים: 

דלג לתוכן מרכזי