אימת הסטטינים - חלק שני של סיקור כנס מחלות לב וסוכרת

כולם אוהבים לספר לנו שיש קשר בין מחלות לב לבין כולסטרול "רע" (LDL) גבוה. הרופא הקונבנציונלי הממוצע יבטיח לנו שהכולסטרול הגבוה מאיים על חיינו, וכל שעלינו לעשות כדי למנוע מחלת לב הוא לקחת סטטינים או תרופה אחרת להורדת כולסטרול.

אך המציאות מראה משהו אחר לגמרי. בצרפת ובאנגליה יש רמות כולסטרול ולחץ דם דומות באוכלוסייה וכן שיעורי השמנה דומים, ולמרבה ההפתעה שיעור התחלואה הלבבית קטן פי 4 מאשר באנגליה. העובדה שהיקפי העישון בצרפת גבוהים יותר והפעילות גופנית שכיחה פחות אף מגבירים את הפרדוקס. מה שומר על הצרפתים? ככל הנראה אורח החיים הרגוע במיוחד שלהם הוא השחקן המרכזי. גם במדינות מערב אירופה של שנות ה90 בהשוואה למדינות מזרח אירופה, רואים קשר בין יציבות כלכלית וחברתית לבין תחלואה נמוכה, ללא קשר לרמות הכולסטרול. ביפן שיעורי הכולסטרול עלו משמעותית לאורך השנים ולעומת זאת שיעורי התמותה ממחלות לב פחתו. עובדות אלה ומחקרים רבים שהתפרסמו בעיתוני מדע נחשבים, מובילים אותנו למסקנה הברורה, כי אין קשר בין רמות כולסטרול לבין תחלואה לבבית.

למי קראת רע?

אם עדיין יש לכם ספק, חכו שתשמעו את זה: יתכן שרמות נמוכות של הכולסטרול "הרע" מסוכנות לכם, כך מראים מחקרים רבים שנעשו במדינות שונות בעולם וביניהן ישראל. זה אומר שאם בבדיקות הדם גיליתם שאתם מתקרבים לגבול הנורמה העליון, זה לא בהכרח אומר שאתם בסיכון, ואולי אפילו מעיד על יתרון בריאותי! מסתבר שמתחת לגיל 50 אמנם עדיף לשמור על כולסטרול נמוך, אך מגיל 50 ומעלה אין יתרון ברמות כולסטרול נמוכות, במיוחד בנשים. ככל שעולים בגיל ההשפעה של רמות גבוהות של הכולסטרול "הרע" על תחלואה הולכת ופוחתת.

ישנם סוגים שונים של הכולסטרול ה"רע". חלקיקי LDL קטנים וצפופים הם מסוכנים, אך חלקיקי LDL גדולים שצפיפותם נמוכה אינם מזיקים לנו כלל. הבדיקה בארץ אינה מבחינה ביניהם, ולא רק שמשקללת את כל סוגי הכולסטרול מסוג LDL אלא מוסיפה לתוצאה גם גורמים אחרים כגון טריגליצרידים.

אל לנו לשכוח שהכולסטרול חשוב מאוד לבריאותנו. הוא חלק אינטגרלי מהמעטפת של כל תא ותא בגופנו. הגוף זקוק לכולסטרול בכמות רבה יותר ממה שאנו מקבלים מהמזון, ולכן הכבד מייצר כולסטרול נוסף. מהכבד הכולסטרול עובר למוח ולכל הגוף, והגוף בין היתר מייצר ממנו ויטמין D והורמוני מין, ונעזר בו לספיגת ויטמינים מסיסי שומן.

איך עובדים עלינו?

אז למה בכל זאת כולם מפחדים מהכולסטרול? ניסוח רבותיי. מחקרים הם מאוד חשובים, אך חשוב לא פחות לדעת מי מממן אותם ואיך מפרשים אותם. הנה מחקר לדוגמה: ל-100 אנשים נותנים סטטינים (זוהי קבוצת הניסוי) ול-100 אנשים לא נותנים (זוהי קבוצת הביקורת). לאחר 3 וחצי שנים מגלים כי 3 מתוך ה-100 בקבוצת הביקורת חוו התקף לב לעומת 2 מתוך קבוצת הניסוי. הקורא הממוצע, גם ללא שום ידע ברפואה, יכול בקלות להבחין שההבדל בין נטילת סטטינים לאי נטילתם אינו משמעותי כלל וכלל. לפי המחקר, מתוך כל 100 אנשים הסטטינים מונעים התקף לב אחד. במילים אחרות 99% מהאנשים שלקחו סטטינים לא הרוויחו מכך כלום. מטא-אנליזות שנעשו מפרגנות לסטטינים אף פחות ומראות שמתוך מאות אנשים שלקחו סטטינים במשך שנים נמנע רק אירוע לבבי אחד. לצורך השוואה, תוסף אומגה 3 נמצא כמועיל הרבה יותר. עכשיו נחשו איך מציגים את המחקר הזה... מתעלמים מ-97% ממשתתפי המחקר וטוענים שמחקר מצא כי סטטינים מקטינים את הסיכון להתקף לב ב-33%. לא יפה. אם אתם שואלים את עצמכם למה שלמישהו יהיה אינטרס לקדם סטטינים אם הם לא באמת מועילים, התשובה היא כמובן אינטרסים כלכליים. לרובם המכריע של המחליטים אילו המלצות רפואיות לפרסם לציבור, יש קשרים פיננסיים בתעשיית התרופות, וחלקם גם מתפרנסים ממחקרים על כולסטרול ורוצים לשים את הכולסטרול במרכז תשומת הלב. מחקרים אחרים ממומנים על ידי חברות התרופות ולכן מלכתחילה מוטים לטובת לקיחת תרופות.

למי בכל זאת סטטינים עשויים לעזור?

סטטינים גורמים לעליית סוכר עד כדי סוכרת, לכאבי שרירים, לפגיעה בעצבים הפריפריים, לפגיעה בזיכרון ובתפקוד הקוגנטיבי ולירידת טסטוסטרון הקובע חשק מיני. לא תענוג גדול. אנשים עם גורמי סיכון כמו רמות כולסטרול או סוכר גבוהות ללא היסטוריה של מחלה לבבית, נמצאים בקטגוריית מניעה ראשונית. במניעה ראשונית לא נמצאה כל הצדקה לנטילת תרופות להורדת כולסטרול. לעומת זאת מי שחווה אירוע לבבי עובר לקטגוריית מניעה שניונית – מניעת ניתוח מעקפים או צנתור נוסף. מחקרים מצאו יתרון סטטיסטי מסוים בנטילת תרופות להורדת כולסטרול עבור מי שנמצא במניעה שניונית, ולכן אם אתם במניעה שניונית וכבר התחלתם טיפול בסטטינים, לא בטוח שכדאי להפסיק. סטטינים נמצאו מועילים במצבים של מחלת לב ידועה, IMT לא תקין, רובד טרשתי שממשיך לגדול, LDL גבוה במיוחד שלא יורד באמצעות שינוי אורח חיים, הימצאות גורמי סיכון רבים. כמו כן גברים מקבלים תועלת רבה יותר מנשים.

טיפ קטן לסיום: לעיתים לוקחי סטטינים מפתחים אי ספיקת לב כביכול ללא סיבה, מבלי לפתח התקף לב או תעוקת לב. הסיבה לכך היא שהסטטינים חוסמים את היצור הטבעי של קו-אנזים Q-10 בגוף. תוסף תזונה Co Q-10 עשוי למנוע את התופעה. רק במידה וקו-אנזים Q-10 לא מספיק כדאי להוסיף L-קרניטין ודי-ריבוז. שלושת התוספים הללו מזרזים את ייצור האנרגיה בגוף.

מעין ששון, בוגרת B.Sc. במדעי המוח באוניברסיטת בר אילן, ובוגרת רפואה תזונתית לפי שיטת הרמב"ם והמדע המודרני

לחלק הראשון של הסיקור
לחלק השלישי של הסיקור
לחלק הרביעי של הסיקור