עודפי חלבונים - הסכנה שבחומציות יתר

הסכנות הטמונות בחומציות יתר שנגרמת כתוצאה מצריכה מוגברת של חלבונים

מתוך הספר: אוכל מרפא

בעיה נוספת שנגרמת מצריכת-יתר של חלבונים היא חומציות-יתר. מה זאת אומרת? חשבו מה קורה כאשר אתם מערבבים מיץ לימון או חומץ בחלב: הוא נקרש. כאשר הסביבה הפנימית שלכם חומצית, התעבות מעין זו מתרחשת בדם, בנוזלי הלימפה ובנוזלים הזורמים בחללים הקטנים שבין התאים, המכונים הנוזלים הבין-רקמתיים. החללים הקטנים האלה חשובים מאוד מכיוון שבהם מתקיימת תקשורת פנימית בין תאים שונים, כגון נוירונים ומרכיבים של המערכת החיסונית.

כאשר הגוף נמצא במצב של חומציות-יתר והנוזלים האלה מתעבים, מתרחשת האטה של תהליכים חיוניים רבים, כמו "נשימת התאים" – הדרך בה התאים משתמשים בחמצן – איתותים עצביים, תגובות חיסוניות וייצור של אנזימים והורמונים מווסתים חשובים. כאשר הגודש קורה, האיתותים מואטים, הרעלים מצטברים וחילוף החומרים בתאים נפגע. ההזנה התאית פוחתת והרכיבים התזונתיים אינם יכולים להגיע אליהם. למרות עודפי החלבונים, התאים עצמם נמצאים ב"מצב הרעבה", שגורם להאצת תהליכי ההזדקנות.

בה בעת, הגוף מגיב לסביבה החומצית בשאיבת סידן ומינרלים אחרים מתוך העצמות ורקמות החיבור במטרה לסתור את החומציות. במסגרת מחקר בשם Women's Health Initiative שנערך מטעם המכונים הלאומיים לבריאות בארה"ב והקיף קרוב ל-162,000 נשים, נמצא כי בתקופה של 12 שנה נשים שצרכו למעלה מ-95 גרם חלבון ביום היו בסיכון גבוה יותר ב-20% לשבר בשורש כף היד, בהשוואה לנשים שצרכו פחות מ-68 גרם חלבון ביום.

בטווח הארוך, מטופלים הסובלים מעודף חלבונים ומחומציות-יתר מפתחים את כל המחלות הניווניות, הכוללות רבות מהמחלות האופייניות לחברה המערבית. מעניין מדוע מעודדים את הציבור האמריקני לאכול כמויות גדולות כל כך של בשר וחלב.

והגרוע מכול – בסביבה חומצית מדי, המיקרואורגניזמים – הסימביונטים שעליהם למדנו בפרק 1 – שבמצבם הבריא תורמים לחיוניות שלנו, משתנים והופכים לפתולוגיים, מה שבסופו של דבר גורם להתפתחותן של מחלות.

 

חלק מהנזקים הקורים כתוצאה מחומציות-יתר ארוכת טווח

כאשר תאי הגוף "נחנקים" מחומציות-יתר לאורך זמן, הנגרמת בשל צריכה עודפת של חלבונים וסוכרים בתזונה, מתרחשים נזקים גופניים שונים, בהתאם לנקודות התורפה של הגוף. הבעיות הנפוצות ביותר הן:

  • יתר לחץ דם
  • ירידה בזרימת הדם בכלי הדם הקטנים, הגורמת למחלות לב כליליות,
    טרשת עורקים ובעיות זיכרון
  • מחלות מפרקים ניווניות, כגון דלקת מפרקים ניוונית
  • דלדול עצם ("בריחת סידן")
  • בעיות דיסק, הגורמות לכאבי גב
  • כל הסוגים של מחלת הסרטן
  • תפקודי בלוטות לקויים
  • בעיות קיבה ומעיים
  • נדודי שינה

 

סביבה פנימית חומצית יכולה להיגרם לא רק מצריכה עודפת של חלבונים, אלא גם מכמות גדולה מדי של סוכר בתזונה. זו רק סיבה אחת מני רבות להימנע מסוכר. הסוכר גורם לתנודות חדות ברמת הסוכר בדם, מה שגורם לירידה ברמת האנרגיה, הריכוז והתפקוד. רמה גבוהה מדי של סוכר בדם עלולה לגרום לסוכרת מסוג 2. הסוכר הלבן מעובד עם רעל ששמו ארסניק. חילוף החומרים של הסוכר מוביל לחומציות של הסביבה הפנימית שלנו.

כאשר אתם מנסים להימנע מסוכר, אל תרחיקו מהשולחן רק את מכל הסוכר. הקפידו גם לקרוא היטב את התוויות שעל גבי המוצרים המעובדים שאתם צורכים. רבים מהם מכילים סוכרים חבויים, כגון סירופ סוכר עשיר בפרוקטוז, מלטוז ודקסטרוז. אפילו פרוקטוז – הסוכר שבפירות – יכול להזיק, אם צורכים אותו בכמויות גבוהות מדי. כמו כן, זכרו כי פחמימות מזוקקות, כמו קמח לבן, הופכות אף הן, בסופו של דבר, לסוכרים פשוטים.

לאור העובדה שמחלת לב היא גורם התמותה הראשון במעלה בארה"ב, יהיה זה מעניין במיוחד להבין את הקשר בין חומציות הדם לבין מחלת לב. הפרת האיזון הבסיסי הבריא של הגוף משפיעה על העורקים בכמה דרכים. ראשית, כאשר הדם הופך חומצי, המטען החשמלי שעל גבי תאי הדם האדומים משתנה וגורם להם להיצמד זה לזה כמו מגנטים (כפי שראינו בתמונה בעמ' 42). היצמדות זו של תאי הדם מגבירה את הסיכון להיווצרות קרישי דם, מה שעלול לגרום לשבץ מוחי.

חומציות-יתר תורמת גם לטרשת עורקים, המתאפיינת בהתקשות העורקים. בניגוד לאמונה הרווחת, הכולסטרול אינו הגורם העיקרי להצטברות הרובד הטרשתי בתאים. הסכנה העיקרית טמונה בחומציות-יתר ובשינויים המינרליים ברקמות. כאשר הגוף מתחיל להיות חומצי, סידן ומינרלים אחרים מהעצמות ומגנזיום מהסחוסים מוּצאים לרקמות החיבור והחללים הבין-רקמתיים ואפילו לעורקים, במאמץ לסתור או לנטרל את החומציות. כאשר המינרלים האלה מגיבים עם הכולסטרול המצוי באופן טבעי בדם, נוצרים משקעים סידניים, הגורמים, בסופו של דבר, לטרשת עורקים. אם תיישמו את התוכנית התזונתית שלי לאורך זמן, קרוב לוודאי שרמות הכולסטרול שלכם יתאזנו מעצמן, ללא שימוש בתרופות.

ראינו, אם כן, שצריכה עודפת של חלבונים בתזונה – ולא הכולסטרול – היא הגורמת לרבות מהמחלות הכרוניות הניווניות, הדלקתיות והאוטואימוניות: סרטן, טרשת עורקים, הסתיידות העורקים, מחלת לב, שבץ מוחי, דלקת מפרקים, סוכרת מסוג 2 ובעיקר מחלת דלדול העצם (אוסטאופורוזיס). כל המחלות האלה מתפתחות במסלולים שונים, אך גורם עיקרי אחד מוביל לכולן: עודפי חלבונים בתזונה.

הבנה בסיסית של הסיבות לכל הבחירות התזונתיות שעשיתי תסייע לכם להרגיש נוח עם הדיאטה שלי, שממבט ראשון נראית יוצאת דופן. ההבנה תקל עליכם להתמיד בדיאטה ולהמשיך ללכת בדרך הנכונה לאורך זמן. אכילה נכונה היא הדבר הטוב ביותר שאתם יכולים לעשות למען בריאותכם.

"הדיאטה של ד"ר ראו" שונה משאר הדיאטות הקיימות בשוק. אף שהיא אוסרת על אכילת בשר אדום ומתירה כמויות קטנות בלבד של עוף ודגים, היא אינה ממלאת את התפריט, בתור פיצוי, מוצרי חלב, ביצים, שעועית או טופו. היא פשוט קוראת לצמצום צריכת החלבונים! אחת הסיבות העיקריות לכך נובעת מהצורך לסתור את החומציות בגוף ולהביא אותו למצב בסיסי בריא.

"הדיאטה של ד"ר ראו" משרטטת לכם מפת דרכים לתזונה נכונה ובריאה, המכילה את מלוא כמות החלבונים הדרושה לכם ואת כל החומצות האמיניות החיוניות שיעשו את העבודה היטב. אם אנחנו רוצים שהגוף שלנו ישרוד לאורך שנים, ישרת אותנו נאמנה ויגן עלינו מפני מחלות ומפני הניוון שנגרם כתוצאה מתהליך ההזדקנות, אנחנו חייבים לבנות אותו כיאות מהחומרים הנכונים.

אולם לפני שתתחילו ליישם את כל מה שלמדתם, רצוי שתחזקו את היסודות. כדי לרפא סביבה פנימית חומצית ולהיפטר מגורמים אחרים החוסמים את הדרך שלכם לריפוי, אתם חייבים, ראשית, לנקות את המערכת. זו הסיבה לכך ש"הדיאטה השוויצרית לניקוי רעלים" היא השלב הראשון של התוכנית התזונתית שלי.

תוצאות של חומציות-יתר הנובעת מעומס חלבונים

כאשר הסביבה הפנימית הופכת חומצית ונוזלי הגוף מתעבים, קורים כמה דברים:

  • קרישי דם כתוצאה מגודש בדם עלולים לגרום לשבץ מוחי ולהצטברות של רובד טרשתי.
  • תאי דם אדומים נצמדים יחד. כתוצאה מכך שטח הפנים שלהם קטן ויעילותם יורדת. מכיוון שתאי הדם האדומים מעבירים חמצן לכל הרקמות, תהליך זה גורם להאטת חילוף החומרים בתאים ותהליכי ריפוי וכן לעלייה במשקל.
  • במאמץ לסתור את החומציות, סידן ומינרלים אחרים נשאבים מהעצמות, מה שמוביל לדלדול העצמות (אוסטאופורוזיס) ולפגיעה בשלמותן. כשהסידן העודף שבדם פוגש את משקעי הכולסטרול בעורקים, הוא גורם להם להתקשות, והתהליך מוביל, בסופו של דבר, למחלת טרשת העורקים.
  • שאיבה דומה של מינרלים, בעיקר של מגנזיום מהסחוסים, גורמת לדלקת מפרקים ניוונית.
  • כאשר נוזלי הלימפה והנוזלים הבין-רקמתיים מתעבים, התאים אינם יכולים לתקשר זה עם זה ביעילות ומתרחשת ירידה בתפקוד המערכת החיסונית.
  • סביבה בגודש גורמת להאטה של דחפים עצביים, בדומה לערפל סמיך המעמעם את האור.
  • המיקרואורגניזמים הזעירים בדם המכונים ביונטים משתנים והופכים פתולוגיים. תהליך זה פוגע בחיוניות שלנו וגורם להתפתחותן של מחלות.

  

כיצד מתבטאת חומציות-יתר באיברי הגוף השונים

חומציות-יתר בדם גורמת גם למגוון בעיות באיברי הגוף וברקמות אחרות. ההפרעה תבוא לידי ביטוי בדרכים שונים, בהתאם למיקומה:

 

כליות/שלפוחית השתן................דלקת בדרכי השתן, הגדלה של בלוטת הערמונית (פרוסטטה), אבני כליה, זיהומים פטרייתיים (בקרב נשים)

קיבה.................................................................................החזר קיבתי-ושטי (ריפלוקס), כיבים

עור..................................................................................הזעת-יתר, פריחות, נפיחות, אקזמה

מעיים................................................................................................קוליטיס, הפרעות עיכול

ריאות...........................................................................אסתמה, דלקות חוזרות בדרכי הנשימה

מפרקים......................................................................................דלקת מפרקים, כאב שרירים

מערכת העצבים...........................................................................דיכאון, ירידה בערנות, עייפות

 

 ספרים נלווים: 

דלג לתוכן מרכזי