דבש: הרבה יותר ממה שחשבתם

מתוך הספר: מחלימים בעזרת דבורים

רבות נכתב על הדבש, ותכונותיו הרפואיות ידועות ברפואה העממית זה מכבר. גם הרפואה המודרנית מכירה בדבש כמועיל לטיפול במצבים מסוימים.

הדבש הוא גם מזון וגם תרופה. הוא שימש מזון אצל שוכני המערות, במצרים העתיקה גידלו דבורים כבר לפני 6,000 שנה, ובפפירוס מצרי בן 3,500 שנה מוזכר הדבש כמרפא מחלות כליות, כבד ומחלות קיבה ומעיים. היפוקרטס, גדול רופאי יוון, היה טבעוני וניזון מדבש.

יש הטוענים, כי ההתייחסות לארץ המובטחת, המתוארת בתנ"ך כ"ארץ זבת חלב ודבש", אינה למעשה לדבש שהופק על-ידי דבורת הדבש. דבש היה שם כולל למיצי פירות ובארץ ישראל בעיקר לסילאן - דבש תמרים, שכן בארץ ישראל גדלו תמרים - אחד משבעת המינים. המרגלים, שחזרו מיריחו המשופעת תמרים ושאר פירות הארץ, דיווחו על המקום כטוב לגידולי פירות (תמרים, חרובים, תאנים) וצאן - דבש וחלב.

הדבורים אוספות צוף מפרחים, מעבדות אותו בקיבתן ומעבירות אותו לכוורת להמשך תהליך הכנתו. בסופו של התהליך יאוחסן הדבש בתאים חתומים בשעווה עד להבשלתו.


דבש טבעי (istockphoto)

הדבש: מזון סטרילי

הרכבו של הדבש כולל סוכרים פשוטים בריכוז גבוה (גלוקוז ופרוקטוז), מינרלים, ויטמינים, פלבנואידים, שמנים אתריים, חומצות אורגניות ועוד. הסוכרים הפשוטים אינם זקוקים לפירוק, מכיוון שתהליך זה נעשה על-ידי הדבורים. בדרך זו מקבל גופנו אנרגיה ישירה מבלי לאמץ את מערכת העיכול. הפרוקטוז והגלוקוז אינם מעלים את רמת הסוכר בדם, מכיוון שספיגתם איטית, ולכן אכילת דבש מומלצת גם לחולי סוכרת (נושא שנוי במחלוקת גם בקרב הרופאים).

דבש הוא מזון סטרילי. אין בו חיידקים, פטריות או בקטריות. נבגי חיידק הקלוסטרידיום בוטולוני הם היחידים המצליחים לשרוד בתוך דבש. נבגי החיידק מייצרים את אחד מהרעלנים החזקים בטבע, והוא עלול לגרום לשיתוק ולפגיעה כלל מערכתית בגוף. הפגיעה במערכת העצבים המרכזית יכולה להיגרם בתוך שעות או לאחר כמה ימים לאחר אכילת הדבש (מחלת הבוטוליזם). אצל מבוגרים, חומציות הקיבה קוטלת את הנבגים, אך מערכת העיכול של תינוקות עדיין אינה חומצית דיה כדי להשמידם. לכן צריכת דבש מתחת לגיל 18 חודשים אינה מומלצת.

הדבש מקבל את הסגולות התזונתיות והרפואיות של הצמחים שמהם הוא נוצר, דבר המעלה את ערכו כמוצר מרפא. לכל דבש תכונות ייחודיות משלו, בהתאם לצמחים שמהם נלקח הצוף. הרכבו הכימי משתנה ותלוי גם בסוג הקרקע, במזג האוויר ובמיקומו. בישראל אפשר למצוא דבש משיזף, אקליפטוס, דרדרים, מרווה, אשל, אבוקדו, אזוב מצוי, אספסת, הדרים, חמניות, לוטם, פטל קדוש, קידה שעירה, שקד מצוי, תלתן ארצישראלי ועוד - בארץ ישנם כ-80 סוגי פרחים שמהם מפיקות הדבורים דבש. תכולת המינרלים בדבש הכהה גדולה יותר מזו שבדבש הבהיר ולכל דבש תכונות מיוחדות.

תנו לנו לייק וקבלו את מיטב המאמרים של "פוקוס"

מדבש פרחי בר ועד דבש תלתן

דבש פרחי בר - מכיל ויטמינים ומינרלים רבים, מאחר שהוא נאסף מזנים שונים של צמחים. צבעו נע בין צהוב-זהב לחום כהה, תלוי בהרכב הצמחים שבו.

דבש אקליפטוס - דבש שצבעו כהה, בעל תכונות אנטי-בקטריאליות ואנטי-זיהומיות. הוא טוב בעיקר לטיפול בבעיות בדרכי הנשימה, בשיעול ובדלקות עור ופה. בדבש אקליפטוס יש ברזל בכמות רבה.

דבש הדרים - דבש עדין במרקמו ובטעמו. צבעו צהבהב והוא מומלץ לבישול ולאפייה. דבש מסוג זה אינו קיים בצורה אורגנית (במדינת ישראל מרססים את כל הפרדסים, ללא יוצא מן הכלל). הוא עוזר להפרעות עיכול ומונע עצירות.

דבש אבוקדו - בעל צבע כהה מאוד ומרקם מאוד סמיך. דבש זה בעל טעם עשיר ומרוכז. הוא מומלץ לבעיות לב ולמחלות מפרקים.

דבש תלתן - מומלץ לטיפול בבעיות בדרכי השתן, בבעיות גינקולוגיות ולטיפול בהזעת יתר.
לאיחוי פצעים, לסינוסיטיס ולטיפול בעצירות.

מסינוסיטיס ועד דיכאון

דבש מסייע לעצירת דימומים ולאיחוי פצעים. הוא מצוין במקרים של כוויות מכיוון שהוא סופח אליו מים.

דבש טוב ללב. לאנשים הסובלים מבעיות לב מומלץ לצרוך דבש בכל יום (בליווי מים).
דבש מסייע במקרים של עצירות.

צריכה קבועה של דבש מסייעת למצבי רוח דיכאוניים.

ברפואה העממית ידוע כי דבש ובצל מסייעים לדלקות גרון.

הדבש מרגיע את מערכת העצבים ומומלץ להתמודדות עם חוסר שינה (יש לצרוך לפני השינה.)
דבש מקל במקרים של סינוסיטיס - שימו דבש בנחיריים, הטו את הראש לאחור ושאפו פנימה (לא נעים אבל עובד).

דבש מצוין לדלקות עיניים ולקטרקט - נלקח כטיפות (יש לפנות למטפל לקבלת הנחיות מדויקות).

 ספרים נלווים: