הרעלה ממתכות כבדות

עופרת, כספית, קדמיום, נחושת ואלומיניום הן מתכות כבדות הנוטות להצטבר בתוך המוח, הכליות, בלוטת התירואיד, העור, העצמות, הכבד ודרכי הנשימה ולפגוע במערכת החיסון. איך הן מגיעות אלינו לגוף, מה הם סימני ההרעלה וכיצד ניתן לטפל בדרך טבעית?

מתוך הספר: נטורופתיה - כוח הריפוי העצמי של הגוף

אחד ממקורות הזיהום העיקריים, הן המתכות הכבדות שאנו יכולים להיחשף להן דרך המזון, האוויר, המים ועוד. במחקר שנערך בדגימות של 835 ירקות עליים התגלו ב-97% מהירקות זיהומים של מתכות כבדות, בחריגה של למעלה מ-39% בכל אחת מהמתכות שנבדקו.

תחת ההגדרה "מתכות רעילות" נכללים: עופרת, כספית, קדמיום, נחושת ואלומיניום. מתכות אלה נוטות להצטבר בתוך המוח, הכליות, בלוטת התירואיד, העור, העצמות, הכבד ודרכי הנשימה ולפגוע במערכת החיסון. כמו כן הן עלולות לשבש את התפקוד הנורמלי של הגוף. נמצא שרוב המתכות הכבדות הנמצאות בגוף, הגיעו אליו כתוצאה מזיהום סביבתי.

סימני ההרעלה הראשוניים עקב זיהום מתכות יכולים להיות: חוסר ריכוז, כאבי ראש, עייפות, כאבי שרירים וקשיי עיכול.



ממצאים חריגים גם בפירות וירקות (צילום: ISTOCK)

עופרת היא אחת מהמתכות הרעילות ביותר. היא נאגרת במערכת העצבים המרכזית, בעצמות, בבלוטות ובעור. מקורות הזיהום של עופרת הם: סיגריות, צינורות עופרת, צבעים, דבקים לשמשות, דלק, פחיות שתייה, צבעים לשיער, תרופות, מי-שתייה, אדמה ואבק. העופרת פוגעת בכדוריות הדם האדומות, בכליות ובמערכת העצבים. רמות גבוהות של עופרת מתחברות לסידן שבמערכת העצבים וגורמות להיחלשות היכולת הקוגניטיבית. כמו כן, הן תופסות את מקום האבץ בפעילות האנזימתית וגורמות לפעילות לא נורמלית. כיוון שבתקופת ההריון קיימת חשיבות גבוהה לחילוף החומרים של הסידן בשלייה, חשיפה לעופרת עלולה להשפיע בצורה משמעותית על מעבר הסידן לשלייה ולפגוע בהתפתחות העובר. במחקרים אחרים נמצא, כי רמות גבוהות של עופרת אצל ילדים, גורמות לפגיעה במערכת החיסון, להצטננויות חוזרות ולהפרעות קשב וריכוז. כמו כן נמצא, כי חשיפה לעופרת יכולה לגרום למחלות כליה שונות.

הטיפול התזונתי– בנוסף לשיטות הניקוי השונות, מומלץ להקפיד על תזונה העשירה במזונות המכילים גופרית כמו שעועית לבנה, בצל, שום, כרוב, תרד וצנון. הסיבה לכך היא, שלגופרית יש תכונה הקושרת אליה את העופרת ומגבירה את הפרשתה החוצה. כמו כן, מזונות העשירים בסידן מומלצים אף הם, שכן סידן נוגד הרעלת עופרת. דוגמה לכך יכולים להיות מזונות עשירים בסידן, כמו סויה, ירקות עליים, שומשום, מולסה, שקדים וסרדינים.

קדמיום היא סוג נוסף של מתכת כבדה. היא נאגרת בעיקר בכליות ובכבד ומקורות הזיהום שלה הם: סיגריות, צבעי מאכל (צהוב וכתום), תעשיות הפלסטיק וסוללות. הקדמיום פוגע במערכת החיסון ומפריע לפעילות של תאי T בדם (סוג של כדוריות דם לבנות,הנלחמות בזיהומים בתאים). במחקרים אחדים הוכח קשר בין קדמיום לבין התפתחות של מחלות אוטואימוניות (מחלות בהן הגוף תוקף את עצמו באמצעות מערכת החיסון שלו). גם האבץ הפועל במערכת החיסון ומפעיל מערכות אנזימטיות רבות, נפגע מנוכחות הקדמיום. התסמינים של הרעלת קדמיום קשורים ליתר לחץ-דם. נמצא כי הקדמיום משפיע לרעה על הכליות וגורם לעלייה של לחץ-הדם. תסמינים נוספים יכולים להתבטא באבדן חוש הטעם והריח, חוסר תיאבון ונשירת שיער.

הטיפול התזונתי– להרבות באכילת מזונות העשירים בברזל כמו שומשום מלא, פירות יבשים, קטניות, שקדים אגוזים ועלים ירוקים, כיוון שהברזל מפריע לספיגת הקדמיום. במחקר שנערך ביפן בקרב 25 נשים בגילאי 23-20 נמצא, כי רמות הקדמיום בדמם היו ביחס הפוך לרמות הברזל.

אלומיניום היא מתכת רעילה הנאגרת בעיקר במוח, במערכת העצבים המרכזית, בעצמות, בכליות ובכבד. מקורות הזיהום לאלומיניום הם: סירי אלומיניום וסכו"ם, סותרי חומצה, דאודורנטים, נייר כסף, אספירין וקופסאות שימורים.

