סודות הטוגנים התעשייתיים
מתוך הספר: פאסט פוד - כל מה שלא רציתם לדעת על מזון מהיר
חברת "למב ווסטון" האמריקאית היא יצרנית הטוגנים הקפואים הגדולה בעולם. וולט דיסני, המעריץ הגדול של חידושי מדע וטכנולוגיה, היה ודאי נפעם לנוכח רמת המיכון הגבוהה במפעל של "למב ווסטון".
גילברט למב ייסד את המפעל ב-1950 והמציא את "סכין רובה המים של למב" – טכנולוגיה חדשנית לחיתוך מושלם של תפוחי אדמה. היה זה מתקן שבו צינורות בלחץ אוויר גבוה ירו תפוחי אדמה במהירות של 35 מטרים לשנייה, לתוך רשת של להבי פלדה חדים. למב ניסה תחילה את הפטנט החדש במגרש החנייה של החברה, וירה את תפוחי האדמה מתוך צינור מים המשמש כבאים להשתלטות על שריפות.
זה מה שיוצא בסוף. צ'יפס תעשייתי (sxc)
כיום מייצר המפעל יותר מ-130 סוגים שונים של טוגנים, בתפוקה כוללת של כאלפיים טון ליום. על מנת לייצר טוגנים כה רבים, מאחסנת "למב ווסטון" כמות עצומה של תפוחי אדמה בשבעה מחסני ענק. כל אסם כזה מסוגל להכיל ערימת תפוחי אדמה בגובה של שישה מטרים, ברוחב של שלושים מטרים ובאורך של שני מגרשי כדורגל. פנים האסם חשוך וקריר, וטמפרטורה קבועה של 7 מעלות צלזיוס נשמרת בתוכו לאורך כל השנה.
רוצים לקבל את המבצעים של הוצאת פוקוס ישירות לווטסאפ? קליק כאן להצטרפות לקבוצת הווטסאפ הסודית 🤫
האם נקלעתי למפעל לייצור מטוסים?
מערכת משוכללת בוררת את תפוחי האדמה, שהובאו היישר מהשדה בטרקטורים ענקיים. התפוחים הגדולים מועברים לאסמים, והקטנים נפלטים החוצה יחד עם בוץ ושברי סלעים. התפוחים הגדולים מתנקזים למיכלי מים ענקיים, וזרמי מים מנתבים אותם, לפי הגודל, אל פתחי יציאה שונים. בהמשך הם נשטפים לתוך בריכה בעומק מטר, העוברת מתחת לרצפת הבטון. פנים המפעל צבוע אפור, מואר היטב וגדוש במסלולי מתכת ובצינורות ענק הנמשכים לאורך הקירות. הפועלים חבושי קסדות, ורעש המכונות מחריש אוזניים. אם לא היו תפוחי האדמה משייטים להם מכל עבריך, צפים וקופצניים, עלול היית לטעות ולחשוב שנקלעת למפעל ליצור מנועי מטוסים.
בהמשך, עושים תפוחי האדמה הנקיים והרטובים את דרכם על מסוע, לתוך מכונה ה"מפציצה" אותם בקיטור במשך 12 שניות, מרתיחה את המים מתחת לקליפתם ומסירה אותה באחת. ואז הם נשאבים לתוך מיכל ועוברים דרך "סכין רובה המים של למב". הטוגנים מגיחים מן המכונה כרצועות ארוכות ודקות, וארבע מצלמות וידיאו בוחנות אותם מכל הכיוונים בחיפוש אחר פגמים.
כאשר מתגלים טוגנים נגועים בנקודה כהה, נשלח אליהם פרץ יחיד של אוויר דחוס ממכונת מיון אופטית, והם מועפים החוצה מפס הייצור ונוחתים על מסוע מקביל, הנושא אותם לתוך מכונה בעלת להבים שמסלקת בדייקנות את האזור הנגוע ומחזירה את הטוגנים הנקיים לפס הייצור. זרנוקי מים חמים מבשלים את הטוגנים, פרצי אוויר לוהט מייבשים אותם, וכ-12 אלף ק"ג של שמן רותח מטגנים את תפוחי האדמה עד לדרגת פריכות קלה.
גז אמוניה דחוס וערימת קופסאות בגובה שלוש קומות
אוויר מקורר באמצעות גז אמוניה דחוס מקפיא את הטוגנים, מכונת מיון ממוחשבת מחלקת אותם לחבילות בנות שלושה קילוגרם כל אחת, ומכונה הנראית כמו סחַרְחֶרֶת מסדרת אותם שכולם פונים לאותו כיוון. הם נאטמים בשקים חומים, מוכנסים לקופסאות קרטון ומוצבים על משטחים מיוחדים.
מלגזות נושאות את הקופסאות לאחסון במקפיאי ענק, ושם הן מצטרפות לעוד מאות אלפי טונות של טוגנים, שרובם מיועדים למקדונלד'ס. קופסאות הקרטון נערמות לגובה של בניין בן שלוש קומות, ולאורך 35 מטרים. מדי יום מגיעים עד אזור המקפיאים תריסר קרונות ו-25 טרקטורים, מעמיסים את הטוגנים ויוצאים לעבר סניפי מקדונלד'ס בבויס, אידהו; בפניקס, אריזונה; בסולט לייק סיטי, יוטה; בדנבר, קולורדו, ובנקודות רבות ביניהם.
ליד המקפיאים נמצאת מעבדה שבה נבדקים הטוגנים יומם ולילה. אנשים בחלוקים לבנים בודקים את צבעם ואת תכולת הסוכר והעמילן שבהם. תפוחי אדמה מכילים כמויות משתנות של סוכר במשך השנה: ריכוז הסוכר יורד בסתיו ומתגבר באביב, ולכן, כדי לשמור על טעם אחיד כל השנה, מוסיפה "למב ווסטון" סוכר לטוגנים בסתיו, ומדללת את ריכוזו באביב.
מדי חצי שעה, מסביב לשעון, מגיע משלוח מדגמי חדש של תפוחי אדמה, ואנשי המעבדה מטגנים אותו במתקן טיגון הזהה לזה המצוי במטבחים של רשתות המזון המהיר, מנתחים את תכונותיו, וטועמים. צלחת הטוגנים התמימה נראית מוזרה על רקע תפאורת המעבדה, העמוסה מסכי מחשב, בקרים דיגיטאליים, משטחים מפלדת אלחלד, ותוכניות פינוי במקרה של דליפת גז אמוניה. המקום אומנם נראה הזוי, אבל טעמו של הטוגנים נפלא – פריך, זהוב, ועשוי מתפוחי אדמה שעוד הבוקר היו באדמה.
ספרים נלווים:
-
כיצד לשרוד בבריאות טובה במאה ה-21
מחיר קטלוגי 98.00₪מחיר שלנו 78.40₪
-
כיצד לגלות את מוצרי הצריכה הרעילים שבביתנו וכיצד למצוא להם תחליפים בטוחים
מחיר קטלוגי 98.00₪מחיר שלנו 78.40₪