להפוך את כל האבנים: ישראלים מחלימים מסרטן כנגד כל הסיכויים

מאת דורית ראשוני-מנדיל
במהלך ההיריון התגלה בגופה סרטן שד גרורתי במצב מתקדם. לאחר שהגיעה למצב סיעודי, פנתה לטיפולי רפואה משלימה, שינתה כליל את אורחות חייה והיא עדיין כאן, עם נסיגה משמעותית של כל הגידולים. קטע מתוך ספר חדש, המתעד סיפורים יוצאי דופן של מחלימי סרטן בישראל

מתוך הספר: להפוך את כל האבנים

"בתוך כל ההמולה הזו הרגשתי שהמוח שלי נותן פקודות לגוף להירפא".
- אור

אור (שם בדוי) גילתה בשלבי היריון מתקדמים עם בתה השנייה כי יש לה סרטן שד גרורתי עם גרורות רבות באגן ובעמוד השדרה וגידול בגודל 4.5 ס"מ בשד הימני.

"בתוצאות הפט סי-טי האגן היה מחורר לגמרי, נראה כאילו עמדתי מול כיתת יורים. בזמנו, לא ברור היה לרופאים איך בכלל עמדתי", היא מספרת. "סחבתי היריון במצב מפורק לגמרי בגלל אבחנה שגויה של צליעתי כממצא אורתופדי. מאדם שהיה רגיל להימצא כמעט תמיד בשליטה מלאה, הגעתי למצב סיעודי עוד במהלך ההיריון. בנוהל חירום יילדו את התינוקת בשבוע מוקדם ובניתוח קיסרי, לא יכולתי להחזיק אותה בגלל קריסה גופנית מוחלטת.

"כמה ימים לאחר הניתוח הקיסרי קיבלתי סידרה של ארבעה-עשר טיפולי קרינה שהחלישו אותי עוד יותר. ישנתי 14 שעות ביום במשך חצי שנה, בזמן שבעלי ומשפחתי פרשו מעיסוקיהם לכמה חודשים וגידלו את שתי בנותינו. בשעות הערות שלי ישבתי בחצר הבית, משקיפה על הנוף הקסום אצלנו במושב. בתוך כל ההמולה הזו וחוסר האונים הפיזי הרגשתי שהמוח שלי נותן פקודות לגוף להירפא, להחלים ברמה התודעתית, מתוך תחושה של אין ברירה.

"החלטתי שאני הולכת להישאר פה והייתה לי תחושה עמוקה שאנצח את הסטטיסטיקה האכזרית. אבל גם ידעתי שתידרש המון עבודה כדי שזה יקרה וידעתי שתידרש התמדה וסבלנות. אני חילונית ולמרות זאת התפללתי וגם התפללו עבורי. הייתה לי אמונה גדולה בעצמי וביכולת הריפוי שלי, אולי דווקא מתוך היכרות עם עולם הרפואה והידיעה שחולים יוצאי דופן ישנם בכל תחום של הסטטיסטיקה הרפואית, אותם חולים שנמצאים בזנבות ההתפלגות הנורמלית. החלטתי שאני אצא מזה. היו לי חזיונות ובאחד מהם ראיתי מאסטר בסין שיכול לרפא אותי. זה היה אחד הדברים שהשפיע עלי לתרגל צ'י-קונג כמה שעות ביום."



תנו לנו לייק וקבלו את מיטב המאמרים של "פוקוס"

אור התפטרה מעבודתה כמנהלת פרויקטים ומהנדסת מכשור רפואי והתמסרה לריפוי.

"החלטתי שאת כל יכולותיי בתור מנהלת פרויקטים אנתב לכיוון של הבראה, עם תוכניות עבודה ומתוך ידיעה כי יעדי הזמן עשויים להיות גמישים", כך היא אומרת בחיוך, "החלטתי להניח את המוח האנליטי שלי בצד לכמה חודשים ולתת לאמונה בקסם וביכולות הריפוי של הגוף להשתלט עלי, לשם שינוי".

בהמלצת המטפלת שרון בר-גיל התחילה לקחת תוספי תזונה, בנוסף, נרשמה ללימודי צ'י-קונג בקמפוס ברושים, פנתה לדיקור סיני, הוסיפה לתזונה מיצים ירוקים, מיץ רימון מדי יום, ועברה למזון אורגני. אור צועדת ארבע פעמים בשבוע, פעמיים בשבוע מתרגלת פילטיס ופעמיים יוגה. קופצת מדי יום על טרמפולינה ועם כל זה משתדלת לחיות כרגיל עם משפחתה. בנוסף, מקפידה לשמור על הומור וחיוך בתוך כל הכאוס ועל אף הקושי.

חמישה חודשים לאחר האבחנה, כאשר אור מקפידה על כל המרכיבים המוזכרים כאן, בבדיקת פט סי-טי. נצפתה נסיגה של כל הגידולים ולא הייתה קליטה בגוש בשד ימין.

הסיפור של אור אינו עומד בקריטריונים של עמותת תעצומות למבריאים מיוחדים מכיוון שעדיין לא עברו חמש שנים מאז היעלמות הגרורות, ובכל זאת ההיעלמות של הגרורות מהעצמות היא יוצאת דופן ומרשימה, וכל מה שאור עושה מעורר השראה ומאוד מחזק אותי.

 ספרים נלווים: 

דלג לתוכן מרכזי