סרטן - מהפכת הגילוי המוקדם

כל אחד מאתנו מכיר מישהו שחלה בסרטן. הסיבה העיקרית למצב הנוכחי היא גילוי מאוחר של המחלה. אם היינו מגלים את הסרטן בשלב מוקדם הרבה יותר היינו יכולים להכריע את המחלה בקלות ע"י אמצעים פשוטים.

כל אחד מאתנו מכיר מישהו שחלה בסרטן. אנחנו חושבים על סרטן כעל מחלה נוראית, כיוון שסרטן מתקשר לנו עם טיפולים אונקולוגיים, הקרנות וכימותרפיה. אולם אם לא היינו נצרכים לכל אילו, היינו מקטלגים את הסרטן תחת אותה קטגוריה כמו שפעת או צינון. אנו רואים הרבה מאוד חולים שלא שורדים, או ששורדים אך נשארים בעלי מום וזה גורם לנו לפחד, אולם אם היינו יכולים לשנות את כללי המשחק ולגרום לכך שאף חולה סרטן לא יגיע לאונקולוג ולא יחווה את התופעות הנ"ל, הסרטן לא יפחיד אותנו יותר.

הסיבה העיקרית למצב הנוכחי היא גילוי מאוחר של המחלה. אנו מגלים את המחלה רק בשלב שמצריך את הטיפולים האגרסיבים שהזכרנו. אולם אם היינו מגלים את הסרטן בשלב מוקדם הרבה יותר הטיפולים הללו לא היו נצרכים והיינו יכולים להכריע את המחלה בקלות ע"י אמצעים פשוטים.

כל המחקרים בעולם טוענים שסרטן היא מחלה שקל מאוד למנוע אותה, למרות שהציבור חושב שזו מחלה תורשתית. האמת היא שזה שילוב של גנטיקה ואפיגנטיקה (עיצוב הביטוי, החלשה או חיזוק של גנים מסוימים).  למעשה רק 3% מחולות סרטן השד הן נשאיות של הגן BRCA1 או BRCA2 שמקושרים לסיכון ללקות בסרטן השד. בנוסף, חלק מהנשים יחלו בסרטן השד בגיל 30 וחלק בגיל 80. החלק התורשתי מתבטא בעיקר באורח החיים המשותף לאמא ולבת (כדוגמת מאכלים משותפים או דפוסי התנהגות משותפים). אבל אורח החיים חשוב הרבה יותר מהגנטיקה. ברור למשל שמי שמעשן נמצא בסיכון של פי עשרה לחלות בסרטן הריאות לעומת זה שלא מעשן, ללא קשר לגנטיקה של השניים.

כאשר עושים ניתוח לאחר המוות לאדם שנפטר מסרטן רואים שיש לו גידולים רבים בגוף. לכל אחד מאתנו יש אלפי תאים סרטניים בגוף בכל רגע נתון, וזהו מצב נורמלי ותקין. מערכת החיסון התאית שלנו הורגת כל הזמן תאים סרטניים. מתי יש לתאים אילו משמעות קלינית? כאשר מספרם עולה לרמה של מיליוני תאים, או כאשר מערכת החיסון התאית אינה מצליחה להתמודד עם כמות התאים הסרטניים, או כאשר אנחנו אוכלים תזונה כזו שלא תומכת בתהליך הנ"ל. אולם גם כאשר יש לנו בגוף גידול שמכיל כמה מיליוני תאים, שגודלו כגודל ראש סיכה אין סיבה לדאגה, כיוון שגם את הבעיה הזו אפשר לפתור בקלות.

קיימת בדיקת דם שמאבחנת סרטן בשלב המוקדם, כאשר הגידול הוא כגודל ראש סיכה, האמינה ב99.6%. כיום הבדיקה האמינה ביותר המקובלת במערכת הבריאות היא הביופסיה. זהו שוק המגלגל מעל 2 מיליארד דולר בשנה בארה"ב ולכן הרופאים לא רוצים להחליף את בדיקת הביופסיה בבדיקה אחרת. אולם מעבר לבעיות בבדיקת הביופסיה, שאליהם נתייחס בהמשך, הביופסיה מגלה את הסרטן בשלב מאוחר מאוד. כך גם הבדיקות הנוספות הקיימות כגון בדיקת מרקרים (סמנים) בדם או בדיקת PET – C.T.  שמגלות את הסרטן בשלב מתקדם מידי כאשר כבר אי אשפר להתייחס אליו כמו שפעת, אלא צריך לשלוף את ה"תותחים הכבדים" כדי לטפל בבעיה. "לא סתם הרפואה הקונבנציונאלית נקראת גם הרפואה המסורתית" אומר עדיאל. "כיוון שהיא שמרנית ביותר, הולכת אחרי המסורת ומפחדת משינויים".

בנוסף לבעיית הגילוי המאוחר, בדיקת הביופסיה היא בעייתית ביותר וטומנת בחובה סכנה. כבר בשנת 1991  חוקרים כתבו על תופעת ה"Needle Tracking" (עקבות המחט). כאשר מכניסים מחט חלולה עם חור בקצה שלה, קטן ככל שיהיה, לתוך גידול על מנת לקחת ממנו דגימה, המחט מנקבת את הגידול וכשאנו מוציאים אותה היא מפזרת אלפי תאים בדרכה החוצה. התאים הללו, שבסבירות גבוהה הם תאים סרטניים, מתפזרים בסביבות הגידול ויכולים להגיע למחזור הדם ולגרום לגידולים או גרורות במקומות אחרים. לכן כאשר מבשרים לחולה שהסרטן חזר לקנן בגופו, או שהגידול התפשט לאיבר אחר, יש סיכוי לא קטן שזה קרה בגלל המחט בתהליך הביופסיה, שפיזרה תאים סרטניים לאורך נתיב היציאה שלה מהגוף. כיום יש אירגוני רופאים בארה"ב שלא משתמשים בביופסיה ככלי לאבחון סרטן, בגלל הסיבה הזו.

גם הבדיקות התקופתיות לגילוי סרטן מראות ממצאים רק כאשר הסרטן מאוד מתקדם. עדיאל מספר על מטופלת שלו שסבלה מכאבים באגן והלכה לבצע בדיקת פאפ (Pap smear, בדיקת משטח צוואר הרחם לגילוי מוקדם של סרטן הרחם). הבדיקה העלתה ממצאים שמצביעים על חשד לסרטן הרחם. הרופא שלה הציע לא לעשות כלום אלא לחכות לבדיקה נוספת בשנה הבאה. בבדיקה לאחר שנה לא מצאו כלום, וכך גם בבדיקות השנתיות במשך כמה שנים נוספות. אולם לאחר שבע שנים הרופא עשה גם בדיקה ידנית ומצא שיש גושים בכל צוואר הרחם. כלומר בדיקת הפאפ לא בודקת האם קיים סרטן בשלב התחלתי אלא רק האם הסרטן בשלב מתקדם. גם בדיקות דם תקופתיות שכולנו מבצעים בקופת חולים לא מראות אינדיקציה לסרטן, אלא אם כן המצב הסרטני מתקדם מאוד. במאמר מוסגר על בדיקות דם, עדיאל מציין שאנשים עם כולסטרול כללי נמוך מ140 הם בסיכון גבוה לסרטן. טבעונים שאכלו בשר בעבר והיום הם צריכים לייצר את כל הכולסטרול בעצמם, כיוון שאינם מקבלים כולסטרול מהמזון, יכולים לסבול מכולסטרול נמוך. לפעמים הכבד פגוע ולא מייצר מספיק כולסטרול. הכולסטרול חיוני למערכת החיסון וחיוני לייצור ויטמין D  שהוא נוגד סרטן.

מכאן עבר עדיאל לדבר על הבדיקה החדשה, הנקראת בדיקת ENOX2 . עד המצאת הבדיקה הזו עדיאל המליץ על בדיקה אחרת שנקראת EMAS. בדיקת הEMAS  בודקת נוגדנים בגוף לסרטן אך לא בודקת המצאות גידול. הבדיקה הזו אמינה בדרך כלל כיוון שכאשר יש גידול הגוף מייצר נוגדנים לגידול ואילו משתקפים בבדיקה. אולם דווקא במקרים מתקדמים מאוד של סרטן, כאשר מע' החיסון מותשת מאוד עד כדי כך שהיא כבר לא מייצרת נוגדנים הבדיקה יכולה לתת תשובה שלילית. כיום עדיאל משתמש בבדיקה הזו כאשר האבחון הוא ברור והסרטן במצב מתקדם, כדי לראות האם הגוף עדיין מיצר נוגדנים. כלומר האם מערכת החיסון נלחמת עדיין או שהגוף "נכנע" לגידול, כדי להבין מה מצבו של המטופל והאם יש טעם לנסות ולהילחם בגידול.

בבדיקה החדשה אנו מחפשים נוכחות של חלבון שהוא ייחודי לתאי סרטן ונמצא במעטפת התא הסרטני שנקרא ENOX2. החלבון הזה מאפשר לתא הסרטני לגדול ולהשתכפל, לכן הוא חייב להימצא בתאים סרטניים. הבדיקה רגישה לנוכחות חלבון ה ENOX2ולכן היא מאבחנת את הסרטן בשלב מוקדם מאוד. כאשר מצאנו את המחלה בשלב מוקדם, קל מאוד לטפל בה.

כאן עדיאל מנה כמה דרכים לטפל בסרטן בראשית דרכו:

1)להפחית את גורמי הסיכון לסרטן (עדיאל ירחיב על כך בהמשך)

2)לבלום את ייצור החלבון הנ"ל בגוף. מי שעושה זאת בצורה מוצלחת הם המאכלים החריפים, כגון פלפלים חריפים, שמכילים חומר בשם קפסיצאין. (אפשר לקחת קפסיצאין גם כתוסף תזונה).

3)גם חומר בשם אפיג'נין בולם את ייצור החלבון הנ"ל בגוף. אפיג'נין נמצא בתבלינים כגון אורגנו, טימין, רוזמרין, כורכום, פטרוזילה וכוסברה.

4)אכילת מאכלים עשירים בגופרית שהיא חומר מוצא לנוגד החמצון גלוטתיון.

5)אכילת תזונה ללא מאכלים מחומצנים ועשירה בנוגדי חמצון. מאכלים ממשפחת המצליבים (כגון כרוב, כרובית, ברוקולי וקייל) עשירים בנוגדי חמצון שנוגדים סרטן. חלק מהחומרים הללו צריכים לעבור המרה למצב הפעיל שלהם בעזרת גופרית וזו סיבה נוספת לאכול מאכלים עשירים בגפרית

6)חשוב לאכול אוכל אורגני, ובמיוחד כאשר מדובר בגידולים כמו סויה ותירס, כיוון שהסויה והתירס הלא אורגניים מהונדסים גנטית. ההנדוס הגנטי גורם להם להיות עמידים במיוחד בפני נזקי הגליפוסט (ראונדאפ) שהוא חומר הדברה מסרטן, ולכן אפשר לרסס אותם בכמות מוגברת.

7)כדאי לאכול פירות יער כיוון שהם עשירים במיוחד בנוגדי חמצון.

8)אחד מנוגדי החמצון העיקריים בגוף הוא ה Q10  ולכן מי שלוקח סטטינים (תרופה להורדת כולסטרול) סובל ממחסור בQ10  כיוון שהסטטינים משבשים את ייצורו בכבד. רמות נמוכות של Q10 הן גורם סיכון לסרטן. כל מי שלוקח תרופה באופן קבוע, במרשם או שלא במרשם, מעלה את הסיכון שלו לחלות בסרטן. התרופות משבשות מנגנונים בגוף ופוגעות בחילוף החומרים. אדם שלוקח היום סטטינים לא מודע לעובדה שבעוד 20 שנה הוא עלול לחלות  בסרטן בשל כך.

כל עוד הגידול הוא קטנטן, מערכת החיסון יכולה לפעול נגדו בקלות. עדיאל הביא כדוגמא מטופל שלו שהיה חולה בלימפומה וכתוצאה מכך התנפחו לו בלוטות הלימפה. הוא שם בבית מסנני GS  (מסננים נגד זיהום חשמלי) ותוך שבועיים כל הבלוטות חזרו לגודלן הטבעי.

"הסרטן הוא לא חזק ואלים כמו שאנחנו עושים ממנו" אומר עדיאל. כל הספרים שדנים בסרטן דנים בכזה שהתגלה בשלב מאוחר יחסית ולכן הוא נראה לנו מפחיד. אבל גידול בגודל ראש סיכה הוא סרטן שמאוד קל להתמודד איתו. בדיקת הENOX2 מגלה את הסרטן בשלב מאוד מוקדם. גילוי של סרטן הערמונית בעזרת הבדיקה קרה 10 שנים לפני שהPSA (אחד הפרמטרים לגילוי סרטן הערמונית) הגיע לרמה של 4.0 שנחשבת מעל לנורמה. הבדיקה יודעת לאבחן גם באיזה איבר הגידול נמצא וזוהי פריצת דרך ממשית. בשלב הזה אין צורך להיות בפאניקה ולא צריך לפנות לניתוחים, כימו הקרנות וכדומה.

מכאן עדיאל עבר לדבר על גורמי הסיכון. איך נוכל להעריך האם אנחנו בסיכון לסרטן ולהחליט האם עלינו לבצע את הבדיקה? עדיאל חילק למשתתפים שאלון לבדיקה עצמית על מנת להעריך את הסיכון של כל אחד ללקות בסרטן. השאלון מחולק ל3 חלקים:

חלק א' בשאלון מדבר על סיכונים שקשורים לסרטן באופן ישיר. הנה כמה דוגמאות לשאלות

-האם התגלה בעבר גידול באחד האיברים?

-האם קיים בגוף איבר מוגדל?

-האם מישהו מבני הבית לקה בסרטן בעבר?

-האם בוצעה אי פעם ביופסיה?

-האם יש נשאות של גן המצביע על סיכון מוגבר, כגון BRCA  לסרטן השד?

חלק ב' בשאלון מדבר על סיכונים שנובעים ממצבים דלקתיים בגוף, ובכללן מחלות אוטואימיוניות. הנה כמה שאלות לדוגמא:

-האם יש צרבות, כיבים או פצעים בפה או בושט?

-האם יש מחלות של מערכת העיכול כגון קרוהן וקוליטיס?

האם היתה בעבר חשיפה לחלקיקי אזבסט?

-האם יש או היו רמות נמוכות של ויטמין D  בגוף במשך תקופה ממושכת?

-האם בוצעה בדיקת קולונוסקופיה והסרת פוליפים?

-האם יש נטילת תרופות באופן קבוע ?

חלק ג' בשאלון מדבר על חשיפה לגורמי סיכון קטנים אך מצטברים, הנה כמה שאלות לדוגמא:

-האם בשנים האחרונות התזונה כוללת פחות מ5 כוסות ליום של ירקות ופירות?

-האם יש בפה סתימות אמלגם?

-האם יש שימוש במוצרי טיפוח כימיים כדוגמת סבון, שמפו, איפור וכדומה?

-האם בשנים האחרונות היתה צריכה של מים לא מסוננים, או מים מופלרים?

-האם צריכת החלבון היומית עולה על גרם חלבון לכל קילו ממשקל הגוף?

לתשובה חיובית לשאלה מחלק א משקל רב יותר מאשר תשובה חיובית לשאלה מחלק ב, ולתשובה חיובית לשאלה מחלק ב משקל רב יותר מאשר תשובה חיובית לשאלה מחלק ג'. על פי שקלול של התשובות החיוביות אפשר לדעת האם אנחנו נמצאים בסיכון לסרטן ולהחליט האם לבצע את הבדיקה.

לפני סיום עדיאל הדגיש עוד כמה נקודות חשובות לגבי טיפול ומניעת סרטן באופן כללי:

1)הסיכון העיקרי למלנומות הוא דווקא מנקודות חן שטוחות שנמצאות במקומות שלא חשופים לשמש, ולא משומות בולטות. קרם השיזוף, שמכיל כימיקלים הוא זה הגורם לסרטן. יורדי ים או חקלאים לא סובלים כלל ממלנומות. הביקורת השנתית אצל רופא עור לא תורמת דבר, כיוון שהרופא לא נותן את דעתו על הנקודות השחורות הכהות והשטוחות למרות שהן המסוכנות ביותר.

2)חשיפה לקרינה חשמלית וקרינת WiFi גם היא מעלה את הסיכון לסרטן. ילדים הם אילו שהכי רגישים לקרינה וגם חשופים אליה, לכן כמות הילדים שחולים בסרטן גדלה לאחרונה באלפי אחוזים.

לסיכום: הסרטן היא לא מחלה מפחידה אם מגלים אותה בשלב מוקדם. בארה"ב קוראים לסרטן "The Big C"   אולם עדיאל לא מפחד לקרוא לילד בשמו. הסרטן הוא מושג שאנחנו יצרנו כחלק מהפחד, אולם גילוי מוקדם שלו פשוט לטיפול, בדיוק כמו שפעת או צינון.

לירון לסר הוא מומחה לבריאות טבעית, עוזר לאנשים לשפר את בריאותם ולהחלים ממחלות השפע כגון סוכרת, לחץ דם, כולסטרול, עודף משקל ועוד.  לאתר של לירון : www.lironlasser.co.il

 

 ספרים נלווים: 

דלג לתוכן מרכזי