הבטן עושה צרות? יש פתרון!

כאשר מדברים על מחלות במערכת העיכול, מדברים על שתי מחלות עיקריות, למרות שישנם מחלות נוספות עדיין רוב הפתולוגיות של מערכת העיכול הינן:

1.    IBD – מחלות מעי דלקתיות (קרוהון וקוליטיס).

2.    IBS – תסמונת המעי הרגיז.

שני סוגי המחלות חולקות מאפיינים משותפים רבים, כאשר למחלות המעי הדלקתיות ישנו אבחון ספציפי אשר קובע אם המטופל לוקה בה ולגבי תסמונת המעי הרגיז האבחון נעשה ע"י דרך מאפיינים ודרכי שלילה.

IBD

עדי מכנה את מחלת ה IBD כתסמונת, מכיוון שהפגיעה במחלות הללו היא מערכתית ויכולה לפגוע בכל אברי הגוף , סיבה נוספת היא, שפשוט עדיין לא זיהו את מקור המחלה, או כפי שעדי מציינת "לא מצאו את החיידק" בנוסף כמו כל מחלה כרונית שמערבת דלקת הסיכון לסרטן עולה ובמחלות במערכת העיכול הסיכון של סרטן המעי הגס במיוחד.

מבחינה סטטיסטית גיל ההתפרצות של IBD הינם גיל ההתבגרות עד שנות העשרים המוקדמות, בנוסף ישנה גם התפרצות בגיל המאוחר (עדי מכנה התפרצות זאת LATE ON SET) בגילאים 60 עד 70.

שכיחות המחלה בשנות השבעים הייתה כ-6 חולים ל-100 אלף אבל כיום מדברים על יותר מ-200 חולים ל-100 אלף!!!

בארה"ב לבד ישנם כ 1.3 מליון חולים, בארץ כ-40 אלף חולים, ולא רק המספרים גדלים, גם גיל ההתפרצות יורד, עד ממש לגיל הינקות, למרות שבכל העולם מתחילה מגמה של ירידה זה לא קורה בישראל, דרך אגב ישראל מקום ראשון בעולם במחלות ה IBD (בהחלט לא סיבה לגאווה), למרות שבישראל בעבר רוב החולים היו ממוצא אשכנזי (הסיבה היא גנטית), היום טוענת עדי ,זה כבר לא המצב! לדבריה יש לה מטופלים ממוצא אתיופי,ערבי, בדואי, בקיצור אומרת עדי בחצי חיוך חצי אכזבה, במחלות IBD כולם שווים בארץ.

כאשר פורסים את מפת העולם ורואים היכן נמצאים הכמויות הגדולות של חולי ה-IBD מצטיירת תמונה עגומה של מדיונות המערב ביחס לשאר העולם, לצערנו הרב אפילו בסין רואים התחלה של עלייה עם הגעת תרבות המערב ותזונתה, כנראה שגם הגדולה במזרח תיפול וזה בסך הכול עניין של זמן.

 

עדי זוסמן 

IBS

נתחיל עם התיאור הציורי של עדי לגבי תסמונת המעי הרגיז – "מעי רגיש, שמידי פעם מתרגז ותפקידנו הוא להרגיע אותו"

הבעיה המרכזית לטענת עדי הוא האבחון הבעייתי של התסמונת –אין כרגע מכשור שיכול לאבחן את התסמונת ולכן האבחון נעשה ע"י תסמינים שהמטופל עצמו מספר שחווה, כרגע מאבחנים מספר סוגים:

1.    IBS-D – יותר תופעות של שילשולים

2.    IBS-C – יותר תופעות של עצירויות

3.    IBS-M – שילוב של עצירויות ושילשולים

4.    IBS-U – בלתי מוגדר

גם כאן המערב "מככב" בסטטיסטיקות ומוביל, בין 10 ל-20 אחוז מאנשי המערב מאובחנים, רק כדי לסבר את האוזן פי 4 מסכרת!

