גישות חדשניות לטיפול בכאב – ד"ר אמנון מוסק

את ההרצאה הראשונה העביר ד"ר אמנון מוסק, שהוא רופא מומחה בנוירולוגיה ושיכוך כאב, מנהל המרפאות הנוירולוגיות והמרפאה לכאבי ראש בבית החולים איכילוב.

ד"ר מוסק התחיל את ההרצאה בשאלה מהו כאב. מסתבר שהתשובה אינה פשוטה כפי שחשבנו. בשנים האחרונות חל שינוי בתפיסה של מהו כאב. "כאב הוא חוויה חושית שמזהירה אותנו מפני נזק" כך ד"ר מוסק. הכאב יוצר בגופנו תגובה אינסטינקטיבית של הירתעות ובריחה מהגירוי המזיק, ולכן הוא למעשה לטובתנו. אצל חולי סכרת המאבדים תחושת כאב בכפות הרגליים, מספיקה אבן קטנה בנעל או קפל בגרב, שיפעילו לחץ על הרקמות, כדי לגרום לכיב ברגל שעלול להגיע אפילו לכריתה של כף הרגל, וכל זאת רק בגלל העדר תחושת הכאב. הכאב הזה הוא הכאב החריף, החד הצורב. אולם הכאב הבעייתי הוא הכאב הכרוני. לדברי ד"ר מוסק, זו הבעיה הבריאותית הנפוצה בעולם. לצורך ההמחשה, מתוך 3.4 מיליון איש במדינת ישראל בטווח הגילים 15-44 יש 391,000 הסובלים ממיגרנות, ומתוכם לפחות 97,000 איש הסובלים ממיגרנה לפחות פעם בשבוע. כפועל יוצא, לפחות 22,000 איש ביום מקבלים התקף מיגרנה ולכן חלקם הגדול לוקח תרופה למיגרנה, ככל הנראה הביצועים שלהם בעבודה יורדים, או אף מפסידים ימי עבודה, ומצריכים המון רופאים שיטפלו בהם. כמובן שזהו רק סוג אחד של כאבים, בלי להזכיר כאבי שרירים, כאבי פרקים, כאבי גב, כאבי בטן, כאבים במערכת הגניקולוגית ועוד. בסך בכל כ-30% מהאוכלוסייה סובלת מכאבים כרוניים. בגלל העלייה בתוחלת החיים, עיקר הבעיה של הרפואה בעולם המערבי היא התמודדות עם כאב. העולם לא ערוך לכך, ולכן התור למרפאות כאב הוא שנה מראש, גם בישראל וגם ברחבי העולם.

מכאן עבר ד"ר מוסק להסביר איך נוצר הכאב בגוף האדם. "הכאב הוא למעשה אשליה" אומר ד"ר מוסק, אנו נוטים לחשוב שהכאב מופיע במקום הפגוע, אולם זה לא נכון. הכאבים מופיעים במקומות שיש לנו שליטה עליהם. האם מישהו מאתנו הרגיש אי פעם כאב במוח? בלב? בריאות? בכבד? אנו מרגישים כאב רק במקום שבו אנחנו יכולים לעשות משהו. 

צילום: 123RF

"מהו מנגנון הכאב?" שואל ד"ר מוסק. על העור יש קולטנים קטנים והם יודעים ליצור זרם חשמלי כתגובה לגירוי. מנתחת לעור יש עצב שמעביר את התשדורת הזו למח. קצות העצבים עולים ומתאחדים עד שהם נכנסים לחוט השדרה. כאשר אנחנו נוגעים בפצע פתוח הכאב הוא לכאורה בפצע, אבל זה לא נכון, הכאב הוא במוח ולא ביד. יש 2 סוגים של סיבי עצב, הסוג הראשון נקרא A דלתא. אילו סיבים מהירים המעבירים את התשדורת למוח במהירות גבוהה. לדוגמא, כאשר נדקור את האצבע במחט, הכאב יגיע למוח במהירות דרך הסיבים הללו. לעומת זאת הסוג השני של הסיבים, שנקרא סיבי C, הוא איטי יותר. סיבי C מעבירים למשל כאב של טמפרטורה גבוהה, ולכן אם ניקח כוס עם שתייה חמה ביד, יעבור זמן רב יותר עד שנרגיש את הכאב, ביחס לזמן שייקח לנו להרגיש את דקירת המחט. גם אדם הסובל מפריצת דיסק, הדיסק לוחץ על שורש העצב ולכן הכאב מוקרן על כל הרגל. כלומר, הגוף מבין שיש פגיעה בעצב הזה ולכן הוא מקרין את הכאב לכל אורך העצב. כשיש למישהו התקף לב, יש כאבים ביד שמאל כי האינפורמציה מהלב והאינפורמציה מיד שמאל מגיעות לתוך אותו מקום בחוט השדרה. כאשר מטופל מתלונן על כאב במקום מסוים, אפשר לדעת מאיפה מגיע הכאב על פי ההקרנות. דוגמא נוספת, אדם שעבר קטיעה של גפה, הכאב אמור להעלם, אולם בפועל, כ-80-90% סובלים מכאבי פנטום, דבר שמוכיח שהכאב מגיע מהמוח. כאשר כורתים גפה, האזור במוח שאחראי על התחושה בגפה הזו לא מקבל תשדורת ולכן הוא "מתחרפן" ויש כאב באזור. לעומת זאת, אם נשים פרוטזה חשמלית, המוח ימשיך לקבל גירוי ולא יהיו כאבים.

אם נלחץ עם האצבע שלנו על כף היד ונגביר את הלחיצה בהדרגה, בנקודה מסוימת המוח יחליט שהלחץ חזק מידי וישדר תחושת כאב. מתי המוח מחליט שגירוי מסוים הוא כאב? אצל כל אחד מאיתנו יש את סף הכאב, כלומר המוח מחליט שמכאן ואילך זה לא סתם מגע או גירוי, אלא כאב, ומתחיל לשדר לנו אותו כאב. אצל כל אחד מאתנו סף הכאב הוא שונה. אצל מתאגרפים למשל, סף הכאב גבוה מאוד. לעומתם, אצל חולי פיברומיאלגיה, סף הכאב נמוך מאוד וכל נגיעה קלה כואבת להם. ד"ר מוסק טוען שאנחנו יכולים לשנות את סף הכאב שלנו.

נקודה חשובה נוספת היא תחושת הסבל. נניח שהתכופפנו ונתפס לנו הגב, יש 2 מרכיבים בכאב: הכאב הפיזי ותחושת הסבל. תחושת הסבל היא מהותית יותר, ולכן כדרך טיפול כדאי לטפל יותר בסבל מאשר בכאב עצמו. לטיפול בסבל יש מגוון טכניקות כגון טיפול בתנועה, מגע, ביופידבק, היפנוזה קבוצת תמיכה ועוד.

לקראת סיום ההרצאה, ד"ר מוסק עבר לסקור את השיטות לטיפול בכאב. השיטה הראשונה ונפוצה ביותר היא כמובן טיפול תרופתי, החל ממשככי כאבים לכאב חריף דרך נוגדי דלקת וכלה בנוגדי דיכאון ובקורות צמחיים כגון קנאביס רפואי. השיטות הבאות הן מתוחכמות יותר ומבוססות על השתלת רכיבים אלקטרונים בגוף. לדוגמא, השתלת אלקטרודות במוח לטיפול במיגרנה חריפה. זהו טיפול שמתפתח ויהיה בעתיד זמין יותר ואף יאפשר טיפול במקרים נוירולוגים כגון דמנציה, פרקינסון ואפילו הפרעות התנהגות. יש גם טיפולים פחות פולשניים שבהם האלקטרודה נמצאת מחוץ לגוף. את ההרצאה סיים ד"ר מוסק בתחזית ש"בעתיד, נהיה אנשים ביונים עם שבבים שמושתלים לנו בגוף כדי לווסת את מערכת העצבים שלנו".

לירון לסר הינו מומחה לבריאות טבעית. הוא נותן ייעוצים פרטניים ומעביר סדנאות לירידה במשקל ושיפור הבריאות וסדנאות הכנת אוכל חי מהצומח (Raw Food). האתר של לירון: www.lironlasser.co.il

 ספרים בנושא: