סיכום הרצאתה של שרון בר-גיל באירוע "תעצומות במוזיאון" - 5/6/15

תזונה ככלי אנטי סרטני

שרון בר גיל, נטורופתית והרבליסטית קלינית המטפלת בחולים אונקולוגים במרכז דוידוף, בית החולים בלינסון, מצטרפת לדובר הקודם, יאיר מימון בתחושה שמתחולל שינוי ממסדי. הגישה של הממסד הופכת פתוחה יותרלרפואה אינטגרטיבית, המשלבת טיפול קונבנציונלי עם תמיכה של הרפואה המשלימה. בימים אלה מתקיימים בנושא מחקרים בבית החולים בלינסון על נשים נשאיות וחולי סרטן המעי הגס.


שרון בר-גיל

שרון חולקת על דורית ראשוני, שמציגה סכימה עם תמהיל אחיד של תזונה בריאה ותוספים, צמחי מרפא, תנועה, התייחסות לנפש, טיפולי מגע וכו' שעשויים לקדם ריפוי והחלמה מלאים. התמהיל הינו שונה בין אדם לאדם, כשם שהיום עולם האונקולוגיה צועד להתאמה אישית של הטיפול לאדם ולא טיפול אחיד לכל סוגי הסרטן.

שוב מחדדת שרון את הפער בין העולם הממסדי שעובד על המחלה עצמה, לעומת העולם האינטרגטיבי שעובד על תמונת הנוף כולה, כדי להפוך את הטיפולים ליותר אפקטיביים.

שרון, המתמקדת בתזונה, תוספים וצמחי מרפא, מדגישה את תפקיד התזונה בהעלאת הסיכון לחלות ולהפך וכן בסיכון להירפא. היא מדגימה עם מחקר מהשנה האחרונה המראה שככל שהצריכה של ירקות ופירות ביום עולה הסיכוי לתחלואה בסרטן שלפוחית השתן יורד. דוגמה מפורסמת נוספת היא מחקר על צריכת עגבניות מבושלות אצל גברים והורדת הסיכון לסרטן הערמונית. מחקר אחר מראה שככל שצריכת הבשר האדום עולה, כך עולה הסיכון לחלות בסרטן השד. ואם נרד לרזולוציה נוספת, נשים שצורכות בשר אדום בשילוב של נטילת גלולות למניעת הריון מעלות את הסיכון לחלות ב-54%! הסיבות המשוערות לתוצאות מחקר אלו הן האינטראקציה בין ההורמונים בבשר להורמונים בגלולות וכן אופן אכילת הבשר, שמתבסס לרוב על חריכה שלו, הנחשבת מאוד מסרטנת. שרון גם מציגה מחקרים על הסכנות באכילת אוכל מטוגן. נמצא שאפילו צריכה חד שבועית של מזון מטוגן מעלה דרמטית את הסיכון לסרטן.

הארכת תוחלת החיים על ידי הרעבה חלקית

נושא ההגבלה הקלורית, גם הוא מאוד מגובה מחקרית. מסתבר שגם אצל חולי סרטן שמקבלים טיפולי קרינה, הגבלה קלורית מקטינה את התפתחות הגידול ב-80% לעומת קבוצת הביקורת. גם מחקרים התערבותיים בעכברים, שהשתילו להם גידולים סרטניים, הדגימו שהגידול גדל בחצי בעכברים שהגבילו אותם ב-30% מהצריכה הקלורית היומית לעומת קבוצת הביקורת.

שרון, מציגה לנו מחקר ידוע של ד"ר דין אורניש על גברים שאובחנו בסרטן הערמונית והשלב הטיפולי בו היו מצויים היה להמתין ולחכות. קבוצת הניסוי קיבלה תזונה נכונה, תוספים ופעילות גופנית – ה-PSA שלהם ירד ב-6% כשבקבוצת הביקורת ה-PSA עלה ב-4%.