האלומיניום משפיע על הפרשה מוגברת של הורמון ה-P.T.H (Para Thyroid Hormoneבמוח, הגורם להפרשה מוגברת של סידן מהעצמות ופוגע בוויסות הסידן בגוף. כמו כן, השפעת הפלואור והמגנזיום על איכות העצם עלולה להיפגע, כתוצאה מנוכחות של אלומיניום. נמצא שאלומיניום גם פוגע במערכת העצבים המרכזית (נמצא קשר בין רמות גבוהות של אלומיניום במוח ומחלת האלצהיימר). התהליך בו גורם האלומיניום לנזק בגוף אינו ברור, אך מחקרים מראים כי מתכת זו מעצימה ומגבירה אירועים חמצונים ודלקתיים בגוף, עד למצב של הרס הרקמות – מה שמסביר את התסמינים של הרעלת אלומיניום, ניוון תאי מוח וסניליות, ירידה בפעילות תקינה של הכבד והכליות והפרעות שינה.

הטיפול התזונתי – רצוי להעשיר את התזונה במזונות עשירים בסידן ומגנזיום, המגבירים את הפרשת האלומיניום מהגוף. מזונות עשירים בסידן יכולים להיות: סויה, ירקות עליים, שומשום, מולסה, שקדים וסרדינים ומזונות עשירים במגנזיום יכולים להיות: דוחן, חיטה, שיבולת שועל, שומשום, קטניות, פטרוזיליה ותאנים יבשות.

כספית היא מתכת רעילה נוספת, הנוטה להיאגר במוח ובמערכת העצבים ויכולה לגרום לפגיעה נפשית קשה, אפילו להפרעות פסיכיאטריות. מקורות הזיהום של כספית הם: דגים משומרים, חיסונים שונים, חומרי הדברה, תרופות משלשלות, דשנים כימיים, חומרי הברקה וסתימות אמלגם, המכילות, בין היתר, גם כספית. במחקר שנערך בקרב רופאי שיניים ואחיות הנחשפים לסתימות מסוג זה נמצא, כי הם נחשפו לרמות כספית גבוהות פי 4 מקבוצת הביקורת. כמו כן, נמצא קשר בין סכיזופרניה והרעלת כספית וכן כי חשיפה לאדי כספית בהריון,גורמת לבעיות התפתחות אצל תינוקות, בעיקר בעיות נוירולוגיות (עצביות).

הכספית נוטה להתאדות ולהישאף או להיאכל על-ידי בני האדם וגורמת לתסמינים במערכת העיכול כמו בחילות וכאבי בטן, תסמינים במערכת ההפרשה, נזק כלייתי וכן תסמינים במערכת העצבים המרכזית.

הטיפול התזונתי – רצוי להרבות במזונות העשירים בגופרית (הנקשרת לכספית ומגבירה את הפרשתה החוצה) כגון שעועית לבנה, בצל, שום, כרוב, תרד וצנון וכמו כן מזונות המכילים סלניום,המפחית רעילות של כספית ועוזר לתהליכי ניקוי הגוף, כגון דגנים מלאים, אגוזי ברזיל, דגים, ירקות טריים ומוצרי בשר.

נחושת היא מתכת הנחוצה לנו בכמויות קטנות לשם קליטת הברזל, ניצולו ויעילותו, בעיקר בתהליכי הנשימה. אולם היא נאגרת בכבד, בכליות, במוח ובעיניים ועלולה להיות רעילה, כשהחשיפה אליה מתרחשת בתאונות עבודה שונות ובזיהום סביבתי. מקורות הזיהום יכולים להיות: צינורות מים, אלכוהול, חומרי הדברה, סירי נחושת, פרמננט לשיער ומאכלים משומרים.

רעילות הנחושת מגבירה את הסטרס החימצוני, את הנזק לתאים ואת השינויים הניווניים במערכת העצבים, המתרחשים כתוצאה מחשיפה לחמצן. על הסטרס החימצוני אחראים חומרים הנקראים "רדיקלים חופשיים". כמו שציינתי קודם, חלק מהנזקים של רעילות הנחושת הם במערכת העצבים, מה שגורם לתסמינים כמו נדודי-שינה והיפראקטיביות. הרעלת נחושת יכולה להתבטא בצורת מחלת וילסון (מחלה תורשתית אשר נגרמת כתוצאה מחוסר יכולת להפריש עודפי נחושת). התסמינים האופיינים הם בדרך-כלל רעד, קשיחות איברים והפרעות דיבור. כיוון שקיימת גם פגיעה בספיגת האבץ, חלק מהטיפול במחלת וילסון, הוא מתן תוספי אבץ.

הטיפול התזונתי– כדאי להוסיף לתפריט מזונות העשירים בגופרית כמו שעועית לבנה, בצל, שום, כרוב, תרד וצנון, המונעים את פגיעת הנחושת בפעילותו של האנזים SOD (Super Oxide Dismutase), שהוא נוגד חמצון ופועל כנגד הסטרס החימצוני. חומצת האמינו ציסטאין, המכילה גופרית והמיוצרת גם על-ידי גוף האדם, מפחיתה את רעילות הנחושת בכבד. יש להתחשב בכך שעודף נחושת פוגע ביכולת הגוף לנצל חלבונים המכילים גופרית לניקוי הרעלים ולכן חומצות אמיניות המכילות גופרית, יכולות לעזור במקרה של הרעלת נחושת.

 ספרים נלווים: 
דלג לתוכן מרכזי