חלק ראשון של סיקור הכנס "מחלות לב וסוכרת" עם ד"ר דן קרת

ד"ר דן קרת (M.D.), בוגר (בהצטיינות) בית הספר לרפואה שליד הטכניון בחיפה, הוא דוקטור לרפואה נטורופתית מאוניברסיטת בסטיר בארה"ב, עבד בשירותי רפואה משלימה במרכז רפואי אסף הרופא, והיה שותף שם למחקר בנושא גישה טבעית להפחתת לחץ דם ומנחה קבוצות לשיפור איזון הסוכרת. מטפל באנשים שמעוניינים להבריא ממחלות לב וסוכרת ע"י לקיחת אחריות על בריאותם.

ד"ר דן קרת

ההרצאה הלא שגרתית הזו מתחילה בתרגיל מתיחה לצוואר, שאותו מנחה ד"ר קרת את הקהל לבצע.הקליניקה של ד"ר דן קרת נמצאת בשדה ורבורג (סמוך לכפר סבא), שם הוא מתגורר, ונהנה לעבוד בגינת הירק שלו, ולהוציא את תרנגולותיו למרעה.

הרפואה האינטגרטיבית, אומר ד"ר קרת, שונה מהרפואה הקונבנציונלית במהותה. פה יש אמונה ביכולת האדם לרפא את עצמו, אמונה המבוססת על ידע וניסיון קליני. הרופא האינטגרטיבי מנסה לעודד אנשים להאמין ולעשות את השינוי בבריאותם, לקחת אחריות ולהשפיע עליה לטובה, ולא רק להיות מטופלים פאסיביים, המקבלים תרופות ונכנסים לניתוחים.

את ההשראה לפועלו קיבל ממספר רופאים, קרדיולוגים אינטגרטיביים שהיו פורצי דרך בתחומם, ובהם:
ד"ר דין אורניש, שהיה הראשון שהוכיח שניתן לגרום לנסיגה במחלות לב, באמצעות שינויים באורח החיים בלבד.
ד"ר סטיבן מאסלי- קרדיולוג אינטגרטיבי שפיתח דיאטה למניעת וטיפול במחלות לב.
ד"ר סטפן סינטרה- מדבר על מחלת לב כמצב הפיך אבל אומר שלא ניתן להסתפק בטיפול הקונבנציונלי (התרופתי) ומצהיר: כולסטרול הוא לא גורם סיכון למחלות לב!
ד"ר ברברה רוברטס- קרדיולוגית אמריקאית, מחברת הספר "האמת על הסטטינים" (התרגום לעברית ראה אור בהוצאת פוקוס ב- 2012), אשר חקרה במשך שנים את השפעת התרופות הפופולריות להורדת רמות כולסטרול. ד"ר רוברטס מראה במחקריה, כי נשים מרוויחות מסטטינים הרבה פחות מגברים, וסובלות הרבה יותר מתופעות הלוואי שלהם, וגם היא מדברת על תזונה ככלי הטוב ביותר לשליטה על מחלות לבביות.
ד"ר ג'ואל קאהן- קרדיולוג אינטגרטיבי שמדבר על הדרך לעצור את מחלות הלב בשיטות אלטרנטיביות.

בארץ, אומר ד"ר קרת, עדיין קשה למצוא קרדיולוגים שמתעניינים בשיטות שהן מעבר לתרופות וצנתורים, אבל הוא אופטימי.

המסר הגדול של הרצאתו מתמקד במשמעות העצומה שיש לשינויי אורח חיים, לגבי הסיכון שלנו לחלות במחלת לב.

ד"ר דן קרת מאמין בהוכחות קשות, מה שמקל עליו להצדיק את המסר שלו גם בפני קהל ספקן. ברחבי העולם נערכו מחקרים רבים שבדקו את השפעת אורח החיים על התפתחות מחלת לב,

וד"ר קרת מציג סקירה של חלק מהמחקרים: 
מחקר גדול שנערך על מעל 31,000 נשים בשבדיה הראה שאורח חיים של תזונה בריאה, צריכה מועטה של אלכוהול, משקל גוף תקין, פעילות גופנית מתונה ושינה מספקת, קשורים באופן ישיר לבריאות הלב. המחקר הראה שככל שיש יותר נוהגי בריאות, הסיכון לפתח מחלות לב יורד באופן משמעותי. 

MESA (Multi Ethnic Study of Arteria-Sclerosis)- מחקר שעשה שימוש ב- CAC, שהיא בדיקה חדישה שניתן היום לבצעה גם בארץ, הבודקת באופן לא חודרני את רמת הסידן בעורקים הכליליים. המחקר הראה ירידה של 80% (!) בסיכון לתמותה ממחלות לב, בהשוואה לאלו שלא הקפידו כלל על אורח חיים בריא.
מחקר נוסף שנערך בשבדיה על מעל 20,000 גברים ובדק השפעה של אורח חיים בריא, הראה ירידה של 86% בסיכון לתמותה ממחלות לב, בנבדקים שאימצו אורח חיים בריא. המחקר הראה כי התועלת המשולבת של תזונה, אורח חיים, ומשקל גוף בריא, עשויה למנוע עד 4 מכל 5 מקרים של אוטם שריר הלב.

אז מה זה בכלל טרשת העורקים?
פגיעה בדופן העורק והרבדה של חומר על דפנות העורקים. הרובד הטרשתי, המכונה פלאק, הוא שכבה שנוצרת כתוצאה מצריכה של מזונות מסוימים, בשילוב עם רמת הדלקת. אם הפלאק פריך ולא יציב, עלול להיווצר קריש דם שיאטום את העורק, מה שיגרום לרקמה שנמצאת אחרי החסימה למות ולהפוך לרקמה צלקתית שלא מתכווצת היטב. הרובד החדש, הרך ביותר, הוא גם המסוכן ביותר וזה שיותר נוטה להיפרד מדופן העורק ולהפוך לקריש דם.
טרשת העורקים וקרישי דם קיימים לא רק בלב. כאשר נוצר קריש דם במוח, אנו עדים לאירוע מוחי או לדמנציה (שיטיון). קריש דם בכליות הוא סיבה עיקרית אך ברת טיפול ליתר לחץ דם. באגן- זהו גורם לירידה בזיקפה, וברגליים- לכאבים בהליכה ומה שמכונה צליעה לסירוגין (Intermittent claudication).
מכאן ברור, שזוהי בעיה מערכתית. ואף על פי כן ברפואה הקונבנציונלית היא מטופלת באופן נקודתי, כשהטיפול הוא צנתור או ניתוח מעקפים, ואין טיפול בטרשת בכל הגוף.

האם גנטיקה היא גורל?
ובכן, מסתבר שבאמצעות שמירה על אורח חיים בריא, ניתן לגרום לשינויים בביטוי הגנטי! במחקרים שנערכו בתחום, הנקרא אפיגנטיקה, נמצאו שינויים בביטוי של 143 גנים הקשורים לתפקוד כלי הדם ולטרשת העורקים, עם שיפור בגורמי הסיכון הלבביים. תרופות, יש לציין, לא הצליחו לעשות שינוי בביטוי הגנטי.
מחלת הסוכרת איננה גזירת גורל אף היא: נמצא שמעל 90% ממקרי המחלה, נגרמים ע"י הרגלים והתנהגות שמעלים את הסיכון למחלה.

אז איך אנחנו מורידים את הסיכון שלנו לחלות במחלות לב? מהם גורמי הסיכון להתפתחות מחלות לב וכיצד ניתן להעריך את הסיכון למחלות לב?