אל תשכחו את הסלניום שלכם!

מאת ד"ר לסטר פאקר וקרול קולמן
מעטים מודעים לחשיבותו של הסלניום לבריאותם, אך ראוי לדעת כי מדובר במינרל קורט חיוני ביותר המשפיע על רבות ממערכות הגוף ומגן מפני סוגים שונים של סרטן

מתוך הספר: סגולות הבריאות של נוגדי החמצון

• הסלניום אינו נוגד חמצון, אבל הוא מרכיב חיוני של שני אנזימים נוגדי חמצון חשובים. הסלניום גם פועל בסינרגיה עם ויטמין E.
• הסלניום מגן מפני צורות רבות ושונות של סרטן, כולל סרטן הריאות, הערמונית והמעי הגס.
• אנשים שגרים באזורים שבהם כמות הסלניום באדמה מועטת נמצאים בסיכון גבוה יותר לתמותה משבץ ומחלת לב.
• הקצובה היומית המומלצת: 100-50 מק"ג ביום.
• תוכנית פאקר (ההמלצה של כותב הספר): 200 מק"ג ביום.
• מקורות: סלניום אינו מיוצר בגוף ויש להשיגו מהתזונה ומהמים. המקורות התזונתיים לסלניום כוללים שום, בצלים, נבט חיטה, ענבים אדומים, ברוקולי וחלמוני ביצים.


מקור חשוב לסלניום. ברוקולי (sxc)

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב המאמרים של "פוקוס" ישירות לפייסבוק שלכם

דברים טובים באריזות קטנות

הסלניום הוא דוגמה טובה לאמרה "דברים טובים באים באריזות קטנות". למרות שהסלניום הוא מינרל קורט – אנו זקוקים רק לכמות מזערית ממנו – הוא מספק לנו הגנה רבת עוצמה מפני מחלות רבות ושונות. כמו כן, הוא מתפקד כשחקן חיזוק חשוב של רשת ההגנה של נוגדי החמצון.

למרות שהסלניום יעיל בכמויות קטנות, מינונים גבוהים ממנו עלולים להיות רעילים. אל דאגה. המינונים המומלצים בתוכנית פאקר בטיחותיים ביותר.

הסלניום התגלה ב-1817 אך רק ב-1957, הוא זוהה כחיוני לבריאות האדם ובעלי החיים. עם זאת, רק במהלך שני העשורים האחרונים התחלנו להעריך כיאות את מלוא חשיבותו של התפקיד שהוא ממלא ברשת נוגדי החמצון.

מינרל זה אינו חדל מלהפתיע אותנו. למרות שהסלניום אינו נוגד חמצון, הוא חיוני לייצורם של מספר אנזימים שמשפיעים על רשת נוגדי החמצון. אנזימים אלה כוללים, למשל, את הגלוטתיון פרוקסידאז, שממחזר את הגלוטתיון וחיוני לסילוק תוצרי הלוואי הרעילים של חמצון השומנים, ותיורדוקסין רדוקטאז, שממחזר את ויטמין C. לסלניום יש גם השפעה סינרגטית עם ויטמין E. פירושו של דבר הוא שהשילוב של שניהם חזק יותר מסכום השפעותיהם כבודדים.

הקצובה היומית המומלצת לסלניום היא 75 מק"ג לגברים ו-55 מק"ג לנשים. רבים אינם צורכים אפילו את הכמות הקטנה הזו של סלניום בתזונה היומית.

צריכה לקויה של סלניום עלולה לסכן את בריאותכם. חוקרים מצאו קשר הדוק בין צריכה נמוכה של מזונות עשירים בסלניום ורמות נמוכות של סלניום בתזונה לבין סיכון מוגבר להתקף לב, שבץ מוחי וסוגים רבים ושונים של מחלות סרטן.

סלניום והלב שלכם

תכולת הסלניום במזון ובמים משתנה מאזור לאזור, בהתאם לתכולת הסלניום בקרקע. ד"ר ריימונד שמברגר מקליבלנד קליניק, אחד החוקרים הראשונים שפרסמו את תפקידו של הסלניום בבריאות האדם, גילה כי אנשים שגרים במדינות שבהן תכולת הסלניום בקרקע היא הנמוכה ביותר נמצאים בסיכון גבוה פי 3 למות ממחלת לב, בהשוואה לאנשים שגרים במדינות שבהם הקרקע עשירה יותר בסלניום.

ההבדלים בתכולת הסלניום בקרקע אינם אופייניים רק לארה"ב, אלא נכונים גם לגבי מדינות נוספות בעולם. מחקר מפורסם שנערך בפינלנד הראה כי אנשים שגרים באזורים שמתאפיינים בריכוזים הגבוהים ביותר של סלניום במי השתייה נהנו משיעורים נמוכים בהרבה של תמותה ממחלת לב בהשוואה לאנשים שגרים באזורים עם ריכוזים נמוכים.

כיצד מגן עלינו הסלניום מפני מחלת לב? יש לכך מספר הסברים. ראשית, הוא חיוני לפעילות האנזימים נוגדי החמצון שיכולים לנטרל את השומן המעופש שבקרומי התאים. יש מספר אנזימים שזקוקים לסלניום ובשעת הצורך, ייצמדו אליו בצורה הדוקה יותר.

כמו כן, העובדה שטסיות הדם שלנו מכילות כמות גדולה יותר של סלניום, בהשוואה לרקמות אחרות, מעידה על כך שהריכוז הגבוה של סלניום בטסיות עשוי למנוע את היווצרותם של קרישי דם.

 

 ספרים נלווים: 

דלג לתוכן מרכזי