איך לא למות מאספירין

מתוך הספר: איך לא למות

אספירין

מהי מידת יעילותן של התרופות שנמכרות ללא מרשם רופא? ניקח לדוגמה את האספירין. זו התרופה הנפוצה ביותר בעולם, שבצורתה המלאכותית נמצאת בשימוש כבר יותר מ-100 שנה. המרכיב הפעיל באספירין הוא חומצה סליצילית. הצורה הטבעית שלה – תמצית מקליפת הגזע של עץ ערבה – משמשת זה אלפי שנים לשיכוך כאבים והורדת חום. אחת הסיבות לפופולאריות המתמשכת של האספירין, למרות זמינותם של משככי כאבים ונוגדי דלקת טובים יותר, היא שמיליוני אנשים משתמשים בו על בסיס יומי בתור מדלל דם כדי להקטין את הסיכון להתקף לב. כפי שראינו בפרק 1, התקפי לב נוטים להתרחש בעקבות היווצרותו של קריש דם עקב קרע או פגיעה ברובד הטרשתי שמצטבר בעורקים הכליליים. נטילת אספירין עשויה למנוע את היווצרות הקריש.

אספירין עשוי גם להקטין את הסיכון לסרטן. הוא פועל באמצעות דיכוי האנזים שמייצר גורמי קרישה, ובכך תורם לדילול הדם. בה בעת, הוא מדכא תרכובות מעודדות דלקת שנקראות פרוסטגלנדינים, וכתוצאה מכך מפחית דלקת, נפיחות וחום. הפרוסטגלנדינים עשויים גם להרחיב את הצינורות הלימפטיים שבתוך הגידולים, מה שעלול לעודד את התפשטותם לאיברים אחרים. מדענים סבורים שאספירין מסייע למניעת מוות מסרטן גם באמצעות סיכול הניסיון של הגידולים לפרוץ את הצינורות הלימפטיים שמגבילים אותם ולשלוח גרורות לכל הגוף.

אם כך, האם כדאי שכולנו ניטול מדי יום אספירין במינון נמוך? התשובה היא: לא. הבעיה היא שאספירין עלול לגרום לתופעות לוואי. אותה השפעה מדללת-דם שעשויה למנוע התקף לב יכולה גם לגרום לשבץ המוראגי שבו האדם מדמם לתוך מוחו. אספירין עלול גם להזיק לשכבת הציפוי של מערכת העיכול. אצל מטופלים שכבר לקו בהתקף לב וממשיכים לאכול אותו תפריט שגרם לבעיה מלכתחילה (מה שמציב אותם בסיכון גבוה במיוחד ללקות בהתקף לב שני), חישוב הסיכון מול התועלת ברור למדי: קרוב לוודאי שמספר הבעיות הקשות שיימנעו בזכות האספירין גדול פי 6 ממספר הבעיות שייגרמו בעטיו. אבל בקרב האוכלוסייה הכללית שעדיין לא לקתה בהתקף לב, מספר היתרונות אינו עולה בהרבה על מספר החסרונות. לכן, ברוב המקרים נטילה יומית של אספירין אינה מומלצת. אולם אם נביא בחשבון ירידה בשיעורי התמותה מסרטן, אפילו בשיעור של 10%, הדבר יטה את הכף לטובת האספירין. לאור העובדה שנטילה קבועה של אספירין במינון נמוך עשויה להקטין בשליש את שיעורי התמותה מסרטן, יהיה זה מפתה להמליץ על הטיפול כמעט לכולם. אילו רק יכולנו להשיג את היתרונות מבלי להיחשף לסיכונים.

ובכן, ייתכן שזה אפשרי. עץ הערבה אינו הצמח היחיד שמכיל חומצה סליצילית. זו הסיבה לכך שלעיתים קרובות, אנחנו מוצאים את הרכיב הפעיל של אספירין בזרם הדם של אנשים שאינם נוטלים את התרופה. ככל שתאכלו יותר פירות וירקות, רמת החומצה הסליצילית שלכם תעלה. למעשה, אצל אנשים שאוכלים תזונה צמחית רמות החומצה הסליצילית דומות לאלו שנמדדו בקרב אנשים שנוטלים מינון נמוך של אספירין.

אפשר גם אחרת. צילום: 123RF

בגלל כל החומצה הסליצילית הזו שזורמת בגופם, היינו מצפים שאוכלי צמחים יסבלו משכיחות גבוהה יותר של כיבים, שכן, ידוע שאספירין עלול לפצוע את איברי מערכת העיכול. אבל אצל אוכלי תזונה צמחית אנחנו מוצאים דווקא סיכון נמוך יותר לכיבים.⁷⁰ כיצד זה ייתכן? מכיוון שבצמחים, החומצה הסליצילית מצויה באופן טבעי יחד עם רכיבים תזונתיים נוספים שמגִנים על מערכת העיכול. לדוגמה, חנקן חמצני שמקורו בניטרטים מהתזונה מגן על הקיבה באמצעות הגברת זרימת הדם וייצור הרירית בשכבת הציפוי הפנימית. השפעות אלו מנטרלות ביעילות את ההשפעה מעודדת הכיבים של האספירין. 

אם כן, בכל הנוגע לאוכלוסייה הכללית, אנשים שיאכלו תזונה צמחית במקום ליטול אספירין לא רק יעניקו לעצמם את יתרונות הטיפול התרופתי ללא הסיכונים הנלווים אליו, אלא יספקו לגופם גם חומרים בריאים נוספים.

מטופלים שלקו בעבר בהתקף לב צריכים לפעול על-פי ההנחיות הרפואיות שהם קיבלו, שבוודאי כוללות גם נטילה יומית של אספירין. אבל מה לגבי כל השאר? אני חושב שכולם צריכים ליטול אספירין, אבל בצורת פירות וירקות, ולא בתרופה.

תכולת החומצה הסליצילית שבצמחים עשויה להסביר את התכונות המגִנות של תזונה צמחית מסורתית. לדוגמה, לפני שהתזונה היפנית השתנתה והפכה למערבית יותר, המזונות מן החי היוו 5% בלבד ממנה. בשנות ה-50 של המאה ה-20, שיעורי התחלואה מסרטן המעי הגס, הערמונית, השד והשחלות בקרב האוכלוסייה היפנית היו נמוכים פי 10-5 בהשוואה לארה"ב, ושיעורי התחלואה בסרטן הלבלב, לויקמיה ולימפומה היו נמוכים
פי 4-3. התופעה הזו לא הייתה ייחודית ליפן. כפי שכבר הזכרתי כמה פעמים לאורך הספר, שיעורי התחלואה בסרטן ומחלת לב בעולם המערבי נמוכים במידה דרמטית בקרב אוכלוסיות שאוכלות תזונה צמחית.

אם חלק מההגנה הזו נובע מהצורה הטבעית של חומצה סליצילית, באילו מזונות היא מרוכזת במיוחד? היא אמנם מצויה בשפע בפירות וירקות, אך עשבי תיבול ותבלינים מכילים את הריכוזים הגבוהים ביותר. אבקת צ'ילי, פפריקה וכורכום עשירים בתרכובת זו, אבל כמון מכיל את הכמות הגדולה ביותר למנה. ואכן, כפית קטנה של כמון טחון עשויה להיות שוות ערך לכמוסת אספירין במינון נמוך ("בייבי אספירין"). ייתכן שזו הסיבה לכך שבהודו, שמתאפיינת בתזונה עשירה בתבלינים, ניתן למצוא שיעורי תחלואה נמוכים במיוחד בסרטן המעי הגס, שהוא כנראה הסרטן הרגיש ביותר להשפעות האספירין.

ובכל הנוגע לתבלינים, כל המרבה הרי זה משובח! ארוחה אחת של תבשילים הודיים מסורתיים יכולה להוביל לעלייה ברמת החומצה הסליצילית בדם לא פחות מאספירין.

יתרונותיה של החומצה הסליצילית הם סיבה נוספת לכך שכדאי לנו לאכול פירות וירקות אורגניים. מכיוון שהצמח משתמש בתרכובת כהורמון הגנה, הריכוזים שלה עולים כשהוא מותקף על-ידי חרקים. צמחים שרוססו בחומרי הדברה אינם נחשפים לסכנה רבה, ולכן, מייצרים פחות חומצה סליצילית. לדוגמה, אחד המחקרים מצא כי מרק שהוכן מירקות אורגניים הכיל חומצה סליצילית בכמות הגדולה כמעט פי 6 בהשוואה למרק שבושל מירקות שגודלו בשיטות קונבנציונאליות.

דרך נוספת להשיג ריכוזים גבוהים יותר של חומצה סליצילית היא באמצעות אכילת מזונות מלאים. למשל, לא זו בלבד שלחמים מחיטה מלאה מכילים כמות גדולה יותר של חומצה סליצילית, יש בהם גם פי 100 יותר רכיבים תזונתיים בהשוואה ללחמים מקמח לבן – 800 בהשוואה ל-8 בלבד.

החומצה הסליצילית מיקדה אליה את תשומת ליבם של החוקרים בגלל ריבוי הנתונים המדעיים אודות האספירין, אבל מחקרים הוכיחו כי גם למאות רכיבים תזונתיים אחרים יש תכונות נוגדות דלקת ונוגדות חמצון. עם זאת, לאור הממצאים המשכנעים בנוגע להשפעתו של האספירין, חלק מהמומחים לבריאות הציבור מדברים על תופעה נפוצה של "חסר בחומצה סליצילית", ומציעים להגדיר אותה כוויטמין חיוני – "ויטמין S". בין שהחומצה הסליצילית עצמה היא האחראית ליתרונות הגלומים במזונות מלאים ובין שההשפעה החיובית נובעת משילוב של רכיבים צמחיים שונים, הפתרון הוא זהה: אכלו מהם יותר.

 ספרים נלווים: