מינרלים למתחילים – חלק שני

 

 

מתוך הספר: נטורופתיה   

 

 

מינרלים הם יסודות או יונים, המהווים את האפר הנוצר משריפת מזונות.
המינרלים מסיסים במים ולכן הם משפיעים על איזון הנוזלים בגוף וכן על איזון חומצה-בסיס. כמו כן, הם חשובים לבריאות תקינה, לחילוף חומרים ולמניעת מחלות.
חלק מהמינרלים יכול להיספג ולנוע בחופשיות בדם ואחרים חייבים נשאים שיעזרו להם בספיגה ויובילו אותם בדם.
רוב המינרלים נאגרים בגוף ולכן כמות עודפת שלהם עלולה להיות רעילה.

 

קיימת חלוקה של המינרלים, לפי הכמות היומית הנדרשת לגוף:
• מינרלים שהכמות היומית הנדרשת שלהם היא מעל 100 מ"ג ליום, נקראים מאקרומינרלים. בקבוצה זו נמצאים המינרלים סידן, זרחן, מגנזיום, נתרן, אשלגן וכלור.
• מינרלים שהכמות היומית המומלצת מהם היא פחות מ-100 מ"ג ליום, נקראים מיקרומינרלים או יסודות קורט. בקבוצה זו נמצאים המינרלים ברזל, אבץ, מנגן, יוד, כרום, סלניום, נחושת, גופרית, מוליבדנום, קובלט, פלואור, סיליקון ונאדיום, ניקל, בורון ועוד.

 

במאמר זה נכיר את המיקרומינרלים (יסודות קורט).

ברזל Fe) Iron)
חשיבות הברזל רבה, בהיותו חלק מחלבון שנקרא המוגלובין (הנמצא בכדוריות הדם האדומות) וחלק מחלבון מיוגלובין הנמצא בשריר. ההמוגלובין נקשר לחמצן ומוביל אותו בדם (בתוך הכדוריות האדומות) לכל תאי הגוף.
הכדוריות האדומות הן המאגר הגדול ביותר בגוף לברזל. מאגרים אחרים נמצאים בכבד, בחלבון הנקרא פריטין (Ferritin), בטחול, במוח-העצם ובחלבון בדם הנקרא טרנספרין (Transferrin). מאגרי ברזל נמוכים בדם מתבטאים בבדיקת דם לרמת הטרנספרין בו. כמו כן, הברזל הוא אחד ממרכיבי חומצת הקיבה HCL.

מקורות הברזל במזון הם: איברים פנימיים מהחי, חלמון ביצה, קטניות, עלים ירוקים, ירקות ירוקים, משמש, שזיפים מיובשים וצימוקים.
תסמינים של מחסור בברזל
מחסור בברזל נפוץ מאוד בקרב נשים בהריון ונשים בגיל הפוריות (בגלל מחזורי הווסת), בקרב טבעונים ובקרב ילדים ותינוקות. יש מקרים בהם מאגרי הברזל נמוכים ולמרות זאת, הגוף לא מפתח מחסור בברזל. הדבר יתבטא בבדיקת טרנספרין נמוכה וברמת המוגלובין תקינה. מצב כזה קיים אצל 90% מהאוכלוסייה.
עייפות, חולשה, סחרחורות ודפיקות לב מהירות, הם תסמינים המתקשרים כולם לאנמיה – חוסר דם. במחקרים רבים הוכח הקשר בין מחסור בברזל לבין התפתחות של אנמיה.
תסמינים נוספים של מחסור בברזל: צריבה בלשון, סדקים בזוויות של השפתיים, בעיות עיכול, חוסר תיאבון, בעיות למידה, היפראקטיביות אצל ילדים.

אבץ Zn) Zinc)
האבץ נוטל חלק בהרכב של כ-20 אנזימים וכן משתתף בהרכב האינסולין.
ריכוז גבוה של אבץ נמצא בעיניים, בכבד, בשרירים ובמערכת הרבייה אצל הגברים. האבץ מעורב בפעילות מערכת החיסון ומזרז את ייצור הלייקוציטים – אחד מסוגי כדוריות הדם הלבנות, הפועלות כנגד זיהומים.
במחקר שנערך על-ידי המכון למדעי המזון והתזונה בפריז, נצפתה ירידה מובהקת בתחלואת מערכת הנשימה, בקרב משתתפי הקבוצה שנטלה אבץ.
המינרל ידוע גם כמסייע בטיפול באקנה. הוא מועיל ומזרז את הגלדת הפצעים והוא חיוני לפעילות הבלוטות והורמוני הרבייה. כמו כן, הוא מחזק זיכרון וריכוז.
מקורות האבץ במזון הם: כבד, בשר, ביצים, קטניות, דגנים מלאים, אגוזים, צדפות ושמרים.
תסמינים של מחסור באבץ: אקזמות בעור, נשירת שיער, ריפוי איטי של פצעים, בעיות גדילה, התפתחות מינית לקויה, בעיות באיכות הזרע, בעיות שינה ורגיעה.

יוד I) Iodine)
היוד הוא חלק מהורמון התירוקסין, המיוצר על-ידי בלוטת התריס. התירוקסין אחראי על קצב חילוף החומרים בגוף האדם, כלומר, על היכולת לייצר אנרגיה מהמזון שאנו אוכלים.
מקורות היוד במזון הם: דגים, פירות-ים, ביצים, חסה, מוצרי חלב, צימוקים.
תסמינים של מחסור ביוד: כאשר רמת היוד בדם נמוכה, תאי בלוטת התריס מתרחבים כדי לקלוט כל מולקולה של יוד שהם יכולים. התרחבות זו של בלוטת התריס נקראת גוייטר או זפקת וזוהי בעצם מחלה של מחסור ביוד המתבטאת בדיבור איטי, בעלייה במשקל, בעצירות, באי-סבילות לקור, בדופק מואט ועוד.
אישה בהריון הסובלת ממחסור ביוד, עלולה ללדת תינוק שמוחו אינו מפותח כראוי – מצב הקרוי קרטיניזם, המאופיין בהתפתחות פיזית ומנטלית לקויה.

כרום Cr) Chromium)
הכרום הוא מינרל הכרחי המשפר את המטבוליזם (חילוף חומרים) של הפחמימות, בעיקר אצל אנשים מבוגרים. הכרום מסייע בייצור האינסולין, באיזון הפרשתו בהמשך היום ובוויסות רמות הסוכר בדם.
האינסולין משפיע על תהליכים אנבוליים בשריר וכמו כן, מווסת את רמות הטריגליצרידים והכולסטרול בדם. לכן, מינרל הכרום מסייע בשמירה על המשקל, הוא מגביר את בניית השרירים ומשפר שריפת שומנים.
מקורות הכרום במזון הם: שמרי בירה, מזונות ממקור חי, דגנים מלאים ונבט חיטה.
תסמינים של מחסור בכרום
במצבי מחסור של כרום נפגעים ייצור והפרשת האינסולין. מצב זה יכול לגרום מצד אחד להיפוגליקמיה (רמת סוכר נמוכה בדם) המתבטאת בדופק מהיר, כאבי ראש, רעד וסחרחורת, קשיי ריכוז, בלבול, תוקפנות ואפילו חרדה ודיכאון, ומצד שני, לרמות סוכר גבוהות בדם ולהתפתחות של טרשת עורקים – היצרות של כלי-הדם.

סלניום Se) Selenium)
הסלניום הוא אחד מיסודות הקורט המתפקד כחלק ממולקולה גדולה יותר, בעיקר באנזימים שונים ופועל בשיתוף עם ויטמין E. הפעילות האנזימתית העיקרית שלו היא נטרול הרדיקלים החופשיים. הסלניום הוא רכיב חיוני בתהליך יצירתו של אחד מהחשובים בנוגדי החמצון, גלוטתיון פראוקסידאז, הנלחם ברדיקלים החופשיים. לסלניום יש תפקיד מרכזי בשמירה על תפקודה התקין של מערכת החיסון – תפקיד הבא לידי ביטוי במלחמתו בווירוסים שונים, ביכולתו לתקן נזקים הנגרמים לתאים ובמניעת התפתחות של מחלת הסרטן.
במחקר שנערך במשך 4.5 שנים בקרב 1,312 אנשים בגיל ממוצע של 63, נרשמה ירידה של 63% בהופעת סרטן הפרוסטטה (ערמונית), 58% בהופעת סרטן המעי הגס ו-45% בהופעת סרטן הריאות, בקרב אותם נחקרים שנטלו השלמה תזונתית של סלניום. כמו כן, בקבוצה זו נפטרו 29 אנשים במהלך המחקר, לעומת 57 אנשים בקבוצת הביקורת

מקורות הסלניום במזון הם: דגנים מלאים, אגוזי ברזיל, מאכלי-ים, שמרי בירה ודגים.
תסמינים של מחסור בסלניום
מחקרים רבים מוכיחים כי אנשים הסובלים ממחסור בסלניום, נמצאים ברמת סיכון גבוהה יותר ללקות במחלות זיהומיות ובמקרים מסוימים אף באיידס. זאת, בשל תפקידו המרכזי של הסלניום בשמירה על תפקוד תקין של מערכת החיסון. בנוסף, אנשים עם מחסור בסלניום עלולים ללקות בסוגי סרטן שונים.
היות שרמת הסלניום בגוף הולכת ופוחתת עם הגיל, יכולה נטילתו כהשלמה תזונתית להיות יעילה במיוחד בגיל המבוגר.

נחושת Cu) Copper)
התפקיד המרכזי של הנחושת בגוף האדם קשור ליכולת הגוף לקלוט, להניע ולנצל את הברזל. כלומר, הנחושת נחוצה בתהליכים רבים הקשורים לנשימה ולשחרור אנרגיה. בנוסף, הנחושת היא מרכיב בייצור הקולגן (חלבון ברקמת החיבור) ובבניית ההורמון אדרנלין ונמצאת בוויטמין 12B.
מאגר הנחושת הגדול ביותר בגוף הוא הכבד ועודפי הנחושת מופרשים במרה.
מקורות הנחושת במזון הם: אבוקדו, פטריות, קטניות, שוקולד, אגוזים, נבטי חיטה, חמניות, סובין ושיפון.
תסמינים של מחסור בנחושת
• תשישות ואנמיה. במחקר שנערך בקרב נשים בהריון שסבלו מאנמיה, התגלו רמות נמוכות של נחושת בדם.
• ירידה במספר תאי הדם האדומים, הלבנים ותאי דם לבנים מסוג נייטרופילים הנלחמים בחיידקים.
• ירידה בכמות הסידן בעצמות.

מנגן Mn) Manganese)
מאגרי המנגן בגוף האדם נמצאים בעיקר בעצמות, בבלוטת יותרת המוח (ההיפופיזה), בכבד, בכליות וברקמות הרכות. המנגן חיוני לפעילות תקינה של מספר אנזימים, להתפתחות מערכת העצבים, לבנייה של סחוסים ולחילוף החומרים של חומצות אמיניות ופחמימות.
מקורות המנגן במזון הם: דגנים מלאים, עלים ירוקים, קטניות ואגוזים.
תסמינים של מחסור במנגן: פעילות מוחית לקויה כמו אצל חולי-סכיזופרניה, חוסר איזון באוזן התיכונה הגורם לסחרחורות, בעיות התפתחות, פוריות לקויה, הפרעות בעיכול, בעיקר של שומנים.

גופרית S) Sulfur)
הגופרית נמצאת בחלק מהחלבונים, בעיקר בחומצת האמינו מתיונין ובחומצת האמינו ציסטאין. היא אחראית על שמירת מבנה החלבון המיוחד, המאפשר לו לבצע פעילות הייחודית לו – לדוגמה, פעילות אנזימתית או פעילות של טיהור רעלים מהגוף.
החלבונים המכילים גופרית מתחברים אחד לשני ומחזקים את המבנה שלהם. העור, השיער והציפורניים מכילים חלבונים חזקים כאלה. הגופרית נמצאת גם במבנה האינסולין ובביוטין. כמו כן, הגופרית חשובה לשמירה על פעילות תקינה של המפרקים
מקורות הגופרית במזון הם: גבינת קוטג', בשר בקר, בשר כבש, זרעי שומשום מלא, אגוזי ברזיל, חזה עוף, שעועית לבנה, בצל, שום, כרוב, תרד, צנון ואבוקדו.
תסמינים של מחסור בגופרית
נמצא כי רמות נמוכות של חומצות אמיניות גופרתיות מפחיתות את ייצור אנזים הגלוטתיון במוח. במצב כזה, הסיכון להתפתחות טרשת העורקים (מחלה הקשורה להיצרות של כלי-הדם) עולה. פגיעה זו בזרימת הדם למוח יכולה אף לגרום לשבץ מוחי.

מוליבידנום Mo) Molybdenum)
המוליבידנום בגוף האדם משמש כמרכיב בחלק מהאנזימים וככזה, הוא חשוב בנשימה התאית, בייצור חומצות הגרעין דנ"א (DNA) ורנ"א (RNA) בתאים, בשמירה על שלמות קרומי התאים ובפעילות נוגדת רדיקלים חופשיים.
מקורותיו במזון הם: דגנים מלאים, קטניות ועלים ירוקים.
תסמינים של מחסור במוליבידנום: אנמיה והפרעות נוירולוגיות אנזימתיות קשות, בעיקר אצל יילודים ותינוקות, פיגור שכלי ובעיות ראייה בגלל פגיעה בייצור אנזימים שונים, קוצר נשימה, קצב לב מהיר, בחילות והקאות, אובדן התמצאות.

ונדיום V) Vanadium)
הוונדיום הוא בעל פעילות דומה לפעילות המטבולית של האינסולין ולכן הוא משפר את רמות הסוכר בחולי-סוכרת. כמו כן, הוא מחזק פעילויות אנזימתיות רבות, בין היתר בנייה של חומצות הגרעין דנ"א ורנ"א וכן משפר את פעילות משאבת נתרן-אשלגן בתאים. הוונדיום נאגר בגוף בכבד, בכליות ובעצמות.
מקורות הוונדיום במזון הם: דגנים מלאים, סויה, פטרוזיליה, ביצים, גזר, שום, עגבניות, גרעיני חמניות, תירס ושעועית.
תסמינים של מחסור בוונדיום: בעיות באיזון רמות הסוכר בדם, לחץ-דם גבוה, דיכאון.

קובלט Co) Cobalt)
הקובלט משפיע על ייצור הסרוטונין בגוף וכמו כן, הוא נוטל חלק בחילוף החומרים של ויטמין 12B ומהווה חלק מהמולקולה של ויטמין זה.
מקורות המינרל במזון דומים לאלה של ויטמין 12B: מזונות מהחי ובעיקר מוצרי בשר.
תסמינים של מחסור בקובלט
מחסור של המינרל יכול לגרום לעלייה ברמות ההומוציסטאין בדם, מטבוליט הנוצר בתהליך ייצור חומצת אמינו ציסטאין ועלייה זו ברמות ההומוציסטאין, מעלה באופן משמעותי את הסיכון למחלות לב וכלי-דם.

בורון Bor) Boron)
מינרל הבורון חשוב לשמירה על צפיפות עצם תקינה, בכך שהוא מונע את איבוד הסידן בשתן, בעיקר במקרה של מחסור במגנזיום, בוויטמין D ובאשלגן.
הבורון חשוב בחילוף החומרים של שומנים, בייצור אנרגיה, בתפקוד תקין של המוח ובתפקוד מערכת החיסון. הבורון משפיע גם על רמות ההורמונים הסטרואידים הטסטוסטרון והאסטרדיול.
מקורות הבורון במזון הם: קמח סויה, בוטנים, שקדים, צימוקים, אגסים, ברוקולי, תפוחי-עץ, גזר ודבש.
תסמינים של מחסור בבורון: מחסור בבורון גורם לתפקוד לקוי מבחינה מוטורית, לבעיה בריכוז ולירידה בזיכרון לטווח קצר.

פלואור F) Fluoride)
לפני עשרות שנים נמצאה במחקרים חשיבות רבה לשימוש בפלואור במזון ובשתייה לבריאות השיניים, למבנה העצמות ולמניעת עששת. אולם, בשנים האחרונות מתפרסמים יותר ויותר מחקרים על הבעייתיות של הפלואור. בין היתר נאמר כי הפלואור חשוד כמסרטן, על-פי ארגון הבריאות העולמי ה-IRAC.
מקורות הפלואור במזון הם: מי השתייה, אצות-ים, דגים, סלק, חיטה, כרוב, חסה ותה.
תסמינים של מחסור בפלואור: לא ידועים.

תסמינים של עודף בפלואור
• הפלואור נאגר בגוף בעיקר במוח ויכול לגרום לנזק במערכת העצבים המרכזית (עמוד שדרה ומוח), לירידה במנת המשכל, לאלצהיימר, לדימנציה, לבעיות קשב וריכוז ולבעיות למידה, כמו שהוכח במחקר שנערך בבית-הספר לרפואה בהרווארד.
• השפעה רעה על הפרשת ההורמונים המאזנים את רמות הסידן בגוף – הקלציטונין והורמון יותרת התריס. תפקיד הקלציטונין המופרש מבלוטת התריס, הוא להכניס סידן לעצמות ולעומתו, הורמון יותרת התריס אחראי להוצאת הסידן מהעצמות. כאשר קיים חוסר איזון בהפרשה שלהם, ייתכן דלדול העצם ואוסטאופורוזיס.