מבחינת הגילאים – רוב הלוקים בתסמונת הינם בגילאי 45 עד 60 ונתון מעניין נוסף, בעיקר נשים. עדי טוענת שמחקרים מראים שיש קשר בין ה-IBS אצל נשים להטרדות מיניות שחוו בעבר או חוות בהווה

מחלות נוספות שקשורות למערכת העיכול:

גסטריטיס - דלקת ברירית הקיבה. הסיבה הנפוצה ביותר לגסטריטיס בעולם המערבי הינה על ידי חיידק הנקרא הליקובקטר פילורי. חיידק הליקובקטר פילורי גם עלול לגרום לכיב קיבה.

גסטרופרזיס – שיתוק חלקי של הקיבה , פגיעה בתנועתיות הקיבה, המתבטאת בכך שריקון תוכן הקיבה אל המעי נמשך זמן רב יותר מהתקין

רפלוקס- הפרעה שבה נוזל חומצי מהקיבה עולה במעלה הוושט וגורם לתחושה של צרבת בחזה ובגרון ולדלקת. מציק מאד באיכות החיים, סיכון לסרטן הוושט אם לא מטפלים!

סעפת  – דיברטיקולוזיס היא מצב שבו חלקים מדופן המעי מתבלטים בצורת כיסים דרך שכבת השרירים נוצרים כיסים היכן שנשארות שאריות אוכל וכתוצאה מכך הופכים למודלקים (דיוורטיקוליטיס) בליווי של כאבי תופת. בעבר מחלה כזאת היה צצה בגיל 70 אבל היום רואים כבר שבגיל 30 ישנם חולים.

חדירות מעי – תופעה שהגיעה בגלל חוסר באוכלוסיית חיידקים טובה ותקינה (פרוביוטיקה), מעריכים שפתולוגיה זאת  היא שגורמת להרבה מהמחלות האוטואמיוניות, חלק מזה נגרם גם ממעבר חיידקי המעי הגס אל המעי הדק. אשר שונים בתפקידם והם אלו שכנראה גורמים לחדירות מעי, התוצאה של חדירות מעי הינה יכולת של חלבונים גדולים שלא התפרקו לחומצות אמינו קטנות להכנס אל זרם הדם, כאשר חלבונים גדולים נכנסים לזרם הדם שלנו הם "מעירים" את מערכת החיסון שלנו ומותקפים על ידה מכיוון שהיא אינה מזהה אותם ומפרשת אותם כגופים זרים שיש לסלק.

אז מה עושים:

·        קודם כל מה לא אוכלים\צורכים:

o       בשר אדום – לא ברור לגמרי, יש עדיין ויכוח אבל עדיף להמעיט

o       בשר מעובד – חד משמעית

o       שומן מוקשה ומוקשה חלקית

o       חטיפים

o       שמנים מזוקקים – קנולה,תירס ועוד, או כמו שאומרת עדי: הבקבוקים הצהובים האלה שנראים אותו הדבר במדף בסופר.

o       חלב – לא ברור, לא הוכח, כמובן עדיף להמעיט לפחות באלו העשירים בלקטוז

o       פחמימות פשוטות, סוכר לבן, קמח לבן ועוד

o       מזון מתועש

o       מזון מטוגן

o       מסטיקים וממתיקים

·        מה כן עושים:

o       יותר סיבים בתזונה טבעיים – ירקות,פירות דגנים מלאים.

o       לחולים במצב האקוטי ההזנה הנוזלית מאד עזרה.

o       דיאטת אלימינציה

o       מזון טבעי לא מתועש.

o       אכילה מסודרת

o       תוספי מזון – כורכום, אומגה 3

o       להימנע מקפה, משקאות תוססים שמכילים קפאין

o       דגנים מלאים

o       תזונה דלה בחלבון מהחי

o       שמנים בכבישה קרה

o       ביצים אורגנים

o       טופו לא מהונדס

o       לא לאכול שלא רעבים

o       מדיטציה להורדת סטרס

o       תמצית מנטה – תה מנטה – שמן מנטה

o       מיץ כרוב (לבעיות במערכת העיכול העליונה) הכי טוב לשלב אותו בכרוב קייל, מעלה יעילות.

דיאטת FODMAP

אפשרות נוספת לטיפול במחלות במערכת העיכול נקראת דיאטת FODMAP, ישנן עדויות שדיאטה דלת FODMAPs, כלומר- דלה בלקטוז, דלה בפרוקטוז, דלה בפרוקטנז, דלה בגלקטנז ודלה בסוכרים אלכוהולים יכולה לעזור ולהפחית את הסימפטומים ב- IBS .רכיבי מזון אלה אינם נספגים טוב והם יכולים לעבור התססה על ידי חיידקים במערכת העיכול דבר שמוביל לתסמינים של גזים, התנפחות והפרעה בתנועתיות של מערכת העיכול

דיאטה שמאד מזכירה דיאטת אלימינציה

הויכוח על הגלוטן

ללא ספק תגלית חדשה לרובנו, גם הגלוטן מעלה סיכון לחדירות המעי וזאת ע"י חלבון שנמצא בו ונקרא זונולין, חדירות לקויה של המעי היא מכנה משותף של מחלות אוטואימוניות רבות, בהן צליאק, סוכרת נעורים, טרשת נפוצה, דלקת מפרקים שגרונית ומחלה דלקתית של המעי. ברבות ממחלות אלו החדירות המוגברת נגרמת מרמות גבוהות מדי של זונולין.

נושאים נוספים שעדי העלתה במהלך ההרצאה:

·        דבר מאד חשוב שיש לומר בקשר למחלות הכרוניות – רובן לעולם לא יעלמו אבל ניתן להגיע לתקופת שקט של שנים ארוכות ולשפר את איכות החיים בצורה דרמטית.

·        לא לחפש פתרונות קסם באינטרנט, לחפש אנשי מקצוע.

·        נוגדי חומצה פוגעים בספיגת הברזל וה-B12 – זה לא תרופה לכל החיים!

·        סטרואידים נותנים במקרי קיצון, הנזק מהם גדול מאד, בעיקר לצפיפות העצם

·        שיש עצירות לשים לב לא להתמכר לחומרים משלשלים, גם אם הם טבעיים, המעי צריך ללמוד לעבוד בעצמו ולא להיות תלוי במוצרים מבחוץ

·        פעילות גופנית מאד עוזרת גם אם זה לא נראה לכם.

·        לא להגזים עם ההיגיינה, תנו לילדים להתלכלך קצת.

·        תרופות ובייחוד NSAID (תרופות מסוג נוגדי דלקת שאינם סטרואידים) לשים לב לא לקחת בגלל הנזק למערכת העיכול יש אופציות אחרות בתור משככי כאבים

·        שינה – אנשים שעובדים במשמרות צריכים להיות ערים למצבם יותר מאחרים בגלל שהם בסיכון גבוה יותר

·        צורת ההתרוקנות – לקנות שרשרף לשים בשירותים וכאשר שמתיישבים לשים את הרגליים על השרפרף כך שהברכיים מגיעות גבוה, כמו "בול פגיעה" של פעם.

·        ויטמין D – צאו לשמש ואל תפחדו, חוסר בו לטענת עדי מעלה סיכון לסרטן המעי הגס.

·        לא לשכב אחרי האוכל.

לסיכום

לא משנה איזה פתולוגיה יש לכם במערכת העיכול, תזונה בריאה, פעילות גופנית, שינה מספקת, והורדת סטרס הן האופציה הטובה ביותר בשבילכן על מנת להגיעה רימיסיה ארוכה, האמת זאת כנראה האופציה לכל פתולוגיה.

אייל גנור הוא סטודנט לנטורופתיה בבית הספר "מירב" של האוניברסיטה הפתוחה

 ספרים בנושא: