חמאה: השומן הטוב

השם הרע שיצא לחמאה במחוזותינו מתברר כבלתי מוצדק: יש בה סלניום – נוגד חימצון נדיר וחשוב, לציטין – המפרק כולסטרול, והרבה פחות שומן רווי מכפי שנהוג לחשוב

מתוך הספר: שומנים טובים, שומנים רעים

 

בשנים האחרונות, לאחר שהמלחמה שהוכרזה על השומן מתחילה להתברר כלא מוצדקת, המומחים מתחילים להסתכל שנית על כמה מהשומנים שנחשבו בעבר לאסורים ביותר, ומסיקים שלחלק מהשומנים הללו יצא שם רע לשווא.
 
חמאה היא דוגמה טובה לכך. כמו שמן זית ושמנים אחרים שמכילים חומרים מועילים, גם בחמאה יש הרבה דברים טובים, כולל המינרל סלניום (selenium), שהוא נוגד חמצון פוטנציאלי, ויטמין A וכן לציטין (lecithin), שיש לו את היכולת "לפרק" כולסטרול.
 
ומה לגבי העובדה שחמאה היא שומן רווי? הרי ממנו יש לצרוך כמות מינימלית. התשובה היא, שחמאה מכילה בעצם רק 66% שומן רווי. 30% מהשומן בחמאה הוא חד-בלתי-רווי (monounsaturated) ו-4% הוא רב-בלתי-רווי (polyunsaturated). לגבי כולסטרול,  כף חמאה מכילה 33 מיליגרם - טיפה בים יחסית להגבלה היומית של 300 מיליגרם. בנוסף, חלק מחומצות השומן הרוויות שנמצאות בחמאה, הן מהסוג שלא גורם לרמות הכולסטרול לעלות באופן משמעותי.
 
לא מעלה כולסטרול. חמאה (istockphoto)
 
 
אז האם כדאי לאכול חמאה או לא?
 
כדי לענות על השאלה הזו, הבה נבדוק מחקר שנערך בצרפת, שבחן את הקשר בין תפקידן של חומצות השומן הרוויות לבין מחלות לב ועורקים. במשך עשרות שנים נאמר לנו, שהפחתה בצריכת השומנים הרוויים היא הדרך הטובה ביותר להימנע ממחלות לב, אך תוצאות המחקר לא הצליחו לספק הוכחה חד משמעית שאכן שומן רווי הוא האויב. ההוכחה היחידה היא, שכאשר הדיאטה עשירה בחומצות שומן אומגה-3, יש ירידה משמעותית בהתקפי לב ובמוות מהתקפי לב.
 
במילים אחרות, גם כאן המפתח הוא איזון. אם צורכים מספיק אומגה-3, קצת חמאה לא תזיק. בהתבסס על הדיאטה הטיפוסית של 2,000 קלוריות ליום, עם ההגבלה של עד 8% מתוכן משומן רווי, ניתן לאכול חמאה בשווי של 160 קלוריות (או כף וחצי).

 ספרים נלווים: 

דלג לתוכן מרכזי