על הבלי הדיאטות דלות הפחמימות

דיאטת מיעוט הפחמימות וריבוי השומנים (מהחי) שהחלה בימי אטקינס בשנות השבעים חוזרת ועולה שוב ושוב בצורות שונות ומשודרגות והציבור אובד עצות, מפני שכל המחקרים מתבלבלים לגמרי בהבחנה בין פחמימות בריאות ובין פחמימות מזיקות.

קחו למשל עוד מחקר כזה, שהתפרסם לאחרונה, בדבר חשיבותם של השומנים מן החי ועל הנזק שמסבות הפחמימות להרזיה ולבריאות. מה שקובע המחקר הזה דומה למה שאמר אטקינס כבר ב- 1972: התחילו לאכול שומנים מהחי והשליכו את כל הפחמימות מהצלחת.

כדי להבהיר את הכשל הלוגי בכל המחקרים הללו בחרתי לצטט קטע קצר על הבלבול בנושא הפחמימות מתוך ספר חשוב שייצא בקרוב בהוצאת פוקוס, המוקדש לנושא טבעונות בריאה:

"באוכלוסיות שבהן שכיחות גבוהה של מחלות כרוניות, רוב האנשים אוכלים פחמימות בצורותיהן המזוקקות והמעובדות. מה שמייחד את האוכלוסיות הבריאות ביותר בעולם, שרובן ניזונות מתפריט עשיר בפחמימות, היא העובדה שהן אוכלות פחמימות לא מזוקקות. זו סיבה אחת מני רבות לכך שרוב מומחי הבריאות מסכימים כיום שפחמימות מזוקקות או מעובדות עלולות להזיק לבריאותנו. תובנה זו הובילה לעידן חדש בהבנה שלנו לגבי הפחמימות, אך יצרה גם בלבול רב בין המושגים.

"במשך שנים רבות, הפחמימות נחלקו לשתי קטגוריות עיקריות: פחמימות פשוטות (סוכרים( ופחמימות מורכבות (עמילנים). פחמימות פשוטות נחשבו למזיקות ופחמימות מורכבות נחשבו לטובות. אולם כיום, ידוע לנו שהנחה זו הייתה פשטנית מדי, ובעיקר לא מדויקת. החלוקה בין פחמימות פשוטות למורכבות קשורה אמנם למבנה שלהן, אך אין לה השפעה כלשהי על בריאות האדם. פחמימות פשוטות עשויות להיות בריאות כאשר הן מגיעות מפירות וירקות לא עמילניים, ואילו פחמימות מורכבות שמקורן בקמח לבן ועמילנים מזוקקים אחרים אינן בריאות כלל.

"איכות הפחמימה והשפעתה על בריאותנו תלויה בשאלה: האם אכלנו אותה בצורתה הטבעית? כאשר אנחנו אוכלים פחמימות בצורת ירקות, פירות, קטניות, דגנים מלאים, אגוזים וזרעים, הן מגיעות יחד עם ויטמינים, מינרלים, חלבון, נוגדי חמצון, פיטוכימיקלים, סיבים תזונתיים וחומצות שומן חיוניות וידוע כי מזונות צמחיים ומלאים אלה קשורים באופן הדוק לירידה בסיכון למחלות. מכיוון שכל כך הרבה בלבול וחששות שווא אופפים את נושא הפחמימות, רצוי שתדעו להבדיל ביניהן. "

לדעתי, הגיע הזמן שהמדענים יפסיקו להתייחס לכל הפחמימות כאל מקשה אחת ויתחילו לעשות הפרדה ברורה ביניהם. לאור כל זאת, אני מציע לכם לקרוא שוב את סיכום המחקר בקישור לעיל ולהשתתף אתי בתהייה על הסיבות לפרסומם של מחקרים כאלה.

אני מבקש להעלות כמה הסברים מדוע נוח לתעשיות המזון לבלבל את כולנו:

1. תעשיית המזון מן החי יכולה להציג עצמה כתעשייה של בריאות, מפני שהיא אכן  הרבה יותר בריאה מתעשיית הפחמימות המזוקקות, שנחשבת בצדק כאחראית לכל התחלואה המודרנית. יהיה לה קשה יותר להציג את יתרונותיה מול פחמימות טבעיות.

2. תעשיית הפחמימות יכולה להתגאות בכך שפירמידות המזון הרשמיות בעולם המערבי מציבות בבסיס הפירמידות את הפחמימות המזוקקות למיניהן יחד עם הפירות והירקות, כך שהצרכן ההדיוט רואה אותן בדרגת חשיבות דומה וחושב לתומו שמוצרי מאפה ופסטות טובים לבריאותו כמו פירות וירקות.

3. למועצות הירקות והפירות בכל העולם המערבי אין את העוצמה הכלכלית המספקת לממן מחקרים שיוציאו אותה מקטגוריית ה"פחמימות" ויקצו לה קטגוריה ראויה בפני עצמה תחת השם "פחמימות טבעיות".

ועד שזה יקרה, לא נותר לנו אלא להיות צרכנים נבונים של מזון ושל דעת.

 ספרים נלווים: