צמחי מרפא: כל צורות השימוש

מאת ד"ר ג'יימס באלך וד"ר מארק סטנגלר
טינקטורות, כמוסות, טבליות, חליטות, מרתחים או תמציות תקניות? כל השיטות – המסורתיות והמודרניות – בהן נוקטת רפואת הצמחים
 

תכשירים צמחיים יכולים להיות משווקים באחת מהצורות הבאות:

צמח המרפא כמות שהוא
צמח המרפא בצורתו הטבעית, טרי או מיובש. לעיתים משווק הצמח המיובש בצורת אבקה לאחר שנטחן.
 
כתישת הצמחים במכתש ועלי (SXC)

מיצוי אלכוהולי (טינקטוּרה)
המיצוי בכוהל אתילי הוא למעשה דרך למצות ולשמר את צמחי המרפא במים ובאלכוהול. זוהי אחת הצורות הנפוצות של תכשירים המכילים את צמחי המרפא, מלבד כמוסות, טבליות וחליטות תה. מאחר שהמיצוי האלכוהולי הוא נוזלי, קל לגוף לספוג ולהטמיע אותו. יש צמחים שצריכים לעבור תהליך של מיצוי אלכוהולי כדי להוציא מהם את החומרים המועילים לריפוי על מנת שאלה יהיו זמינים לאדם הנוטל אותם. יש אנשים שאינם אוהבים את טעם האלכוהול. כדי לשפר את הטעם תוכלו להוסיף למיצוי כוס קטנה של מים חמים ולהשאיר את התמיסה כך במשך מספר דקות כדי שחלק מהאלכוהול יתנדף. לאחר מכן תוכלו להוסיף את התמיסה למיץ כלשהו. מהמיצויים המבוססים על גליצרין הוצא האלכוהול והם מתאימים יותר לילדים ולאנשים שמפתחים תגובות שליליות לתכשירים המכילים אלכוהול.

כמוסות
הכמוסות מכילות את אבקת הצמחים המיובשים. הכמוסות פופולאריות מאוד מאחר שנוח ליטול אותן, לא טועמים את טעם התכשיר וקל לאחסן אותן באריזות. עם זאת, קיימים גם חסרונות לנטילת הכמוסות. רק ילדים גדולים או מבוגרים שיכולים לבלוע כמוסות יכולים ליהנות מיתרונותיהן. אם תכשיר צמחי המרפא שרכשתם מופיע רק בצורת כמוסות, וילדיכם אינם מסוגלים לבלוע אותן, תוכלו לפתוח את הכמוסות ולערבב את תוכנן עם מים, מיץ או מזון.

טבליות
טבליות מכילות אבקת צמחים דחוסה. הטבליות מכילות גם חומרים שנועדו להפוך אותן לחלקות יותר כדי שתהיינה נוחות לבליעה. היתרון הוא שניתן לדחוס יותר חומר בטבלייה. החיסרון הוא שילדים רבים וגם חלק מהמבוגרים אינם יכולים לבלוע טבליות.

רוצים לקבל את המבצעים של הוצאת פוקוס ישירות לווטסאפ? קליק כאן להצטרפות לקבוצת הווטסאפ הסודית 🤫

לכסניות מציצה
ניתן ליצור מהצמחים טבליות מסיסות. דוגמה לכך הן לכסניות האכינצאה, האבץ או ויטמין B12.

רטיות
רטיות (קומפרסים) פירושן הנחת תמצית צמחים חמה או קרה על העור. ניתן למרוח את התמצית ישירות על העור או להניח בד הספוג בתמצית הצמחים על העור.

תה (מירתח או חליטה)
תה מכיל צמח או שילוב של צמחים מושרים במים. קיימות שתי שיטות עיקריות להכנת תה.

מירתח או תמצית חמה משמשים להכנת תה מחלקי הצמח הקשים כמו קליפת הגזע, השורש והזרעים. במקרים אלה נדרשים חום וזמן רבים יותר כדי להפיק מחלקי הצמח את המרכיבים הטיפוליים. חממו תחילה את הצמח (כף אחת של צמח מיובש או 3 כפות צמח טרי) במים עד לרתיחה, כסו במכסה והניחו לנוזל לבעבע במשך 25-15 דקות. לאחר מכן, כבו את האש והניחו לנוזל להתקרר כ-10 דקות, סננו והגישו. תה משורש הזנגביל הוא דוגמה למירתח.

החליטה היא הדרך המקובלת והשכיחה יותר להכנת תה. שיטה זו משמשת להכנת תה מהחלקים הרכים יותר של הצמח, כמו עלים או פרחים. החליטה יעילה להכנת תה מעלי נענע חריפה למשל. ניתן לשתות את התה במהירות רבה יותר כדי להספיק להכניס לגוף את השמנים הנדיפים. קיימים תכשירי תה מסחריים שבהם נמצאים הצמחים המיובשים בשקיקים קטנים. לחילופין, תוכלו להשתמש בצמחים יבשים או טריים. אם אתם משתמשים בשקיקי התה, הוסיפו שקיק אחד לכוס מים רותחים והשאירו אותה למשך 15-10 דקות. אם אתם משתמשים בצמחים מיובשים או טריים לחליטה, הרתיחו מים (בכמות המתאימה לכוס אחת) בקומקום והוסיפו להם כף אחת של צמח מיובש או 3 כפות צמח טרי. כסו במכסה והשאירו כך למשך 15-10 דקות. סננו והגישו.

רטייה מושרית
על פי שיטה זו, משרים בד בחליטה או במירתח. מניחים את הבד הספוג על האזור הנגוע. שיטה זו יעילה לטיפול בפריחות או בדלקות מקומיות על העור.

תכשירים המבוססים על גליצרין
תכשירים אלה מכילים תמצית צמחים על בסיס גליצרין המשמר את הצמחים. הגליצרין מתאים מאוד לטיפול בילדים. הוא אינו רעיל וניתן להמתיקו בקלות ולהוסיף לו טעמים שילדים אוהבים.

שמנים אתריים
ניתן לייצר תכשירים מצמחי מרפא בריכוז גבוה מאוד ולמצות מתוכם את השמנים האתריים הנדיפים. אפשר להשתמש בשמנים אלה למריחה על העור או להרחה כדי לטפל ביעילות בבעיות בריאותיות שונות. זוהי למעשה הארומתרפיה.

קרם
הקרם מכיל את צמח המרפא המבוקש בתחליב על בסיס מים או שמן. כך יכולה התערובת השומנית להתערבב עם הפרשות העור ולחדור לעור למטרות ריפוי.

משחה על בסיס שעוות הדבורה
ערבוב של שמני צמחים או תמציות צמחים עם שעוות הדבורה.

משחה על בסיס שמן
תכשיר צמחי למריחה על העור על בסיס שמן.

חבישה
בשיטה זו מערבבים תחילה את תמצית צמח המרפא בחומר דביק ולאחר מכן מניחים את העיסה בין שתי פיסות דקות של בד ומניחים על האזור הנגוע.

אדים
בשיטה זו מוסיפים צמחי מרפא או שמנים אתריים למים המעלים אדים. שיטה זו יעילה במיוחד לטיפול במחלות של דרכי הנשימה העליונות.

נרות פתילה
ניתן להחדיר נרות פתילה של צמחי מרפא דרך פי הטבעת (כמו במקרה של טחורים) או לנרתיק לשם טיפול מקומי. נרות הפתילה הן דרך טובה להחדיר את המרכיבים של צמחי המרפא לזרם הדם.

סירופ
ניתן להוסיף סירופ כדי להמתיק חליטות ומירתחי תה.

אמבט
צמחי המרפא יכולים לחדור לגופנו גם דרך העור. הוספה של תכשירים צמחיים למי האמבט החמים עשויה להועיל בחלק מהמקרים. לשם דוגמה, ניתן לטפל בהתפרצויות של גירוי או פריחה על העור בעזרת אמבט המכיל שיבולת שועל.

תמציות תקניות (סטנדרטיות)
מדובר בתמציות צמחיות שמכילות רמות תקניות מסוימות של מרכיבים פעילים. כך ניתן למשל לחזור בצורה מדויקת (מבחינת מינון המרכיבים) על ניסויים שהניבו תוצאות חיוביות. אולם בהרבה מצמחי המרפא קיימים מרכיבים פעילים שאינם ידועים לנו.
 
ספרים נלווים:
צמחי מרפא
דלג לתוכן מרכזי