החוקרים זיהו קבוצת גנים "מגינים", המקודדים לחלבונים שיכולים לבלום את התחלקות התא הסרטני שביטויים עלה. במקביל התגלתה ירידה בביטוי בקבוצת הגנים "המסוכנים" המעודדים התרבות תאים וקשורים לתהליך הגידולי. כלומר במחקר, הדגים ד"ר אורניש את יכולת התזונה לשנות את הדרך בה מתבטאים הגנים שלנו.

הרבה ירקות, מזון טבעי ולא מעובד

קיימות הרבה שיטות תזונה ולכולם תמיכה מחקרית מעניינת. שרון טוענת שאין דיאטה אחת שמתאימה לכולם. המשותף לכולן הוא צריכה מגוונת ככל האפשר של מזונות, מגוון גדול של ירקות (חלקן מצדד גם בפירות) והימנעות ממזון מעובד.

אולם, מהכללים האלה יש עוד מקום רב לאופטימיזציה. בדיוק כשם שהעולם הקונבנציונאלי עובר לטיפול מותאם אישי כך גם התזונה שלנו צריכה לעבור לתזונה מותאמת אישית.

בחירת המזונות צריכה לקחת בחשבון את סוג הסרטן, השלב שלו, איזה תופעות לוואי חווה המטופל, מהן תופעות הלוואי הצפויות, האם יש אנמיה, האם יש עודף משקל, האם יש חוסר איזון הורמונאלי, מהו מדד הדלקתיות של הגוף חסר מינרלי ועוד.

אחד השחקנים הראשיים במחקר במחלות סרטן הוא מדד הדלקתיות כמו גם מצבו הגופני והנפשי של המטופל, אשר משפיע על הפרוגנוזה שלו, לא פחות מהסרטן.

מחקר שעקב אחר 10,000 משתתפים במשך 16 שנה הראה שמדד דלקתיות גבוה (CRP) העלה את הסיכון לחלות בסרטן ב-30% ואם אתה כבר חולה עם רמת דלקתיות גבוהה הסיכוי שלך למות גבוהה ב-80%.

מחקר נוסף ב-2009 באוניברסיטת סטנפורד עקב אחרי נשים שלוש שנים אחרי שאובחנו בסרטן שד, והיו ברימיסייה. הסיכוי של נשים שאצלן נמצאה רמת דלקתיות גבוהה לחלות שוב היה כפול.

רמת הדלקתיות היא מדד שבהחלט חשוב לעקוב אחריו, כאמצעי ניבוי להישנות גידולים.

על מנת להוריד את הדלקתיות בגוף חשוב לאמץ תזונה אנטי דלקתית שעיקרה, כפי שצויין קודם, הימנעות מסוכרים ומזון מעובד ומטוגן, צריכת מגוון ירקות טריים.

"סמיכות" הדם, מושג המתייחס למדד קרישיות הדם (הייפר קואגולציה) ידוע היום כסמן לשרידות מסרטן.

מחקר מלפני שנתיים עקב אחרי 999 חולים בסרטן הריאה, הראה שהשרידות של החולים בעלי רמת "סמיכות" גבוהה בדם היתה נמוכה יותר. הפיברינוגן מייצג את מדד סמיכות הדם. שרון מביאה דוגמאות המפחיתים אותו כגון כורכום, רימונים, שום, בצל, אומגה 3, ג'ינג'ר, פפאיה, גינקו בילובה, סלרי, סויה, סיבים ועוד. תה ירוק, אגב, בעל יתרונות בריאותיים נפלאים אבל אינו מפחית רמות קרישה בדם כפי שנהוג לחשוב. סמיכות הדם מושפעת גם כמובן ממשקל עודף וחסרים תזונתיים.

עודף משקל והסיכוי לשרידות בחולי סרטן

בעבר ועדיין הצוות האונקולוגי, שם דגש על מניעת הירידה במשקל אצל החולים. האמת של היום היא שבחלק גדול מהטיפולים, הבעיה היא העלייה במשקל. מחקר גדול שבוצע על נשים עם BMI=25-30 (מדד לעודף משקל בינוני) הדגים עליה בהישנות וירידה בשרידות של המחלה. הסיכוי של נשים עם עודף משקל גבוה להישנות וחזרה של מחלה הוא מאוד גבוה. לא רק בסרטן שד (שם הסיכוי גבהו יותר בשל הנושא ההורמונאלי). בניית תפריט לחולה אונקולוגי צריכה לתת את הדעת על ירידה במשקל.

במחקר על 322 נשים, שסווגו על ידי מדד אונקוטייפ (עודף משקל וסינדרום מטבולי), נמצא סיכוי גבוה מאוד לחזרת המחלה.

תיכנון תזונה צריך לקחת בחשבון את סוג הטיפולים שהמטופל מקבל. למשל חולה שמקבל כימותרפיה בשם פלטיניום, מאבד כתואצה מהטיפול את המינרל מגנזיום. לכן חשוב לתסף במגנזיום ולתת דגש על תזונה עשירה במגנזיום.

נרצה לקחת בחשבון איזה סרטן היה לאדם. עבודה בג'מה והתפרסמה ב-2009. עקב אחרי 5000 נשים חולות סרטן שד, והראה שצריכה של עד 10 גרם איזופלבונים שמקורם בסויה ביום גרמה לירידה דרמטית בהישנות המחלה. נעשו גם מחקרים על השפעת צריכת סויה על סרטנים מסוגים אחרים כמו סרטן הערמונית.

חשוב לצרוך סויה בצורה שלמה. מחקר שבדק עכברים שצרכו קמח סויה מלא הראה השפעה אנטי סרטנית לעומת קבוצת הביקורת שריבלה איזופלבונים מבודדים מסויה באבקה שגרמה להשפעה סרטנית.

תוספים

נושא שאנקולוגים מסתייגים ממנו, בשל היעדר ידע בנושא וגורם לכן לחשש בקרב החולים.מחקרים מהשנים האחרונות מראים שאפשר להשתמש בתוספים מסויימים בזמן טיפול כימותרפי.

אפילו מתן של 2,000 מ"ג של הצמח ג'ינסנג (סיברי/קוראני) ביום סייע

במצב של נטורופניה (ירידה של סוג מסויים של תאים לבנים) מתן ויטמין 50 מ"ג של ויטמיןB3  לא לבד, עוזרת להעלות את הנויטרופילים

נמצא גם שניתן להוריד תופעות לוואי של הטיפול הכימותרפי באמצעות שימוש פשוט בצמחים. אפילו למשל שטיפת פה בתמיסה של כורכום עזרה דרמטית לפצעים בפה (מוקוסיטיס). לכאורה חסר משמעות, אבל בפועל מבריא את הפצעים בפה, מאפשר לחולים להתחזק ולעמוד בלוח הזמנים של הטיפול שנקבע להם.

מחקרים רבים מראים ששימוש במזונות/צמחים מסויימים הופך את הטיפול הכימותרפי לאפקטיבי יותר. למשל לתה ירוק וכורכום יש השפעה סינרגיסטית על כימותרופיות מסויימות.

לסיכום, שרון בר גיל רוצה לחדד את המסר המרכזי, שתזונה אנטי סרטנית צריכה להיות מותאמת אישית, וראוי לשלב את הרפואה הקונבנציונלית עם טיפולים של הרפואה המשלימה בתזונה, צמחי מרפא, תוספים אבל גם בטיפולי מגע ונפש כדי לייעל ולהגדיל את סיכויי ההצלחה של הטיפול בחולה האונקולוגי.

סיכומים נוספים מהאירוע:
הרצאתה של דורית ראשוני-מנדיל
הרצאתו של פרופ' יעקב שהם
הרצאתו של פרופ' משה פרנקל
סיכום הרצאתה של אורני זקס
סיכום הרצאתו של ד"ר גיל יוסף שחר
סיכום הרצאתו של ד"ר יאיר מיימון

 

 ספרים בנושא: 

דלג לתוכן מרכזי